כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - דצמבר 2018 - גיליון 258

יונה נבט לאה קליין מאת: 

"פגשת אותי בשבוע של התרגשויות", אומרת לי יונה נבט. "במה המדובר?" שאלתיה. "ראשית, היום חל יום הולדתו של צבי, בעלי ז"ל. שנית, הוזמנתי לכנס ילדי קפריסין שהתקיים במקום שהיה מחנה העולים". באיזה כנס מדובר?

סיפור תמונה

.1947- "הכנס היה השקת שלט היסטורי של מחנה העולים ברעננה אליו הוזמנו ילדי קפריסין שהגיעו באנית התינוקות ב הייתי אז בקורס לאחיות בויצ"ו. המנהלת קיבלה הודעה שאוניות התינוקות צריכה להגיע והתבקשה להגיע עם כמה תלמידות התלמידות שנבחרו". 10 אחיות לקבל אותן בנמל חיפה. אני הייתי בין עם הוריה באונייה "אפולוניה" שעגנה בנמל יפו. בארץ נישאה לצבי נבט. כיום 1936 יונה לוטרינגר הגיעה לארץ מפולין בשנת נינים. 9- נכדים ו 6 , אלמנה. להם בן ובת מה הזיכרון הראשון מבואך ארצה? "אני זוכרת את הערבים שהורידו אותנו מהסירות לחוף. שם חיכו לנו שני אחיי שהגיעו לפנינו ארצה. נסענו בכרכרה הקשורה לסוס אל דודתי שגרה בנוה-צדק בתל-אביב. שם היה לנו המשך פגישה מרגשת עם דודי ודודתי שמאוד אהבתי. כבר באותו יום שכרנו סוס ועגלה ישירות לרעננה". מדוע דווקא לרעננה? "כי גם שם התגורר חלק ממשפחתי". איך הייתה ההתאקלמות?

בֵּית סֵפֶר לְאַהֲבָה דוד אשל © מאת:  וְהָיָה אִם נִשְׁאַל: אַהֲבָה הִיא מָה? יַעֲקֹב וְרָחֵל , הֵם הַדֻּגְמָה. "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל", כָּךְ, הָרוֹמָן הַזֶּה הֵחֵל,

"שכרנו דירה ברחוב מכבי והצטרפתי ללימודים בכיתה ה' בבית הספר העממי. לא ידעתי את השפה העברית, אבל את האותיות הכרתי מהתפילות בשפת היידיש. הלבוש שלי היה גלותי לעומת הצברים, אך מיד קלטה אותי חברה בשם יונה קריגר ועזרה לי בהכנת השיעורים". ממה התפרנסו הורייך? "בפולין אבא היה סוחר. שם היו לנו שתי חנויות סיטונאיות לנעליים. בארץ לא מצא עיסוק בשטח זה אך למזלו הגיע עם סכום כסף, קנה מגרש וצריף ברחוב השרון (כיום אופסטרלנד) ומיד החל לעסוק בחקלאות. גידל ירקות, קנה פרה דמשקאית לתוצרת חלב. מאימו של המורה מגד – שהייתה מומחית בעשיית גבינות - למדה אימא לעשות גבינות. נוצרה ביניהן חברות קרובה והן לימדו אחת את השנייה בישול ואפייה והתמחו במאכלים מירקות שאימא גידלה בערוגות. המשק הלך וגדל, אבא טיפל בפרות ובכל פעם שאחת הפרות המליטה, אם זה היה עגל, גידל אותו למכירה, ואילו את העגלות גידל למבכירות. כל פעם שאחד הבנים התחתן מכר פרה נגנבו כל הפרות על ידי הערבים. הייתה אז תקופת 1951- "אל תשאלי. לפני חתונתי עם צבי ב הפדאיון, והיו המון גניבות באזור השרון. למזלנו אבא הספיק למכור מבכירה אחת לפני הגניבה". איפה הייתה החתונה? "בקפה פניכל שהיה ברחוב אחוזה פינת רחוב השרון (אופסטרלנד) - בית קפה אליו היו הבריטים באים מדי שבוע ביום ראשון, משתכרים ושרים. קצת פחדנו מפניהם, אבל הקשבנו מרחוק לשירתם". במה עסק צבי בעלך? "צבי הגיע עם טרנספורט הילדים מווינה אחרי ליל הבדולח. הוריו שלחו אותו לבד בקבוצה עם ילדים מארצות שונות. הם הגיעו ישר ל'מקווה ישראל'. כשסיימו שם את הלימודים עלתה קבוצת החברים להקמת הקיבוץ עין-הנציב. לאחר שנים הוריו הגיעו ממאוריציוס ואומצו ע"י משפחת ברוך ברוידא ברעננה. צבי הגיע לרעננה לתמוך בהם, התגייס לקבוצת הנוטרים ושירת במשטרת תל-אביב. שם עבד בתור חוקר, ומדי יום הגיע לרעננה בה נפגשנו ונישאנו". לאחר נישואיכם? "צבי התחיל לעבוד במועצת רעננה בהנהלת חשבונות. במשך הזמן זכה במכרז של ניהול מחלקת שנה. באותן שנים רעננה פרחה וצמחה, נוספו הרבה מוסדות חינוך 17- החינוך, אותה ניהל כ בתקופתו של צבי והעיקר... הקמנו משפחה". במה עסקת? "לאחר לימודיי בויצ"ו למדתי בסמינר למורים ולגננות והתחלתי לעבוד בגן של ארגון 'אימהות עובדות' בבלוקונים. הגן היה סמוך למחנה העולים שלשם הביאו את ילדי קפריסין. היות שהגן "הייתה פגישה מרגשת. התקיימה תערוכת תמונות. לכנס הגיעו שגריר קפריסין בישראל ושגריר ישראל בקפריסין. הכנס אורגן ע"י הארכיון בשיתוף עם אבי שאול מארגון 'מעפילי קפריסין'. "מאותו זמן שהייתי שם גננת", היא מחייכת, "קראו לי 'יונה גננת העליות' ". בנוסף ל"גננת העליות" תרמה יונה רבות ליישום פרויקט 'סב- גן', לימדה עולים חדשים עברית במכללה ובמועדון "מגדל" ועוד. כיום מתגוררת יונה בדיור מוגן, משתתפת בחוגים, בהרצאות ומרוצה מאוד. Cleah1@walla.com היה כל כך סמוך, הביאו לשמחתי את ילדי קפריסין לגני". ונפגשת עכשיו בכנס עם כל הילדים? איזו התרגשות! מבכירה וקנה מגרש וצריף לזוג החדש". אני מבינה שאבא מכר מבכירה גם למענך?

"וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר", יוֹשֵׁב אֹהָלִים, פִּתְאוֹם מְמַהֵר. הָעֲדָרִים הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה, מֵאַיִן לוֹ כָּזוֹ עָצְמָה ? רַק לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה בִּקֵּשׁ הוּא אֲרוּחָה דַּלָּה, בִּקֵּשׁ רַק לֶחֶם לֶאֱכֹל אָז אֵיךְ לְבַד, הָיָה יָכוֹל ? אֲבָל אוֹתוֹ מַבָּט רִאשׁוֹן, נָתַן לוֹ כֹּחַ כְּשִׁמְשׁוֹן וְגַם מֵאִישׁ כָּזֶה תָּמִים, הוּסְרוּ לְפֶתַע הַבְּלָמִים. וְהוּא מֵרֹב אַהֲבָתוֹ, אִבֵּד מַהֵר עֵרָנוּתוֹ, נָתַן אֵמוּן הוּא בְּלָבָן אַף כִּי חוֹתְנוֹ הָיָה כַּזְבָן. הִגִּיעַ יוֹם אֵלָיו יִחֵל לָשֵׂאת אֲהוּבָתוֹ רָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל אַשְׁלָיָה ַכִּי אִישׁ תָּמִים תָּמִיד הָיָה, שֶׁבַע שָׁנִים הִתְגַּעְגֵּע וּבִזְרוֹעוֹתָיו מָצָא אֶת... לֵאָה. הִתְהַלֵּךְ הוּא כְּעִוֵּר כִּי מֵרָחֵל הוּא הִסְתַּנְוֵור וְאַהֲבָה עִוֶּרֶת לְעוֹלָם אֵינָה עוֹבֶרֶת, אוֹהֵב עִוֵּר גַּם אִם טוֹעֶה, אֶת הַטָּעוּת אֵינוֹ רוֹאֶה. וְהֵם, יַעֲקֹב וְרָחֵל כְּחַלּוֹן רַאֲוָה שֶׁל בֵּית הַסֵּפֶר... לְאַהֲבָה וּכְלָל רִאשׁוֹן הוּא הַקְרָבָה.

dbeshel13@gmail.com

5

12/2018 - 258 רעננה