כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה תשרי תש"פ - אוקטובר 2019 - גיליון 268

יהודית הלפר מאת:  , נכנסת רובי הנדרסון בגפה בשעות הערב לבית 1938 שלושה ימים לפני חג המולד של שנת קפה ניו-יורקי, בתקווה לסלק את יגונה בבדידותה בערב החג, כשהיא נמצאת הרחק ממשפחתה. רובי, שרק לאחרונה סיימה את לימודיה האקדמאיים, לא הייתה יכולה לממן לעצמה את הנסיעה היקרה לבית הוריה שהתגוררו בעיירה נידחת בדרום קליפורניה. היא לא הייתה יכולה לשער שבגין פגישה מקרית בבית הקפה ההוא, יתהפכו חייה. בבית הקפה היא פוגשת את מרסל בנואה, איש עסקים צרפתי עשיר, שמזמין אותה להתיישב לידו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. כעבור חודשים ספורים מציע לה מרסל נישואין ומפציר בה לעבור להתגורר עימו בפאריז. הזוג נישא כעבור שישה חודשים, ורובי נענית להפצרותיו ועוברת עימו לגור בפאריז, למורת רוחם של הוריה. קריסטין הרמל "הדירה ברחוב אמלי" /

ספר

בשנה הראשונה לנישואיהם חוגגים בני הזוג מנשף, לנשף ולרובי, המסונוורת מעיר האורות, נדמה שהיא מאושרת אם כי היא חשה, מדי פעם, שבעלה אינו מאפשר לה להתבטא. היא לא עוסקת במקצוע האקדמי אותו רכשה בעמל רב וכל חייה מנוהלים על פי אורחותיו של מרסל, בעלה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ופלישת הגרמנים לצרפת, נעדר בעלה מהבית ימים שלמים ורק מאוחר מאד היא מגלה שהוא היה , בוגרת 12 פעיל במחתרת הצרפתית. בני הזוג מתרחקים זה מזו ורובי מוצאת לה "חברה", שרלוט, בת השכנים היהודים, ילדה בת מאד בנפשה והשתיים מתיידדות. כשמערכת היחסים בין בני הזוג הולכת ומידרדרת, רובי מוצאת נחמה בידידות זו, עד כדי כך שהיא מבטיחה לשכנים להגן על בתם אם יאונה להם משהו. ואכן מגיע הרגע בו השכנים היהודים מוצאים מביתם ומובלים אל הבלתי ידוע. רובי מאמצת את הילדה, שגדלה והייתה לנערה בוגרת, ושתיהן מצטרפות בחשאי למחתרת הצרפתית. תוך כדי פעילותן זו, שתיהן מתאהבות, האחת בפעיל במחתרת והשנייה בטייס אמריקני שאותו הן החביאו. שתי האהבות הגדולות הללו שצמחו בעיצומה של המלחמה, עוברות תהפוכות עד סופן המפתיע. הספר, שעיקרו עוסק במחתרת הצרפתית בתקופת מלחמת העולם השנייה, מבוסס על דמויות אמיתיות. "הדירה ברחוב אמילי" הוא ספרה החמישי, והאחרון, עד עתה, שתורגם לעברית, של סופרת רבי המכר, קריסטין הרמל. מומלץ בחום! Yehudit_helfer@walla.co.il

"מי אתה חושב שאני" בימוי: סאפי נבו שחקנים: ז'ולייט בינוש, פרנסואה סיביל, גיום גואי מלכה מהולל מאת: 

סרט

(!) רשתות חברתיות. הגדולה 275 הנה נתון מדהים: ישנן היום ברחבי העולם הווירטואלי מיליארד משתמשים. הרשתות האלה מאפשרות לאנשים רבים 2 שבהן היא כמובן "פייסבוק" שלה יש לחיות חיים מקבילים לחיים האמיתיים שלהם, מאפשרות לעבריינים למיניהם לבצע את זממם, אבל גם מאפשרות חיים חברתיים, תחושת שייכות והערכה (אם כי מזוייפת לעתים), חידוש היכרויות ישנות, הצגה של צילומים, שירים וסיפורים, ועוד דברים רבים וטובים. מרק צוקרברג עצמו המציא את ה"פייסבוק" בעקבות אהבה נכזבת ובחורה שזרקה אותו. יש המכנים את המשתמשים ברשתות 'לוקים בנרקיסיזם דיגיטלי', אבל יהא תיאור התופעה אשר יהא – התוצאה היא שחיי האנושות השתנו לבלי הכר. הבימאי סאפי נבו גם כתב את התסריט עם שותף והוא מספר שבעצמו חווה בזמן תהליך העבודה על הסרט חוויה דומה ברשת. קלייר בשם קלרה, בוחרת 24 שבעלה נטש אותה לטובת בחורה צעירה. היא מתחזה לצעירה יפהפיה בת 50 (ז'ולייט בינוש) היא מרצה בת מהגוגל תמונה, ומתחילה רומן וירטואלי עם בחור צעיר יפה תואר בשם אלכס (פרנסואה סיביל, כוכב עולה בקולנוע הצרפתי). בשיחה עם הפסיכיאטרית המטפלת בה היא אומרת שהרשת הייתה עבורה גם אונייה טובעת וגם סירת הצלה בו זמנית. היא מתמכרת לרומן הווירטואלי לחלוטין באופן הגורם לה להזניח את ילדיה ועבודתה. כשהפסיכיאטרית שלה אומרת לה: "אבל היית יכולה למות". היא עונה: "אני מוכנה למות, אבל לא שינטשו אותי". תסריט הסרט כתוב בחוכמה רבה, בשנינות, והוא אינו רק מהסס לגעת בכל מכאובי החיים: זיקנה, שקרים, נטישה, אכזבה, אלא הוא גם מציג בפני הגיבורים, כמו גם הקהל, מראה מדויקת עד כאב באכזריותה. בדומה לסרט המצליח "זרים מושלמים" הוא מציע יותר מסוף אחד מה שמוליך את הצופה בחזרה לביתו בתהייה: מה בעצם היה הסוף? אולי צריך לראותו פעמיים? Mehulal2@netvision.net.il

18

10/2019 - 268 רעננה