כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה תשרי תש"פ - אוקטובר 2019 - גיליון 268

צביקה פייר מלכה מהולל כתבה וצילמה: 

"יש אנשים שנולדים עיוורים, יש שנולדים פיסחים. הם לא מכירים משהו אחר. אני כאילו נולדתי בלי הורים". , גרוש ואלמן, אב לשלושה, שעובד במרכז היום כבר חמש-עשרה שנה. "אני לא 66 כך נפתחת שיחתי עם צביקה פייר, בן בא לעבודה פה", אומר לי פייר, "אני בא לבית חם. אני עושה פה כל מה שצריך: מדריך כושר, גנן טיפולי וכל עבודה אחרת

שנדרשת". מה זאת אומרת נולדת כאילו בלי הורים?

סיפור תמונה

"שני הוריי נולדו ברומניה, בצ'רנוביץ'", עונה לי פייר, "והצליחו בנס לשרוד את השואה. כל המשפחה של שניהם, הורים אחים ואחיות, כולם ניספו. רק שניהם ניצלו והצליחו , וכשהייתי בן שלושהייתה להוריי תאונה דרכים. הם נכנסו בעץ ונהרגו על המקום. נשארתי לבד בעולם". 1953 לעלות לארץ. פה הם נפגשו, התאהבו והתחתנו. נולדתי בשנת וואו, איך ממשיך ילד בן שלוש לבד בעולם? "למזלי טיפלה בי אז מטפלת ערבייה מסורה. אבל די מהר שלחו אותי לקיבוץ דפנה, שם הייתה התקופה הוורודה של חיי. אומצתי על ידי זוג רופאי שיניים שלימים היגר לאוסטרליה, אבל את עיקר החינוך קיבלתי מהקיבוץ. שם למדתי ערכים כמו כבוד, יושר ומוסר עבודה. אם לא הקיבוץ – הייתי בטח הופך לילד רחוב או לעבריין צעיר". איך היו החיים בקיבוץ? "עבדנו במפעל הנעליים של הקיבוץ. היינו באים בכפכפים ישנים למפעל, זורקים אותם ולוקחים חדשים ישר מהמכונה. במלחמת ששת הימים אני זוכר שהיינו עולים על מגדל המים ורואים את המיראז'ים טסים מעלינו ומתערבים כמה מיגים הם יפילו. לפני המלחמה נפלו אצלנו הרבה קטיושות. היינו אוספים את הרסיסים ותולים אותם על הקיר בחדרים. רסיס אחד נכנס לי בכף היד והמוגלה טיפסה למעלה עד הכתף. לקחו אותי לרמב"ם כדי לשאוב לי את המוגלה. המון קומזיצים עשינו. היינו לוקחים תרנגולת מהמטבח וצולים אותה על האש. בחורף היינו אוספיםשקיות אשפה גדולות והיינו מחליקים עליהן בחרמון. אף אחד לאשמע אז על אלכוהול או סמים. עד היום יש לי קשר עם כמה מהחברים מאז". מתי עזבת את הקיבוץ? "התגייסתי למשטרה הצבאית. היינו מביאים אסירים לעבודות חוץ בקונייטרה. הייתה לי הרגשה שאנחנו עושים עבודה חיובית ומועילה. אבל אחרי הצבא התחילו החיים האמיתיים. לא חזרתי לקיבוץ. עבדתי בהתחלה במכון לרפואה משפטית וגם גרתי שם. ד"ר בלוך התרשם ממני והזמין אותי להשתתף בניתוחים. אני זוכר במיוחד את הניתוח של עמוס אוריון ועזר כהן שנרצחו ברצח הכפול המפורסם בחולות בת-ים". ואחר כך? "שם הכרתי את אשתי הראשונה. הייתה לה בת מחוץ לנישואים אבל לי לא היה אכפת. נולדו לנו שלושה ילדים וגרנו בפלורנטין ואני עבדתי בכמה משרות מסביב לשעון כדי לפרנס גם את המשפחה שלנו וגם את אחיה של אשתי ואת בתה. יום אחד חזרתי מעבודה של התקנת תעלות מיזוג אוויר במלון "ספורט" באילת, דפקתי בדלת ואיש לא ענה. הלכתי מסביב ואז ראיתי את אשתי עם גבר זר במיטה. את הילדים היא שלחה לשכנה". איך הגבת? 50 "השארתי לה הכול והלכתי. כשהחלטתי בסוף לתת לה גט קבעו הרבנים שהיא אישה מורדת ופסקו שאיני צריך לשלם מזונות, אבל בכל זאת שילמתי. אפילו את השקלים דמי המפתח היא לא שילמה ואני לקחתי על עצמי את כל החובות שלה". איך הסתדרת? "מצאתי קרטון גדול של מקרר והפכתי אותו לבית שלי. תקופה ארוכה הייתי הומלס. ערב אחד האיר עליי שוטר בפנס וביקש תעודות. אמרתי לו שאם היה לי קומקום הייתי מזמין אותו לקפה. בימים הייתי הולך לתחנה המרכזית ומנסה להתפרנס מעבודות מזדמנות. פעם יצאתי לאלנבי ואישה זקנה ניגשה אלי ואמרה לי שהיא רעבה. גרם נקניק ובקבוק מיץ פז ונתתי לה. הלכתי לשלם וכשיצאתי היא כבר לא הייתה שם, אבל לא היה לי אכפת. אני את שלי 100 , נכנסתי למכולת וקניתי לה חצי כיכר לחם עשיתי וזה עשה לי טוב". הייתה לך מספיק פרנסה? "בורא עולםהיה דואג לי. יוםאחד הגיעהמרצדס לתחנה המרכזית ולא עצרהאצל כל הפועלים. עשתהסיבוב ונעצרה לידי. כנראהמצאתי חן בעיני אישהעסקיםשנהג בה. . הלכתי עם הכסף ושכרתי ברחוב הרצל צריף על גג למשך שנה". ₪ 7,000 זה נגמר בעבודת שיפוץ וצבע של הדירה שלו ובשכר של ואז הכרת את ברברה? "ניגשה אלי אישה ממוצא אמריקאי ושאלה אותי איפה יש בורקס טוב ברחוב פלורנטין. אמרתי לה: 'תשבי אתי לקפה ואראה לך'. זה נגמר בחתונה אזרחית. ברברה, אז אלמנה בת ארבעים, הייתה עם דוקטורט בפסיכולוגיה, בעלת רישיון טייס ומתכנתת בכירה בבנק הפועלים. כשהחברים שלה לבנק התפלאו איך היא חייה עם אדם פשוט כמוני היא הייתה אומרת: 'הלוואי שכולכם הייתם ככה פשוטים'. בזכותה התחלתי לבשל. היא קנתה לי בהתחלה ספר בישול לילדים ובהדרגה הפכתי לבשלן רציני: מרק תימני, חריימה, דג מרוקאי.." אבל אתה רומני.. "את יודעת מה אומרים", צוחק פייר, "הרומנים הם המרוקאים של האשכנזים"... הגעת אל המנוחה והנחלה? . אני רוצה לקוות שבזכות הטיפול המסור שהיא קיבלה היא חייה עוד שבע שנים, ולא שנה 4 "הלוואי. הבטן של ברברה התנפחה ואז התברר שיש לה סרטו שחלות דרגה אחת כמו שאמרו לה הרופאים. נסענו כמה פעמים לאמריקה וניסינו כל מה שאפשר, אבל יום אחד קראו לי לבוא לבית-החולים. 'תביא לי קפה קר', ביקשה ברברה. רצתי להביא לה קפה וגם מרק תימני. כשחזרתי היא ירדה מהמיטה, שתתה את הקפה ואמרה לי: 'אתה לא יכול להיות לבד. אתה לבד זה כמו דג מחוץ למים. אל תתאבל עלי יותר מדי, תמצא לך זוגיות אחרת'. אמרה ועצמה את העיניים". שנים חלפו מאז ופייר אינו יכול לכבוש את בכיו כשהוא מספר על כך. 13 "על המצבהשלהשמנו אבן בזלתמרמתהגולן, כי כשברברה הגיעה ארצה היא הייתה אקונומית בקיבוץ האון וככה היא ביקשה. בהלוויהשלה השמענו אתהשיר של שרית חדד: הייתי בגן עדן, כי המילים שלו היו הכי מדויקות. "ולי קראת פרח ועיניים/ אני זוכרת הייתי נשמה/ רק איתך מעל ריחפתי בשמיים/ פתאום נפלתי לבד לאדמה". וקיימת את הצוואה? "אני מנסה, אני בסך הכול מחפש זוגיות טובה ולחיות בכיף ולצחוק הרבה. לא מחפש מיליונים ויש לי הרבה מה לתת. אולי בורא עולם ידאג לי שוב". ‏ Mehulal2@netvision.net.il

5

10/2019 - 268 רעננה