כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה תשרי תש"פ - אוקטובר 2019 - גיליון 268

מוסיקה במקום אקמול

רן תלמודי מאת: 

(קונפוציוס) "מוזיקה מייצרת סוג של עונג שטבע האדם אינו יכול בלעדיו"

ממצרים העתיקה מראים שהמוזיקה ליוותה אנשים גוססים במעבר לעולם הבא. כדי לרכך את דרכו הקשה של הגוסס, נשפו נגנים בכלי נשיפה שפלטו טונים נמוכים אשר גורמים לוויברציות בגוף. ידוע היום שוויברציות בגוף מעוררות הפרשת סרוטונין במוח, חומר שנוגד חרדה. ביוון העתיקה השתמשו בסולמות מוזיקליים מסויימים כדי להשפיע על מצבם הנפשי של חיילים. סולם אחד נוגן לחיילים לפני היציאה לקרב ותפקידו היה להמריץ או אפילו להסעיר אותם כך שיהיו התקפיים בקרב. סולם אחר נוגן לחיילים לאחר שובם ומטרתו הייתה להרגיע אותם מהחווייה הקשה שעברו. האָיוּרְוֶודה, רפואה עתיקה שמקורה בהודו, משתמשת ב"בית מרקחת" לתרופות מוזיקליות. המטופל מקבל "מרשם" להאזין כך וכך פעמים ביום לקטעי נגינה של סיטאר, למשל שנה 3,000- בזריחה ובשקיעה. הסיטאר הומצא לפני כ ומאז לא השתנה. יש משהו תרפויטי בצלילי הסיטאר ולפי האיורוודה צלילים אלה פועלים על הצ'קרות (מרכזי אנרגיה) בגוף המטופל. כל צ'קרה זקוקה לצלילים מסויימים בשעה משעות היום והצ'קרות הפגועות מקבלות טיפול מוזיקלי. מקורותינו מזכירים גם הם את המוזיקה ככלי טיפולי. המקרא מספר לנו: "והיה בהיות רוח אלהים אל שאול, ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוָח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה" (שמואל א', ט"ז, כ"ג). הכינור המדובר הוא נבל. מנסיוני בעבודה עם ילדים בבית החולים "שניידר", לצלילי הנבל יש קסם מיוחד. הם משרים רוגע, אווירה פנטסטית ועוזרים להמריא בדמיון". עד כאן בעת העתיקה. ומה בעידן המודרני? "נקודת הזינוק של הטיפול באמצעות מוזיקה בעת המודרנית צצה בהאנגר ענק ששימש כבית חולים לחיילים פצועים אמריקאים במלחמת העולם השנייה. אם היית פוסע בין מיטות הפצועים, חלקם גוססים, היו מהדהדות באוזניך ללא הפסק צעקות של כאב וסבל. אחד הרופאים נהג לנגן בכינור בזמן ההפסקה והצוות הרפואי הבחין שכשהכינור מנגן, עוצמת הצעקות באולם יורדת. התובנה שעלתה בהאנגר ההוא לגבי המוזיקה ככלי טיפולי דחפה לפיתוחו של ענף הטיפול והריפוי באמצעות מוזיקה. ידוע היום שבבתי חולים המשתמשים במוזיקה, עוצמת צרחות הכאב יורדת ואיתה גם מספר הקריאות לאחיות ורמת צריכת התרופות". איפה נמצא הטיפול באמצעות מוזיקה כיום? "קיימות שתי גישות לטיפול באמצעות מוזיקה. גישה אחת טוענת שמוזיקה ככלי טיפולי עומדת בפני עצמה

דן הלפרין

כולם אוהבים מוסיקה, זו עובדה. מחקרים מוכיחים שגם העוברים ברחם אימם כבר אוהבים מוסיקה. מוסיקה משמחת לב אנוש, מסעירה, מרגשת, מרגיעה, אך לעיתים גם 'עושה חור באוזן', מעצבנת ומדכאת. אני משוחח עם דן הלפרין, פסיכותרפיסט המטפל באמצעות מוזיקה, ומרבה להרצות על הקשר בין המוסיקה, המוח והפסיכולוגיה ועל האפשרויותהתרפויטיותהמפתיעותשיש למוסיקה להציע. באמת יש קשר? "המוזיקה, על סוגיה וגווניה אכן מוכרת בעיקר כאחת הקטגוריות האמנותיות אותה אנו קולטים דרך חוש השמיעה, אך כיום המוזיקה תופסת יותר ויותר מקום חשוב ככלי טיפולי פסיכולוגי". הלפרין מנגן על פסנתר משחר ילדותו והפך לפסנתרן בבגרותו. "המוזיקה היא כל חיי", הוא מעיד על עצמו. באוניברסיטת תל-אביב סיים תואר ראשון באקדמיה למוזיקה ובמקביל עשה תואר ראשון בפסיכולוגיה. לאחר מכן עשה תואר שני באוניברסיטת בר-אילן במסלול לפסיכותרפיה במוזיקה. הוא עוסק בטיפול באמצעות מוזיקה בקבוצות ויחידים ובמקביל מעצב פסקול מוזיקלי למקומות כמו מרכזי דיור מוגן, בתי ספר ועוד. אני תושב רעננה ובה גם נמצאת הקליניקה שלי". ספר קצת על גלגוליו ההיסטוריים של הטיפול באמצעות מוזיקה. "היסוד הטיפולי במוזיקה היה מוכר כבר בעת העתיקה", סורק הלפרין בפניי את ההיסטוריה, "ממצאים ארכיאולוגיים

8

10/2019 - 268 רעננה