כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2020 - גיליון 274

אבי שחר בחנותו

בצרפת. לקח לנו שנתיים להבין איך חיים בישראל. היו גם חודשים והמורה הייתה 6 קשיי שפה. אמנם למדנו באולפן מצוינת, אבל עברית שפה קשה... אנחנו מתרועעים בעיקר עם עולים צרפתים אחרים ורוב הזמן מדברים צרפתית. זה כמובן מעכב את השליטה בעברית". איך הפרנסה במולדת החדשה? עמנואל: "אני אופטיקאית מוסמכת לפי התקן האירופי אך התקנות בישראל דרשו ממני ללמוד לתעודה מהתחלה כדי לקבל רישיון. לכך לא הייתי מוכנה, ולכן במשך מספר שנים נסעתי כל חודש לפריז לשבוע כדי לנהל את חנות האופטיקה שלי. לבסוף סגרתי את החנות בפריז והפסקתי לעבוד". פרדו: רציתי לעסוק בשיפוצים בארץ, ולקח זמן עד שמצאתי את מקומי בתחום. כיום אני קבלן שיפוצים בעיקר בבתים של עולים צרפתים ושל יהודים מצרפת שמחזיקים בארץ נדל"ן". אלו שיפוצים הייתם מכניסים במערכת קליטת העולים? "כדאי לעשות אולפנים בארצות המוצא ולדאוג לכך בעברית (מתוך 2 שהעולים, כולל ילדים, יגיעו לדרגה דרגות של האולפנים בארץ). זה יקנה לעולים יכולת 4 להסתדר בתקופה הראשונית. רצוי גם לתת להורים ולילדים מושג על דרך העבודה של בתי הספר בארץ. בנוסף, יש לעזור לצעירים עולים במבחנים פסיכומטריים. חשוב ביותר שישראל תכיר בתעודות מקצועיות ודיפלומות מארצות המוצא. ידוע לנו על לא מעט עולים שחוזרים לצרפת בגלל בעיות כלכליות". אהרן רבינוביץ' וג'סיקה לדרמן בנים: סטיבן 4 אהרן וג'סיקה עלו מקולומביה לפני שנה. לזוג ) סטודנט בברצלונה, 22( ) עלה לארץ בימים אלה, יואל 23( )9( ) לומד בכיתה י"א ב"אוסטרובסקי" ואילן 17( דניאל לומד בכיתה ד' בתל"י. אהרן הגיע לארץ בצעירותו ושירת בצה"ל כחייל בודד. לאחר מכן חזר לקולומביה לתקופה ארוכה. תמיד ידע שיחזור לפה. לאחר נישואיה לאהרן ידעה ג'סיקה שתעלה לישראל, ❱ 15 המשך בעמוד

בחיים וחשב על עלייה לישראל. בנוסף, זמן מה לפני העלייה עמנואל איבדה את אימה, ואילו בבית-ספר סבל הבן נתן מהצקות מצד תלמיד מוסלמי והנהלת בית הספר והמשטרה הפגינו אזלת יד בעצירת ההצקות הללו. כל אלה היוו זרז בהחלטה לעלות. אבל הכוח המניע היה פרדו. עמנואל הייתה מסויגת, וחששה בעיקר לחינוך הילדים ולעתיד הכלכלי של המשפחה. בפריז פרדו היה קבלן שיפוצים ועמנואל, אופטומטריסטית ובעלת חנות אופטיקה ) שמחו לעלות. 7- ו 13 ,15 מצליחה. הילדים (אז בני , המשפחה עלתה על מטוס בפריז ונחתה בנתב"ג. 2012 בקיץ היו תהיות והסתייגויות בעיקר מצד הוריו של פרדו שנשארו בפריז. למשפחת עמר יש קרובי משפחה בישראל ואפילו חברים ברעננה שעלו שנתיים לפניהם ומאוד עודדו אותם לעלות. הם נהגו לבקר בארץ בחגי תשרי או בפסח. במהלך הזמן שחלף מרגע ההחלטה ועד לעלייה בפועל, הזוג עמר בדקו את איכות בתי-הספר בישראל, וגילו לשמחתם שבית-ספר "אוסטרובסקי"מקבל ציון גבוהבסקריםבינלאומיים. הםבאו במגע עם נציגי הסוכנות בפריז ונפגשו שם עם עוד משפחות עולים. משיקולי איכות חינוך הילדים החליטו להשתקע ברעננה. באחד הביקורים הם קנו בית בו הם גרים כיום. קשה להיקלט בארץ חדשה? "נחתנו בתחילת הקיץ. בתחילה היינו באופוריה. חופש גדול, שמש, ים, חומוס וחברים מצרפת שבאו לבקר ובילו יחד אתנו. בחלוף הקיץ חלפה האופוריה. לפני תחילת הלימודים ביקרנו עם סימון, הקטן בילדים, בבית הספר כדי שיכיר. היה שם בלגן נוראי. ריהוט במסדרונות ולכלוך. חשבנו שנפלנו... ביום הראשון ללימודים הלכנו עם סימון לבית הספר ולא הייתה שם נפש חיה. שוב נפלנו? הסתבר שטעינו והגענו יום לפני תחילת הלימודים. לשמחתנו, בפתיחה הכול היה מסודר וקיבלו אותנו יפה מאוד. כל הילדים שלנו נקלטו יפה ואף פעם לא התלוננו על עצם העלייה לישראל. הגיעו חגי תשרי ושוב הייתה נפילה. בפעם הראשונה החגים היו בלי הורים, בלי חברים. היינו בודדים. היה קשה. המערכות בהן מתחכך האזרח פועלות בישראל אחרתמאשר

11

04/2020 - 274 רעננה