כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2020 - גיליון 274

מגזין דיגיטלי לאזרח הותיק רעננה

274 גיליון

2020 ניסן תש"פ אפריל

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

15-14 יציאת מצרים 11-10 אנו באנו ארצה 9-8 נוסטלגיה 7-6 פרס ישראל מדורים קבועים: ספר - אופנה - טיול - טכנולוגיה - סרט - תזונה - בישולאה - תשבץ - טריוויה - מבזקים - עברית

ואז מתגנבת ללב התקווה שאולי זה יימשך. אולי יגלו האנשים שהרבה יותר נחמד לעשות טוב מאשר רע, ואולי יתמידו בכך ויזנחו את דרכם הנלוזה. אבל אנחנו מבוגרים ומנוסים דיינו להודות שהסיכוי לכך יותר קטן מווירוס הקורונה. ברגע שהעניינים ישובו לאיתנם, ישוב השיח המכוער כל כך, ולא משנה בכלל מי אחראי לכך, ומי צודק, אם בכלל יש צודקים (רמז: התשובה היא "לא"), ומה האידיאולוגיה שמנחה את הניצים. השורה התחתונה היא: מה חבל שצריך קורונה כדי לגלות את הלב הטוב של המין האנושי. malcamehulal@netvision.net.il

מלכה מהולל מאת: 

קורונה בלי כתר מגיפת הקורונה משנה את העולם, בלא שמץ של הגזמה. גם אם תחלוף מן העולם היא תשאיר שובל ארוך של שינויים בהרגלי החיים. יש הסבורים שהיה זה כוח עליון שטלטל קצת את האנושות כאילו רוצה לומר לה: תרגיעי. תני קצת כבוד. אל תטפסי גבוה מדי. האטי את הקצב. ישנם גם אחרים שכרגיל מדברים קונספירציה זדונית, ויש המאשימים את תנאי ההיגיינה הנמוכים בשווקים בסין. תהא אשר תהא הסיבה, התוצאה היא טרגית. אלפי מתים, מאות אלפים חולים וכלכלה עולמית קורסת שייקח לה שנים במקרה הטוב להתאושש כליל. משפחות רבות יחוו קשיים רבים בניסיונן לשים אוכל על שולחן יקיריהם. אבל יצא גם משהו טוב. כפי שקורה בכל משבר, מלחמה, קריסה כלכלית או מחלה – כולם מתגייסים. הרשתות החברתיות מלאות בגופים ובבודדים שמציעים חינם אין כסף את מרכולתם. החל ממוזיאונים המציעים סיורים וירטואליים, המשך בתיאטראות המציעים צפייה חינמית בצילום הצגות, במשחקים משפחתיים שמציעה האקדמיה ללשון ועוד אנשים פרטיים, בזמרים ואומנים שמצלמים הופעותיהם ומציעים הקרנה חינמית, תיאטרון אורנה פורת שמציע הצגות ילדים רבות לצפייה בכל מכשיר, מוספי העיתונים מציעים מגוון פעילויות, שגב העלה לפייסבוק שיעורי בישול של מתכונים שהכנתם אורכת עשר דקות לכל היותר, שיעורי התעמלות, פלדנקרייז, פילאטיס, יוגה, טאי צ'י, מיינדפולנס ועוד שמציעים מורים מומחים לעניין, הצעות לשנע אוכל לקשישים, עזרה נפשית ודרכים להתמודדות עם מצבי לחץ ועוד. ועוד לא דיברנו על היצירתיות הבלתי נלאית שבאה לידי ביטוי בבדיחות, בסרטונים משעשעים ובמשחקי לשון מקוריים. מדובר בשורה של יוזמות שמחממות את הלב ואפילו גורמות לגאווה לאומית, כזו שנפגעה אנושות ממלחמת האחים שכמעט פרצה במהלך הבחירות האחרונות. פתאום יצאה קרן אור והראתה שהרשתות החברתיות לא חייבות להכיל רק את כל הרפש וההשמצות והגידופים והכיעור והאלימות המילולית שכל כך מאפיינות אותה – אלא גם לעשות מעט טוב, לגלות סולידריות, עזרה הדדית ומעט חום בימים קשים כל כך. פלוס כאמור לעיל נעשו ונעשים מעשים טובים רבים מספור בתקופה הקשה שבאה ונתרגשה על עולמנו. אחד הראויים לציון הוא זה של רוני מנור, מנכ"ל מלון נוף גנוסר. לאור מצב החירום סגר המלון את שעריו, לא לפני שארז את כל מלאי המזון שנאגר במחסניו, ארגן צוות גדול של מתנדבים, ושינע את כל האוכל למשפחות של נזקקים על פי רשימה שקיבל ממחלקת הרווחה. בהחלט יפה. יותר קל היה להשליך את האוכל לפח. / - פלוס מינוס +

להקריב את הקשישים מאיר חוטקובסקי מאת: 

מאז ומעולם היו הקשישים במדינתנו הראשונים להיפגע מגזירות כלכליות והאחרונים לקבלת הטבות ממשלתיות. ועתה, ישנם גם כאלו המבקשים להקריב את הקשישים על מזבח הקורונה. ), לשעברמנכ"למשרד הבריאות ולשעבר 75( פרופ' יורם לס חבר כנסת מטעם העבודה, הרבה להתראיין בכל הערוצים בשבועות הראשונים של המגיפה וכה אמר: "בשביל מעט מאד אנשים, וזה קשה לשמוע, שתוחלת החיים שלהם היא לא גדולה, לא הורסים מדינה, וניתן להקריב אותם". הדבר עורר זעם רב באולפני הטלוויזיה והרדיו בהם נשא לס את ה'אני מאמין' שלו והם הפסיקו להזמינו. הסתדרות גמלאי ישראל זעמה על דבריו של לס ודרשה התנצלות: "אנחנו לא אסקימוסים ולא יזרקו אותנו לכלבים. אנו דורשים להבטיח מכונות הנשמה לכל נזקק בלי הבדל מין וגיל". meirch@gmail.com

חדשות הגמלאים

˘„Á 2014 ניסן תשע"דאפריל

202 גיליון

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, חברי המערכת: נאוה וינגרטן, ברכה ויסברט, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, איריס רגב, רות רסין, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

עובר ושב עובר ושב

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת שער: חממות הפרחים בגבעת חן. יומיים לאחר צילום תמונות השער בחממות גבעת חן, הגיע טרקטור ועקר את כל הפרחים בשל מצוקת החקלאים. מלכה מהולל צילמה:

2

04/2020 - 274 רעננה

כְּמִיהָה

דוד אשל מאת:  הַחֶבְרָה תִּהְיֶה בְּרִיאָה, זוֹ אֵינָהּ נְבוּאָה ַאֲבָל זוֹ כְּמִיהָה. מִי אֲנִי שֶׁאַצִּיעַ מַרְגּוֹע לְמַהֲלָכִים שֶׁיָּרְדוּ מִגָּבוֹהַּ? אֵלֶּה אֵינָם דִּבְרֵי נְבוּאָה אַךְ בְּעָתִיד נָמוּת לְלֹא תַּחְלוּאָה, אָכֵן, נוֹסִיף לָמוּת מִזִּקְנָה אֲבָל בְּרִיאוּתֵנוּ תִּהְיֶה אֵיתָנָה. הַדָּבָר לֹא יִקְרֶה בְּחַיַּי ּאֲבָל אוּלַי, בְּחַיֵּי נֶכָדַי אוֹ נִינַי, חַיֵּי אָדָם יִתְאָרְכו ּוְאֵיכוּתָם יִשְׁתַּבְּחוּ, רוֹפְאִים בִּמְשִׂימָתָם לֹא יִתְמוֹטְטו וּבָתֵּי הַחוֹלִים יִתְמַעֲטוּ, תּוֹרַת הָרְפוּאָה תִּהְיֶה בִּקְרִיסָה וְרוֹפְאִים יְחַפְּשׂוּ פַּרְנָסָה. עֲתִידָהּ הָאֲדָמָה לְהָפִיחַ הַנְשָׁמָה, בְּצֶמַח אֲכִילָה  שֶׁיִּמְנַע כָּל מַחֲלָה. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ צִמְחֵי הַרְעָלָה ּקַיָּמִים צְמָחִים לִמְנִיעַת מַחֲלָה, הֵם טֶרֶם הִתְגַּלּו אֲבָל אי"ה, הֵם יָבוֹאוּ וְיַעֲלוּ. הָרוֹפֵא הַמַּרְדִּים יִשָּׁאֵר עֵר כִּי הַכִירוּרְגְּיָה תִּשָּׁאֵר, יִהְיוּ נְפִילוֹת וּשְׁבָרִים וְיִזְדַּקְּקוּ לְאִחוּי וּתְפָרִים וַאֲפִלּוּ גַּם, לְהַחְלָפַת אֵיבָרִים.

גמלאים יקרים, בפרוס עלינו חג האביב, ברצוני לאחל לכם ולבני משפחותיכם את מיטב הברכות והאיחולים לחג שמח ומלבלב. מי ייתן וברוח החג, הפריחה וההתחדשות, נדע כולנו בשורות טובות ומשמחות ונזכה לבלות זמן איכות עם יקירינו. כמי שמוקיר באופן אישי את פועלכם בעיר רעננה, ואת תרומתכם להווי העיר ולצביונה הייחודי, אמשיך לפעול על מנת להעניק לכם איכות חיים מיטבית, עשירה בתרבות ומלאת תוכן, עם מלוא השירותים העירוניים שהותאמו במיוחד עבורכם. אני מאחל לכם מעומק לבי בריאות, נחת רוח, והנאה מהעיר הנפלאה שלנו – רעננה.   שלכם, חיים ברוידא ראש העיר רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

לקראת חג הפסח שלוחה ברכתנו:

לראש העירייה, מר חיים ברוידא, לחברי מועצת העיר, לעובדי העיריה, לחברי הועד המנהל של עמותתנו, למנהלות ולכל עובדי העמותה, למתנדבים ולבאי מרכז היום ולכל הבאים בשערינו. יהי רצון שנעבור בקרוב את הצרות שנפלו עלינו ונאחל לכל עם ישראל בשורות טובות לבריאות טובה. חג פסח שמח

הַחֶבְרָה תִּהְיֶה בְּרִיאָה זוֹ אֵינָהּ נְבוּאָה אֲבָל זוֹ כְּמִיהָה.

יו"ר , מאיר קצין , מנכ"ל חיימק'ה פרלשטיין

"וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְּךָ וְאֶת מֵימֶיךָ  וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ." (שמות כ"ג /כ"ה) Dbeshel13@gmail.com

3

04/2020 - 274 רעננה

נשמעים להנחיות נשארים בבית יחד ננצח את הקורונה

קו סיוע למבודדי בית 09-7430682 18:00 - 08:00 ' ימים א'-ה

"קו חם" לתמיכה נפשית 09-7610758 16:00- 08:00 ' ימים א'-ה 24/7 מוקד עירוני *9107

4

04/2020 - 274 רעננה

מרים שאקר

מלכה מהולל כתבה וצילמה: 

120 ", אומרת לי מרים שאקר בפגישתנו במרכז היום, "עד גיל 121 "אני רוצה לחיות עד גיל אחיה כמקובל, ובשנה האחרונה אעשה חיים עם כל הבחורים שמגיעים למרכז". מרים שאקר, בת תשעים וחצי, אלמנה, אם לשניים, סבתא לשניים וסבתא רבתא לשלושה נינים, גרה ברעננה מזה שלוש שנים ומבקרת קבועה במרכז היום. "הומור ושירים", היא עונה ומיד מספרת לי בדיחה שאני לא יכולה לחזור עליה בדפוס, "את יודעת הומור? שאני מתנדבת בגן 'פרג' ברעננה. היה שם ילד בן חמששאמר לי יום אחד 'זה שאנחנו נשואים זה ידוע, אבל כשאני אהיה בגודל שלך נעשה את המסיבה'. למחרת הוא הגיע עם ממתקים לגן ואמר: אולי נעשה את המסיבה עכשיו כי אולי עד שאגדל את תמותי". "אני לא מפסיקה לשיר. מאוד אוהבת את רחל המשוררת", אומרת ומיד מתחילה ומה לגבי השירים? לזמזם את "קסם על ים כינרת". "בקובנה, שם נולדה אימי, רחל פריימן. כשהיא הגיעה ארצה, יוסף גולנד, ממקימי האופרה בארץ, איפה מתחיל הסיפור שלך? אמר לה שהיא חייבת לשיר. ככה הצטרפה אימי למייסדי האופרה, שרה, עיצבה ותפרה את התלבושות. עד היום לא שילמו לה". . גנסין היה בן דוד ₪ 35- "אבי, יואל בוקוביצקי, הקים את 'הבימה' במוסקבה. מאז יש לי כרטיסים לתיאטרון 'הבימה' ב ואבא? של אבי וחנה רובינא הייתה בחתונה שלי. היא הביאה לנו שני אגרטלי קריסטל שיש לי עד היום. אבא היה ממקימי כפר גלעדי. הוא היה מהנדס חשמל שהגיע מרוסיה והשתתף בפרויקט הקמת תחנת החשמל משפך הירדן ועד לים המלח. בסופו של דבר הפרויקט נכשל ואבא הגיע לתל-אביב לנקות ג'ורות. הוא חיפש אישה עם דירה ומצא את אימי, והם בסוף שכרו דירה בבית של ביאליק, ושם אני נולדתי. אולי בגלל זה אני כל כך אוהבת לשיר. אבא היה איש מיוחד, דיבר על בוריין חמש שפות: רוסית, אנגלית, עברית, צרפתית וערבית. בילדותנו הוא הביא לנו הביתה מורה פרטי לערבית. מאז אני יודעת נהדר לקלל בערבית..." "נהדרת. עד שאחי נולד, הייתי הילדה הכי יפה. כשהוא נולד והיה יפה רציתי לשחוט אותו. מאחר שגדלנו איך הייתה ילדותך? במטולה בבית-ספר דתי אימא אמרה לי שאני לא יכולה לשחוט אותו בסכין חלבית. 'תני לי את הסכין ואביא לך סכין בשרית'. מאז היא לא השאירה אותו לבד אתי. אבל מאז נהיינו חברים טובים". "אני הייתי ב'השומר הצעיר' שיש לו תחת חום בהיר", צוחקת שאקר, "הוריי היו אנשי מפ"מ בלי פנקס אדום, ולכן בן והפרנסה? גוריון לא נתן לאבא לפתוח מחלבה. אבל הסתדרנו". "משפחתה של חמותי פאניה נולדה מרוסיה, עלתה ארצה וירדה למצרים כי הטורקים לא נתנו לאזרחים מה מקור השם שאקר? רוסיים לגור בארץ. זו אגב הסיבה שיצחק בן-צבי שינה את האזרחות שלו לטורקית – כדי שלא יגרשו אותו מכאן. חמי אייזיק בומינוביץ, נולד בפולין, אבל שם נהגו לחטוף את הילדים בגיל צעיר לצבא, ולכן ברחה כל המשפחה לטורקיה. בטורקיה הוא קנה את השם 'שאקר' שמקורו במילה תודה בערבית. אח"כ עבר למצרים ושם הכיר את חמותי שהייתה אחות. חמי היה צריך להגיע ארצה יחד עם טרומפלדור, אבל הוא חלה ואושפז בבית-חולים. הם התחתנו במצרים ושם נולד מישה שלי. בסופו של דבר הם הגיעו ארצה וחמי הפך לאחד ממהנדסי הבניין הגדולים בעולם. הוא בנה את כל רחוב אסף ברמת גן, בנה הרבה בקנדה, ובוושינגטון, בנה גם את בניין 'ווטרגייט' הידוע. עד היום יש שם לוחית עם שמו: אייזיק שאקר". , האשימו אותו שהוא מרגל לטובת 18 "בעלי היה פעיל בתנועת הצופים במצרים. יום אחד, בהיותו בן ומתי הגיע בעלך ארצה? ישראל ושלחו אותו לשנה וחצי למחנה ריכוז באלכסנדריה. אביו הכיר את המלך פארוק, אבל זה לא עזר לו. כשהשתחרר נסע ללמוד בסורבון, עלה ארצה, התגייס לצה"ל ואז נשלח לטכניון וסיים את לימודי הנדסת האלקטרוניקה". "בעלי סשה (מישה) היה אצל דודו ברמת-גן, ואני בדיוק הלכתי עם חברה לבית קפה. הייתי נערה יפה עם צמה איך הכרתם? בלונדינית עד הישבן. החברה אמרה לי: 'הוא לא מוריד ממך את העיניים', אמרתי לה: 'תזמיני אותו'. לימים הוא ניגש לאבי ושאל אם הוא יכול להתחתן איתי. אבי ענה לו: 'איתי אתה יכול, תשאל אותה'.. מאבא קיבלתי את חוש ההומור: לא שכבתי עם אף בחור לפני החתונה. אחרי החתונה שכבתי עם אלף"... "בעלי קיבל הצעת עבודה מחברת 'פישר סיינטיפיקקומפני" בניו ג'רזי, ובעקבות ההצעה עברנו והיכן ביליתםאת רובשנותיכם? שנים. הבן שלי, גם הוא מהנדס אלקטרוניקה, חי בבוסטון, 27 לשם. בגלל שלא רציתי, עשינו את זה בהדרגה, וחזרנו רק אחרי והבת שלי אודית גרה פה לידי". "חשבנו שיהיה בן, ורצינו משהו שיסמל את 'אוד מוצל מאש'. כשהיא נולדה נסענו למשה שרת והוא קבע: אודית". אודית? "רוב חיי הייתי מורה וגננת, וגם בארה"ב לימדתי עברית גם ילדים וגם מבוגרים. בהמשך, בשל דלקת מה עשית בארה"ב? לימדתי במעברה בראשון לציון. כך יצא שלחתונה 50- במיתרי הקול, עברתי לעבוד בחברת החשמל. כשהייתי צעירה בשנות ה שנה יפות עם בעל 66 הוא נפטר מבעיות לב. אחרי 88 "לא היה לבעלי קל לחזור, אבל מיד קיבל עבודה. בגיל איך הייתה החזרה? יוצא מן הכלל זה לא פשוט. יש לי פה במרכז מחזרים, אבל אני נורא מתגעגעת אליו. הלילה חלמתי שהוא ביקש ממני כוס מים, קמתי להביא לו ואז הבנתי שהוא איננו". "נהדר. אני מגיעה לכאן ארבע פעמים בשבוע, פוגשתאנשים, מספרתאתהסיפורשלי, מקשיבה לסיפורים ואיך פה במרכז היום? של אחרים. בימים אחרים מגיעה אליי בת שירות. אתמול פתרנו תשבצים וביום שלישי נאפה עוגיות". malcamehulal@gmail.com שלנו באו כל אנשי המעברה וגם כל אנשי "הבימה". "כי המשיח יבוא הנה, לא לאמריקה". למה חזרתם?

סיפור תמונה

5

04/2020 - 274 רעננה

ברכה בעמלה

"אין אדם נמדד במה שהשיג בחייו אלא במה שהעניק לאחרים, ואין לאדם מורשת חזקה יותר מהוכחה חיה שמגשימה את משנתו בכל יום מחדש". אביבה קניג מאת: 

"אבא שלי היה אדם שהקדיש את חייו לטיפול בבעלי מוגבלויות", מספרת סטוצ'ינר, "אמנם היה במקצועו עורך דין אך הוא תרם רבות לקהילה. כשעוד היה בדרום אפריקה הוא הקים שם מוסד שסייע ועזר בטיפול בבעלי מוגבלויות והחלום שלו היה לעלות ארצה ולעשות משהו דומה. הוא לא הספיק ואנו החלטנו להקים

את המורשת הזאת קיבלה נעמי (שפירא) סטוצ'ינר מאביה, איזי שפירא, עוד ביוהנסבורג מקום הולדתה. דרך החזון של אביה ביחסו לאנשים עם מוגבלויות ופועלו לשוויון הזדמנויות למענם בתוך החברה נחשפה לעולם החינוך המיוחד, וכך התעצבה תפיסת עולמה וגישתה לנושא. אין ספק שאבא ואימא שלי, איזי ולוסי, הם שסללו לנו, הילדים, את הדרך לראות אנשים אחרים עם מוגבלויות, לראות אותם כשווים. הם הדריכו אותנו שיש לנו מחויבות לדאוג, לטפל ולהביא לשינוי". ביום העצמאות הקרוב היא תקבל את פרס ישראל על מפעל ברעננה, הבית לילדים עם מוגבלויות בית איזי שפירא חייה: הפועל ללא לאות לשילובם הטבעי בחברה. את נעמי ראיינתי, שלא כדרכי דרך הטלפון, בשל השלכותיו הלא ברוכות של וירוס הקורונה על חיינו. אני מכירה אותה שנה, מאז 40- ואת מקס ואסתר, אחיה ואחותה, למעלה מ עלו כולם ארצה. בהיותנו אנשי ציבור (בעלי צבי קניג היה ראש אגף החינוך בעירייה), אירחנו את נעמי ואחיה שבאו לבקש עזרה ומקום להקים מוסד שיטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים, שכן הם נאלצו לעזוב את המקום המקורי של המוסד שהיה בבניין דירות בהרצליה בשל התנגדות השכנים.

איזי שפירא

לזכרו ועל שמו את בית איזי שפירא". סטוצ'ינר, אישה נעימת הליכות וצנועה, נולדה בדרום . היא למדה עבודהסוציאליתקהילתית 1947 אפריקה בשנת עלתה 1970 באוניברסיטה ביוהנסבורג וכשסיימה בשנת ארצה יחד עם בעלה טוביה. מטעם עיריית תל אביב היא 1977- הקימה את היחידה הקהילתית בשכונת התקווה. ב הקימה יחד עם פרופ’ שמאי דוידסון את היחידה לבריאות הנפש מטעם בית החולים הפסיכיאטרי 'שלוותה' ברעננה, שנה. 14- והייתה המתאמת של יחידה זאת כ ואז פתחה את בית איזי שפירא. ההתחלה, כמו רוב ההתחלות הייתה מאומצת ומתסכלת, אבל בנחישות ובדבקות הצליחו סטוצ'ינר ושותפיה לעשייה ("בלעדיהם זההיה בלתי אפשרי") להקים אימפריה של אנשי מקצוע מעולים, לבנות לובי ולגייס משאבים מכל העולם למען ילדים עם צרכים מיוחדים. "החשיבות", אומרת סטוצ'ינר, "היא בשילוב של השונה בחברה, וזוהי אחת המטרות העיקריות שלנו". באופן אישי, כמי שעבדה כמורה במשך שנים רבות אני יכולה להעיד שמדי בוקר היה מגיע רכב עם ילדי "איזי שפירא" לבית-הספר בו עבדתי והתלמידים היו מקבלים אותם בשמחה ובטבעיות ושילבו אותם במשחקים ובלימודים במשך כמה שעות. לכך מתכוונת סטוצ'ינר כשהיא מדברת ללא לאות על שילוב. "נכון", עונה לשאלתי סטוצ'ינר, "גם בקלנסווה יש לנו פרויקט. לפני כעשר שנים פתחתי שם מרכז לגיל הרך ובו ילדים. העדפתי לפתוח שם בשל מגבלות המרחק 100- כ והשפה והכשרנו שם צוות מקצועי לטיפול רגשי בגיל הרך. לצורך העניין אני נמצאת שם שלוש פעמים בשבוע. חברה חזקה נמדדת ביכולתה להעניק לשונה את צרכיו בשוויון הזדמנויות מוחלט". בנימוקי הוועדה לפרס ישראל נאמר: "בית איזי שפירא משפיע על חייהם של אלפי אזרחים מדי שנה. הוא הפך מכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלויות והביא לשינוי מהותי בתפיסה החברתית, במדיניות הלאומית

נעמי סטוצ'ינר

, נפטר אביה בעת טיסה. 65 באופן פתאומי, בהיותו רק בן שפירא היה איש עשייה ונתינה והמקרה של חברו שנולדה לו בת עם מוגבלות שכלית קשה לא נתן לו מנוח ודחף אותו לעשות שינוי חברתי. בעודם יושבים שבעה, גמלה בליבה ובלב אחיה מקס ההחלטה כי את זכר אביהם ינציחו ע"י הקמת מוסד שיטפל בילדים בעלי צרכים מיוחדים.

6

04/2020 - 274 רעננה

בית איזי שפירא

שבט אופק בסניף בני עקיבא ברעננה משלב ילדים עם מוגבלויות בפעולותיו ולכל ילד יש חבר מאמץ. איך עלה במוחך הרעיון הזה? "ממשלאתאמיני", מתרגשתסטוצ'ינר לספר לי אתהסיפור, "כשצבי קניג, ז"ל, פתח את סניף בני עקיבא צפון בתוך מקלט, אחת הילדות ביקשה מהבת שלי, אורלי, שתיקח אותה לפעולה בסניף. בהמשך עוד ילדים ביקשו להצטרף וכך הוקם שבט מיוחד שמאפשר לילדים המיוחדים שלנו להשתלב בטבעיות בקהילה. זה המקום להזכיר את "פארק חברים" הנגיש הראשון בארץ שנמצא בפארק רעננה שרבים באים ליהנות ולהשתמש במתקניו ואני גאה בו". מהם האתגרים שאת מתמודדת איתם? "הקשיים האמיתיים הם השגת המשאבים הכספיים. מבחינה מקצועית יש לנו כל הידע והניסיון הנדרש כי יש לנו צוות מיומן ומקצועי ברמה הכי גבוהה והוא מקדיש 50% , את מיטב מרצו וזמנו לעבודה. אבל, וזה אבל גדול מהתקציב שלנו תלוי בתרומות ולאור המצב אנחנו חייבים מיליון דולר". 2 להשיג עוד השגת כל כך הרבה, נשארו לך חלומות? "אותם חלומות שהיו לאבא", עונה סטוצ'ינר, "להשפיע יותר על החברה כדי שהחלשים והקשישים לא יסבלו כל כך בחברה, אלא יהפכו להיות חלק בלתי נפרד ממנה". העבירה סטוצ'ינר את תפקיד המנכל”ית לידי 2006 בשנת ג’ין יודס. לאחר מכן הקימה את הארגון הבינלאומי של ידידי , וכיום היא 2010 בית איזי שפירא, שבראשו עמדה עד שנת ממשיכה להיות חברה בוועד המנהל של "בית איזי שפירא". פרסמה סטוצ'ינר, יחד עם ישראל סייקס ושרון 2011 בשנת בכר, את הספר "לילה כיום יאיר" המסכם שלושים שנות יזמות חברתית של "בית איזי שפירא". איך הגבת על הזכייה בפרס ישראל? "היום בו צלצל אליי שר החינוך לבשר על הזכייה היה יום למותה של אימי לוסי. היה בזה משהו סמלי. 15- הזיכרון ה חוץ מזה אני בטוחה שאבא מסתכל עליי מלמעלה ומחייך". Kenig1@Bezeqint.net

וביצירת שוויון הזדמנויות לאנשים אלה". "אני מרגישה שמחה וגאווה, ומצד שני יש לי רגשות מעורבים בגלל מה שקורה עם הנגיף בארץ, כי הוא משפיע מאוד על ילדים עם צרכים מיוחדים ועל המשפחות שלהם, אבל זה כמובן כבוד מאוד גדול. אני מודה על הזכות הזאת. עבדנו קשה מאוד, והנושא של אנשים עם מוגבלויות בתוך הקהילה עבר הרבה טלטלות וכיום הוא מקבל את הפוקוס המגיע לו. אמנם לי הייתה זכות להקים את ארגון "בית איזי שפירא" ולהוביל אותו, אבל עדיין יש המון אנשים אחרים ששותפים לכך, אנשים יוצאי דופן". פרס ישראל הוא הפרס האחרון אותו קיבלה סטוצ'ינר. קדמו לו פרס רפופורט על עשייה פורצת דרך (בטקס שבוטל , עבודה סוציאלית ל הנרייטה סאלד לאור המצב), פרס פרס ראש הממשלה "מגן הילד", פרס המנכ”ל המצטיין של המגזר השלישי. יקירת "קרן שלם למתנדב" ומגן שר הבריאות למתנדבים מצטיינים, ועוד רבים אחרים. בשנת זכו סטוצ'ינר ו"בית איזי שפירא" בהכרה מיוחדת 2013 , כאשר הוזמנו להציג בכינוס השישי של או"ם מטעם ה האו“ם בנושא זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. כיום מועצה הכלכלית משמש "בית איזי שפירא" יועץ מיוחד ל ומסייע בקידום מעמדם חברתית של האומות המאוחדות של אנשים עם מוגבלויות ברחבי העולם. נכדים ושני נינים. בעלה 12 , לסטוצ'ינר ולבעלה ארבעה ילדים טוביה, נחשבלמומחהבינלאומי בהידרותרפיה, והואעובדאיתה ב"בית איזי שפירא". אורלי משמשת כיועצת, לימור תרפיסטית, גיורא וברק התאומים, הראשון הוא רופא פלסטיקאי ב"שערי צדק", ואילו ברק בניו-יורק עוסק בתחום עיצוב אוכל. מה עושה אותך מאושרת? "כשאני רואה ברכה בעשייה. כשאני מקבלת מכתבים מהורים שטיפלנו בילדיהם לפני שלושים שנה, וכשהורים סומכים עלינו והם יכולים לחזור לעבודתם בביטחון מלא שיש מי שדואג לילדיהם, וגם כשילדים חווים הצלחה אחרי שהתחילו את דרכם בעולם עם נתונים פחות טובים משל אחרים. זה עושה אותי מאושרת וגם כמובן המשפחה הפרטית שלי שממלאה אותי שמחה".

7

04/2020 - 274 רעננה

"אומרים שהיה פה שמח לפ כל המבוגרים אוהבים נוסטלגיה. אנחנו אוהבים להעלות זיכרונות מימים עברו, להשוות בין אז להיום, ובסוף לומר: "אח, איפה הם הימים שלא ישובו עוד". אבל יש אחד, דיוויד שנים את "המועצה לקידום המורשת 16 , שאינו רק מדבר. הוא הקים לפני 65 סלע, צוציק בן הישראלית" שהוא היו"ר שלה וגם את האתר "נוסטלגיה און ליין", הפעיל עד היום, ומתפתח מאוד, ואחראי למדור "שבעים שנים אחרי" המופיע, זו השנה השלישית, בעיתון "ישראל היום". וכן, הוא גם כתב כמה ספרים על הדרך. יהודית הלפר מאת: 

בלבד בלא שיקבלו אפילו שקל מהמדינה". "כשמשמרים את ההיסטוריה ואת המורשת", אומר סלע, "מביאים גם כבוד, הבנה ותחושה של ביחד. אבא שלי אמר לי לפני מותו: 'החיים הכלכליים עכשיו טובים, אבל בעבר, כשהכלכלה הייתה במצב פחות טוב, החיים עצמם היו טובים יותר, כי כולם שיתפו, כולם היו עסוקים בחזון, ולא היה ייאוש'. הלוואי שנחזור לזה קצת".

"רדיו לאוטומובילים מפירמה מפורסמת... למכירה בזול ובאחריות", /"יודעספר בגיל עצהמחפשבת-זוג בבחינת 'מצא טוב', שומרת מסורת ישראל. סודיות מוחלטת! לפנות עבור דן"/ "נאבדו 4198 . - ת.ד לא"י בכביש פתח-תקווה-תל 270 אביב, ליד תל-אביב. המוצא הישר מתבקש להחזיר לצבי קופיץ, פתח-

דייויד סלע

תקווה, רחוב גוטמן...ויבוא על שכרו". אלה רק שלוש מתוך שלל הפרסומות שהופיעו בעיתונים בארץ לפני שבעים שנים. את קטעי העיתונות ליקט, ואת חלקם עיבד וערך, בעזרת צוות מתנדבים, דיוויד סלע, איש עסקים, גרוש פלוס שניים, יליד חיפה וכיום תושב ת"א, בוגר מנהל עסקים, שהסתובב בעולם לרגל עסקיו. כשהתחלתלהתעניין בנוסטלגיה. 50 עוד לאהייתבן איך זה קרה? כתבתי רומן ביכורים בשם:" בשבוע הבא 2004 סלע: "בשנת אמריקה!" (בהוצאת כתר) אשר שזורים בו מאפיינים של תקופה שהייתה ואיננה עוד. מאז כבר כתבתי שלושה ספרים נוספים, בין השאר על משחקי הילדות שאהבנו ועל הסלנג שאפיין אותנו ('נולדת באוטובוס'? 'אבא שלך לא זגג'..) נסחפתי לעולם הנוסטלגיה של המדינה בשנותיה הראשונות והצעתי להוצאה להקים אתר המוקדש לנוסטלגיה. ההוצאה סירבה והחלטתי להריםאתהכפפהבעצמי ולהקיםאתר כזה, בלי שום גיבוי כספי. עד היום הוא התפתח מאוד. "בהתחלה לא היו הרבה מבקרים באתר", הוא אומר, "אבל חודשיים אחרי עלייתו לאוויר פורסם עליו אייטם במדור 'עלו ברשת' של 'ידיעות אחרונות', שהביא לכך שבתוך יום אחד נכנסו עשרות אלפי אנשים. זה התפשט כמו אש בשדה קוצים, וכיום יש לנו כניסות מכל פינה בעולם, ואנחנו מקבלים 5- תגובות כל הזמן. בשנה האחרונה נכנסו לאתר למעלה מ מיליון גולשים! במקביל הקמתי גם את 'המועצה לקידום המורשת הישראלית', עמותה שרוב חבריה, שבעים במספר, מומחים מתחומים שונים 37 הינם מתנדבים. בין הפעילים ויועצים אקדמיים. העמותה והאתר פועלים מכספי תרומות

דייויד סלע בביתו בתל אביב, עם דגם של רכב ישן. "הישראלים חוזרים למקום שזכור להם כמחבק ונעים" (צילום: אלון פרס)

העמותהמסייעתלארגונים, למוסדות ולמערכותממשלתיות, בחומרים ובתחקירים שעורכים חבריה ויצרה שיתופי פעולה עם גורמים שונים כמו מערכות העיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה. כמו כן הקימה העמותה תחנת רדיו אינטרנטית המשדרת רק שירים ישראלים נוסטלגיים וקטעים קצרצרים מתחומי ההיסטוריה והמורשת הישראלית. "אני זוכר תגובה חמה לרדיו שהגיעה מבני זוג ישראלים המנהלים חווה חקלאית בווייטנאם. הם כתבו לי שהם נעשו אנשים כל כך שמחים בזכות ההאזנה למוסיקה בתחנה הזאת, שהעובדים שאלו אותם אם הם התחילו לקחת עלים כלשהם. הם ענו שהחומר היחיד שהם לוקחים הוא רדיו נוסטלגיה". האתר "נוסטלגיה און-ליין" הוא מארג צומח של מידע המהווה את הארכיון הדיגיטלי הנרחב והמקיף ביותר הקיים אודות ההוויה הישראלית מתקופת העלייה הראשונה, ועד שלהי המאה העשרים. האתר מחולק 1882 משנת

8

04/2020 - 274 רעננה

פני שנולדתי" לפרקים שונים וביניהם: משחקי רחוב וצעצועים של פעם, אביזרים וחפצים, מזון ומשקה, אוספים ותחביבים, משברי דיור ופתרונות שיכון, תנועות מרי בערים ובמעברות בשנים: , ראשית הכדורגל ועוד. "אני זוכר ניצול שואה 1971-1950 שסיפר לי שהוא איבד סביבון עופרת שנותר לו ממשפחתו, והתרגש מאוד כשראה באתר תמונה של סביבון זהה". י"ט בשבט תש"ף | 14.02.20 | שישבת י"ט בשבט תש"ף | 14.02.20 | שישבת

17

16

י"ט בשבט תש"ף | 14.02.20 | שישבת

י"ט בשבט תש"ף | 14.02.20 | שישבת

תינוק בפיילה

דוד בן גוריון מחנך את העולים לשטוף ידיים כדי להימנע ממגיפות, הוליווד משחררת סרט עם גיבורה ישראלית בשם "סברה", וסטודנטים ירושלמים קורסים זה מה שקרה השבוע לפני שבעה עשורים √ מהלחץ

/ פריטיםמאז הצרכנייה כוסות רוח ƒ "טיפול" שהיהרווחבעי קרבחורף, למצבי התקררות. המטפל היה יוצר ואקום בחלל הפנימי של כוסיות ƒ מיוחדות, באמצעות החד ƒ רתמקל בוער לכוסיתוהנ ƒ חתה המהירה על גב המטו פל. הוואקוםהיהמצמידאתהכוסיותלעור בפעולתיניקה, שנועדה"לחלץ" מהגוףרעליםולהיטיבאתזרימתהדם. יש הנשבעים שהטיפול בכוסות רוח עזר להם, אבל לרוב היה מדוברבאפקטפסיכולוגי בלבד. מכאן רווחהביטוי "עוזרכמו כוסותרוח למת", לתיאור פעולה מיותרתוחסרתתכלית. צילום: ארכיון אתרנוסטלגיהאונליין "אני עובד קשה ומשקיע שעות רבות לעמותה ולאתר, והסיפוק הוא באמת רב. אני מרגיש תחושת שליחות וההרגשה היא נהדרת". תוכניות לעתיד? "בסוף חודש פברואר, ערכנו כנס ראשון של העמותה לקהל הרחב, במלון בים המלח. בכנס התקיימו הרצאות ומופעים בתחום הנוסטלגיה. המשתתפים היו מרוצים, אך לצערנו חלק ביטלו, כי באותו השבוע החלה פרשת הקורונה והתברר שבאותו המלון בו שהינו התארחה הקבוצה הדרום-קוריאנית שאנשיה נדבקו בקורונה. אנו מתכננים בעתיד, אחרי שתירגענההרוחות, להפיקכנס נוסף לאנשי הכיפותהסרוגות, באמצע השבוע. פרויקטשני, שהחל אתצעדיו הראשונים, הוא הנגשת התנ"ך לאוהבי התנ"ך בעולם כולו. לפי שעה הפרויקט כתוב באנגלית, אך בקרוב יתורגם לשפות נוספות. בפרויקט, לצד פסוקי התנ"ך ומיקומם, מופיעות תמונות ויזואליות ובהמשך גם תתווסף תמונה ופירוט של מיקום האתר בארץ המתואר בפסוק. איתרנו אלפי אתרים כאלה ואנו שולחים לשם צלמים. ניתן כבר עתה להירשם לאתר, שהוא חינמי: . אני מעריך שנגיע לסיום www.DailyBiblemage.org פרויקט הענק הזה בעוד שש או שבע שנים". Yehudit_helfer@walla.co.il בתכנון: "ארגון לעקרות הבית" שניםהכריזהארמהפולאק, ממנהיגותארגון ויצו, עלכוונתהלפרושולהקיםארגון חדש, אלמפלגתי, שידאג לרווחתהנשים 70 השבועלפני (. "ארגון זהיקדםהמצאותושכלוליםשיקלו אתעבודתהאישהבביתה, 1950 העובדותבמשקביתן )כמו שתי התלאביביותלמעלה, בצילוםמ יפעיללחץעלהחנווניםלשינוייםבמכולתלטובתעקרתהבית, וייעץלחברותשבונותשיכוניםבנושאיםהקרוביםללבהנשים", אמרהפולאק. אלא שלמרותהכוונותהטובות, ארגון עקרותהביתלאהוקםלבסוף, בשלקשייםתקציביים, ופואלקנאלצהלשובלתפקידההקודםבוויצ"ו. סלע: "הו, יש הרבה. יום אחד קיבלנו מעו"ד חיפאי תמונה של זוג הורים, ביחד עם אחות, הנושאים תינוק בתוך פיילה. 50 פרסמנו אותה בעמוד הפייסבוק של האתר וקיבלנו תגובו . כך גילינו את סיפור "אוניית התינוקות", שנולדו בקפריסין, ונשלחו ארצה עם הוריהם אחרי לחץ שהופעל על הבריטים. אגב, מצאנו את התינוק ההוא. הוא חי היום בארה"ב. היו גם ישראלים שעברו לאוסטרליה וכתבו לי שהם הקריאו במסיבה קטע שפורסם באתר, ושבעקבותיו התחילו להתגעגע ארצה, ובסוף חזרו. היה גם אימייל מרגש שקיבלתי מאדם על ערש דווי שכת : 'תודה לך שאתה נותן לי בסוף חיי אפשרות להסתכל על עברי בצורה ורודה ואופטימית'". וואו, ממש מרגש! הפעילות בעמותה בוודאי גורמת לך סיפוק רב... / רכבותחבורה הנעלמים קופאי באוטובוס הקופאי ישב בתוך "כלוב" מובנהבחלקו ƒ האחורי של האוטו ƒ בוס, משם עלו נו סעי הזמנים ההם. הוא שפתח וסגר את הדלתהאחורית, מכר את כרטיסי הנסיעה וזירז בקריאות רמות נוסעים שהתרכזו בחלקו האמצעי של ƒ האוטובוס, כדי שיפנו יותר מקום לנוסעים שנוספו )"להת קדםבבקשה, להתקדםפנימה בבקשה"(. הקופאי היהגםמי שאותתלנהג שבקדמתהאוטובוס, באמצעותצלצולפעמון, שהוא רשאי להמשיך בנסיעה אחרי העצירה בכל תחנה. ƒ בבניין הח 1949 במאי 17ƒ ביתהספר הראשון לרפואה בארץ נפתח בירושלים ב (. תשעה חודשים אחרי שהוקם, נראה היה 8 ברה התנ"כית בעיר )כיום כיכר ספרא ƒ שהמוסדעומדבפני משבר קיומי: שיעור נשירתהסטודנטיםממנו היהגבוה, תלמי דים אחרים קרסו מעייפותבשל מחסור בשעותשינה, ותלמיד אחד לא עמד בלחץ הרב - ושם קץ לחייו. תלמידי הפקולטה לרפואה היו עולים חדשים 140 מתוך 120 , בשנתה הראשונה שהחלו ללמוד באירופה, עלו ארצה להשתתף במלחמת העצמאות - וכעת ביקשו להשליםאתלימודיהם. בארץהםנדרשו להשתלטבמהירותעלשתי שפותההוראה, ƒ עברית ואנגלית, בד בבד עם לימודי הרפואה עצמם, שהחלו בשמונה בבוקר והס תיימו )כולל לימודי השפות( בתשע בערב. סטודנטים מבתים מעוטי יכולת נאלצו לעבוד גם בלילותכדי לפרנס אתעצמם. ƒ לנוכח הקשיים הודיע נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' זליג ברודצקי, שבכ וונתו לארגן נשף פורים לאנשי החברה הגבוהה בירושלים, במלון המלך דוד. "שם אבקשמגבירי העיר שיפתחו אתליבם וכיסם למען תלמידי הפקולטה לרפואה". תודהלחוקר והמתעדדודקרוינאקר, עלהסיוע קשיים בלימודי הרפואה בירושלים צילום: טדי בראונר, באדיבותלע"מ צילוםבאדיבותהארכיון הציוני 1950 , מעבדתהפקולטהלרפואהבירושלים shishabat@israelhayom.co.il ישלכםתמונותאו מזכרותמימיההראשוניםשלהמדינה? כיתבו לנו: ללמדך שההיסטוריה חוזרת, וגם בימי קורונה קשים אלו מומלץ לשטוף ידים עם סבון ולשמור על כללי ההיגיינה. סיפורים מיוחדים?

דייויד סלע

מבצע ארצי ל"ניקיון והיגיינה"

לקוח ניצול השואה ניפץ בחנות את הרדיו הגרמני 70 ניצול שואה נכנס השבוע לפני שנים לחנותלמוצרי חשמל ברחוב אלנבי בתל אביב וביקשלרכושמקלט רדיו. בעל החנותהצביע בגאווה על מכשיר מתוצרתהחברה גרונדינג, תוך כדי שהוא משבח אתאיכותהייצור הגרמנית. הקונה ההמום פרץ בשאגות רמות, אחז במכשיר הרדיו וניפץ אותו על הרצפה - לעיני המוכר הנדהם. התקריתגררה התקהלותשל עוברי אורח סקרנים בפתח החנות, וניידת משטרה שחלפה במקום עצרה לברר אתפשר המהומה. השוטרים שאלו את הסוחר מה מקור הרדיו הגרמני שהציע למכירה, שכן ישראל מחרימה את גרמניה ותוצרתה. המוכר השיב שרכש אתהמכשיר מעולה חדש, שהביא אותו מאירופה.

שניםנערךברחבי הארץ"מבצעתברואה", שאותו 70 השבועלפני ארגן משרד הבריאות. במסגרת המבצע, שכלל את כל היישובים, נערכו אירועים רבים כדי להנחיל לציבור את תודעת השמירה על הניקיון ועלההיגיינה - תחומיםשבאותםימיםלאעמדו תמיד בראש סדר העדיפויות של הציבור. בסניפי קופותהחוליםנתלו כרזותעםכותרותבנוסח "אזרח! עשה את חלקך למען הבריאות", או "אתה נקי, אני נקי - כולנו נקיים", ובשעות הערב נערכו בסניפים הרצאות בנושאים דוגמת "היגיינה בחיי היומיום", "הטיפול ההיגייני בילד בגיל בית הספר" ו"סודות ההיגיינה הנשית". שנים העלה ראש 70 בישיבת הממשלה שנערכה השבוע לפני ƒ גוריון, על נס את החשיבות שבטיפוח הרגלי ני ƒ הממשלה, דוד בן קיון: "עוליםרביםהגיעו אלינו מארצותשבהן לאחוו אקליםחםכמו השורר בארצנו, ואחריםהגיעו ממקומותשבהםהשמירה עלההיגיינה לא היתה על המדרגה הגבוהה ביותר. אנו נדרשים בעת הזאת ללמד ƒ ולחנךאתהציבור בישראללניקיון אישי, שכן שירותי הבריאותוהר פואה בישראל אינם ערוכים לטפל במחלות או במגיפות שעלולות לפרוץ כתוצאה מהיגיינה לקויה של הציבור". ƒ בהמשך ביקר ראשהממשלה בביתהספר ביל"ו שבשדרותרוטשי לד בתל אביב, שם חנך תערוכה בנושא "מפעלי ההיגיינה והבריאות בבתי הספר ובגני הילדים". גם חיל הרפואה של צה"ל הצטרף למאמץ הלאומי לשמירה על ƒ הניקיון האישי, באירוע מרכזי שנערך במחנה סרפנד )צריפין(, בה שתתפות קצינים מכל היחידות וכתבים צבאיים. המוזמנים ביקרו בתערוכה "היגיינה בצבא", שהוצגה במקום, ואחר כך שמעו הרצאה מפי פרופ' גדעון מר, מנהל "המחלקה להיגיינה מונעת בצה"ל". ƒ בסוף האירועהתכנסו הנוכחיםבאולםהמרכזי ושרו ביחדאת"המ נון ההיגיינה". בסיום השירה הוצג תסכית בנושא - בביצוע שלושה משחקני תיאטרון הבימה.

1948 רדיו "גרונדינג", דגםמ

מפורטוגל: בתים משעם אל שלל ההצעותשהגיעו לישראל ממקומותשונים בעולם, במגמה לפתור אתמשבר הדיור הקשה, שנים 70 הצטרפה השבוע לפני הצעה מחברה פורטוגלית, שהקימה על מגרשפנוי בשכונתמכבי בתל אביב ביתלדוגמה, עשוי כולו שעם. מ"ר, הכיל חדר אחד, 23 הבית, בשטח שירותים ומטבח, ונציג החברה סיפר ש"פועלי החברה מקימים ביתכזה בתוך ארבע שעותעבודה, ומחירו לירותבלבד 350 בישראל יעמוד על אלף שקל במונחי ימינו(". 40) החייל נהרג בגלל כאפייה בפברואר 12ƒ טרגדיה אירעה ב באחד ממחנות צה"ל. חייל 1950 יצא מאוהלו באישון לילה, לעשות את צרכיו, ובדרך עטף את ראשו בכאפייה ערבית - כדי להתגונן בפני הקור הגדול. בעודו הולך לכיוון השירותים, הוא נצפה על ידי חיילי משמר המחנה, שחשבו בטעות שמדובר בערבי שהסתנן למחנה. הללו פתחו באש שגרמה לפציעת החייל, שנפטר כעבור שעות אחדות. המשטרה הצבאית פתחה בחקירת האירוע הקשה.

כרזהשל"מבצעתברואה"

עיצוב: קורטבטי, באדיבותהארכיון הציוני

סרט אמריקאי ראשון על תקומת ישראל: "חרב במדבר"

שנים החלה בארץ הקרנת 70 השבוע לפני S word in the) " הסרט האמריקני "חרב במדבר (, שזכה מייד לפופולריות עצומה. היה D esert זה הראשון בסדרת סרטים הוליוודיים שסיפרו 1960ƒ אתהנרטיב הישראלי במאבקלעצמאות: ב ƒ עלו לא 1966ƒ הופקהסרטהידוע"אקסודוס", וב קרנים הסרטים "יהודית", בכיכובה של סופיה לורן בדמותיהודייה שהובאה לארץ כדי ללכוד פושענאצי שמסייעלערביםבמלחמתהעצמאות, ƒ אמ ƒ ו"הטלצלענק", סיפורו שלהקולונלהיהודי ריקני דוד מרכוס, שהתנדב לצה"ל, היה לאלוף הראשון - ונורה למוות בשוגג מאשזקיף עברי. בסרט זה שיחקו שלל כוכבים הוליוודים, בהם קירק דאגלס )שנפטר בשבוע שעבר(, ג'ון וויין, יולברינר, פרנקסינטרה-וגםחייםטופולשלנו. בשונה מהסרטים שבאו אחריו, "חרב במדבר" לא כלל שום סצנה שצולמה בישראל )המפיקים העדיפו לא להתרחק מהוליווד, וקבעו את אתר ƒ ההסרטה ברצועתחוף שבין לוסאנג'לסלסן פר נסיסקו(. סיפור הרקע של הסרט עסק בספינת

1950 ," שחקני "חרבבמדבר

IMDb צילוםבאדיבותארכיון

הסרט הוקרן בארבעתבתי הקולנוע הגדולים שפעלו בזמנו בארץ: "מוגרבי" ו"אלנבי" בתל אביב, "אדיסון" בירושלים ו"ארמון" בחיפה. הביקוש לכרטיסים שבר שיאים ופרנס ספסרים רבים, כשבתום כל הקרנה פרץ הקהל בתשואות סוערות.

מעפילים שחמקה מהמצור הבריטי, והעלילה עקבה אחרי חיי הקיבוץ והשירותבמחתרתההגנה - דרך דמותה של ישראליתבשם "סברה", ƒ שדרנית בתחנת שידור חשאית )יתכן שההשראה באה מפעילות המ חתרת של הח"כית לשעבר גאולה כהן ז"ל(.

דייוידסלעהואיו"ר המועצהלקידוםהמורשתהישראליתועורך אתר נוסטלגיהאונליין

ההיסטוריה באמת חוזרת? בשנות החמישים הציף את המדינה גל עלייה גדול שהגיעו ממקומות "בהם ההיגיינה לא הייתה על המדרגה הגבוהה", כדברי בן-גוריון, ראש הממשלה דאז, שהחליט לצאת במבצע הסברה לטיפוח הרגלי הניקיון של האזרחים במדינה ושל העולים בפרט. "אנו נדרשים בעת הזאת ללמד ולחנך את הציבור בישראל לניקיון אישי, שכן שירותי הבריאות והרפואה בישראל אינם ערוכים לטפל במחלות ובמגפות שעלולות לפרוץ כתוצאה מהיגיינה לקויה של הציבור", אמר אז בן-גוריון. המדינה יצאה בקמפיין בנושאשמירתההיגיינה; במקומות ציבור ובקופות החולים נתלו כרזות בנוסח: "אתה נקי, אני נקי, כולנו נקיים" או: "אזרח, עשה את חלקך למען הבריאות". במחנה סרפנד (צריפין) התקיימה תערוכה בנושא: "היגיינה בצבא". לפני שבעים שנים פרצה במדינה מגפת הפוליו, נגיף הגורם לחולשת שרירים ולשיתוק. נפגעו ילדים. לימים התברר שמקור הנגיף בכניסת מי ביוב 1621 למי השתייה. רק כעבור חמש שנים הומצא החיסון למחלה.

9

04/2020 - 274 רעננה

אנו באנו ארצה. . . לרעננה!

רן תלמודי מאת: 

מאז יצא עם ישראל לגלות בפעם הראשונה לפני אלפי שנים, נעשה שימוש במונח כוֹל ָ י-י ִּ הּ--כ ָ ת ֹ נוּ א ׁ ְ ש ַ ר ָ י ְ ה ו ֶ ל ֲ ע ַ לֹה נ ָ "עלייה" כאשר יהודים חתרו לחזור לארץ האבות: "ע הּ" (במדבר יג') ָ ל ל ַ נוּכ 1990 מתוכם עלו משנת 43.7% מיליון עולים, כאשר 3.3- מאז קום המדינה עלו לישראל כ ואילך. (על פי נתוני הלמ"ס). יצאנו לפגוש שלוש משפחות עולים ברעננה שעלו בתקופות שונות ומארצות שונות.

לעבוד אצל מנעולן בתל אביב ולמדתי ממנו את המקצוע. '. הכרנו 76 אשתי, רימה, גם עלתה לארץ מרוסיה אבל בשנת נכדות. 6- בנים ו 4 והתחתנו. יש לנו לאחר הנישואים חיפשנו דירה קרוב לחמותי שגרה בהרצליה. רעננה הייתה זולה מהרצליה, וכך התמקמנו ברעננה. פתחתי חנות טכנית בשכונת לב הפרק (כיום במרכז המסחרי בקרית שרת). במקביל לניהול החנות אני מנעולן מורשה ועוסק בתחום". ישראל מסבירה פנים לעולים? "אשתי ואני סירבנו לדבר רוסית והתעקשנו לדבר רק עברית. כשאנחנו עלינו לא היו בארץ הרבה רוסים וזה הכריח אותנו ללמוד עברית. לא הייתה ברירה...'עברית שפה קשה' כמו שאומרים בפיליטון. היום, וגם בזמנו, הסוכנות לא עוזרת והבירוקרטיה קשה. עולים צריכים ליווי כדי להתחבר למוסדות כמו ביטוח לאומי, קופת חולים, לשכת התעסוקה ועוד. בסוף שנות עזרנו לקלוט משפחות עולים מרוסיה. מצאנו להם 80- ה דירות להשכרה, לפעמים שיכנו אותם אצלנו בתקופה הראשונית והדרכנו אותם. מאז אנחנו חברים. היום החבילה הכלכלית לעולים הרבה יותר טובה. כשאנו עלינו לא היה בעצם כלום".

אבי שחר כשהגיע עם הוריו ואחיו הגדול מקובנה 18 אבי שחר היה בן שבליטא לשדה התעופה לוד (היום נתב"ג). זה היה שבוע לפני מלחמת ששת הימים והמדינה כולה הייתה בהאפלה. אחרי תהליך ההתאזרחות לקחה אותם מונית לקריית חיים .1925 לדירתו של הסבא שעלה לישראל כבר בשנת ההורים, ניצולי שואה, היו ציונים והילדים למדו בגימנסיה יהודית בקובנה. הם דיברו בבית יידיש וידעו מעט עברית. הותר ליהודים לצאתמליטא, אך בקשת המשפחה 1956 בשנת .1967 לעלות סורבה, והם נותרו מסורבי עלייה עד שנת תאר את המסע לישראל והתקופה הראשונית בארץ "המסע מליטא לישראל היה מפותל. הוא התחיל בעגלה וסוס להונגריה ומשם ברכבת למחנה המעבר לעולים רוסים, שֶנַאוּ בווינה. בשנאו שהינו חמישה ימים ופתאום הגיעו האחראים והורו לאסוף את כל החפצים כי 'עכשיו יש טיסה לארץ'. המהלך החפוז קרה עקב תחושתם של האחראים שעומדת לפרוץ מלחמה בישראל, מצב שעלול לעצור את העלייה למשך זמן לא ידוע, וזה בדיוק מה שקרה. כמה ימים לאחר שהגענו, אחי ואני, נסענו לחיפה לקבל הפנייה לאולפן לעברית לצעירים בקיבוץ מזרע. כשחזרנו, פרצה המלחמה. לא פחדתי ולפני שהבנתי מה קורה המלחמה הסתיימה. במכולת הזקנות דיברו יידיש שהבנתי ואמרו "המלחמה עם הערבים נגמרת, אבל המלחמה בבית מתחילה, מלחמה נגד הג'וקים שמתנפלים על הררי המזון שנאגר". שהינו באולפן כשנה. אחי התקבל לטכניון וסיים את לימודיו בהנדסת חשמל. אני הלכתי לבית-הספר הטכני של חיל האוויר". מה עבר עליך בהמשך? "למדתי בטכני במגמת מנועי סילון. העברית שלי לקתה בחסר. פה ושם חברים ללימודים היו צוחקים עליי. שפת האם שלי הייתה יידיש. למזלי היה לי מדריך שידע את השפה, ולפעמים היה בוחן אותי ביידיש... הוצבתי ביחידת האחזקה של חיל האוויר שם עסקתי בשיפוץ מנועי סילון. במסגרת השירות הצבאי נשלחתי לקנדה וחויבתי לעברת את שם המשפחה. ככה חָייטָס שנה. עם השחרור הלכתי 20 הפך לשחר. נשארתי בצבא

פרדריק ועמנואל עַמר

עמנואל ופרדו עמר

עמנואל ופְרֶדֶריק (פְרֶדוֹ) עָמר ושלושת ילדיהם – נתן, אֶתֶל שנים. פרדו חיפש שינוי משמעותי 7 וסימון עלו מפריז לפני

10

04/2020 - 274 רעננה

אבי שחר בחנותו

בצרפת. לקח לנו שנתיים להבין איך חיים בישראל. היו גם חודשים והמורה הייתה 6 קשיי שפה. אמנם למדנו באולפן מצוינת, אבל עברית שפה קשה... אנחנו מתרועעים בעיקר עם עולים צרפתים אחרים ורוב הזמן מדברים צרפתית. זה כמובן מעכב את השליטה בעברית". איך הפרנסה במולדת החדשה? עמנואל: "אני אופטיקאית מוסמכת לפי התקן האירופי אך התקנות בישראל דרשו ממני ללמוד לתעודה מהתחלה כדי לקבל רישיון. לכך לא הייתי מוכנה, ולכן במשך מספר שנים נסעתי כל חודש לפריז לשבוע כדי לנהל את חנות האופטיקה שלי. לבסוף סגרתי את החנות בפריז והפסקתי לעבוד". פרדו: רציתי לעסוק בשיפוצים בארץ, ולקח זמן עד שמצאתי את מקומי בתחום. כיום אני קבלן שיפוצים בעיקר בבתים של עולים צרפתים ושל יהודים מצרפת שמחזיקים בארץ נדל"ן". אלו שיפוצים הייתם מכניסים במערכת קליטת העולים? "כדאי לעשות אולפנים בארצות המוצא ולדאוג לכך בעברית (מתוך 2 שהעולים, כולל ילדים, יגיעו לדרגה דרגות של האולפנים בארץ). זה יקנה לעולים יכולת 4 להסתדר בתקופה הראשונית. רצוי גם לתת להורים ולילדים מושג על דרך העבודה של בתי הספר בארץ. בנוסף, יש לעזור לצעירים עולים במבחנים פסיכומטריים. חשוב ביותר שישראל תכיר בתעודות מקצועיות ודיפלומות מארצות המוצא. ידוע לנו על לא מעט עולים שחוזרים לצרפת בגלל בעיות כלכליות". אהרן רבינוביץ' וג'סיקה לדרמן בנים: סטיבן 4 אהרן וג'סיקה עלו מקולומביה לפני שנה. לזוג ) סטודנט בברצלונה, 22( ) עלה לארץ בימים אלה, יואל 23( )9( ) לומד בכיתה י"א ב"אוסטרובסקי" ואילן 17( דניאל לומד בכיתה ד' בתל"י. אהרן הגיע לארץ בצעירותו ושירת בצה"ל כחייל בודד. לאחר מכן חזר לקולומביה לתקופה ארוכה. תמיד ידע שיחזור לפה. לאחר נישואיה לאהרן ידעה ג'סיקה שתעלה לישראל, ❱ 15 המשך בעמוד

בחיים וחשב על עלייה לישראל. בנוסף, זמן מה לפני העלייה עמנואל איבדה את אימה, ואילו בבית-ספר סבל הבן נתן מהצקות מצד תלמיד מוסלמי והנהלת בית הספר והמשטרה הפגינו אזלת יד בעצירת ההצקות הללו. כל אלה היוו זרז בהחלטה לעלות. אבל הכוח המניע היה פרדו. עמנואל הייתה מסויגת, וחששה בעיקר לחינוך הילדים ולעתיד הכלכלי של המשפחה. בפריז פרדו היה קבלן שיפוצים ועמנואל, אופטומטריסטית ובעלת חנות אופטיקה ) שמחו לעלות. 7- ו 13 ,15 מצליחה. הילדים (אז בני , המשפחה עלתה על מטוס בפריז ונחתה בנתב"ג. 2012 בקיץ היו תהיות והסתייגויות בעיקר מצד הוריו של פרדו שנשארו בפריז. למשפחת עמר יש קרובי משפחה בישראל ואפילו חברים ברעננה שעלו שנתיים לפניהם ומאוד עודדו אותם לעלות. הם נהגו לבקר בארץ בחגי תשרי או בפסח. במהלך הזמן שחלף מרגע ההחלטה ועד לעלייה בפועל, הזוג עמר בדקו את איכות בתי-הספר בישראל, וגילו לשמחתם שבית-ספר "אוסטרובסקי"מקבל ציון גבוהבסקריםבינלאומיים. הםבאו במגע עם נציגי הסוכנות בפריז ונפגשו שם עם עוד משפחות עולים. משיקולי איכות חינוך הילדים החליטו להשתקע ברעננה. באחד הביקורים הם קנו בית בו הם גרים כיום. קשה להיקלט בארץ חדשה? "נחתנו בתחילת הקיץ. בתחילה היינו באופוריה. חופש גדול, שמש, ים, חומוס וחברים מצרפת שבאו לבקר ובילו יחד אתנו. בחלוף הקיץ חלפה האופוריה. לפני תחילת הלימודים ביקרנו עם סימון, הקטן בילדים, בבית הספר כדי שיכיר. היה שם בלגן נוראי. ריהוט במסדרונות ולכלוך. חשבנו שנפלנו... ביום הראשון ללימודים הלכנו עם סימון לבית הספר ולא הייתה שם נפש חיה. שוב נפלנו? הסתבר שטעינו והגענו יום לפני תחילת הלימודים. לשמחתנו, בפתיחה הכול היה מסודר וקיבלו אותנו יפה מאוד. כל הילדים שלנו נקלטו יפה ואף פעם לא התלוננו על עצם העלייה לישראל. הגיעו חגי תשרי ושוב הייתה נפילה. בפעם הראשונה החגים היו בלי הורים, בלי חברים. היינו בודדים. היה קשה. המערכות בהן מתחכך האזרח פועלות בישראל אחרתמאשר

11

04/2020 - 274 רעננה

תמונת מחזור שנה 65 באיחור של

נילי אפלבוים מאת: 

"לזכור ולהזכיר", כך פותח מרדכי אלמר מרק את שיחתנו בביתו המטופח ברעננה. הוא מגיש לי ספר

שנקרא: "תמונת מחזור", ספר זיכרון לתיכון -1944 היהודי("פולגרי" – חטיבתביניים) מחזור מאראש–ואסאר–האלי טרנסילבניה. 1943 על הספר הזה שקד מרק במשך שנים כדי לסגור פרק לא גמור בתולדותיו: סיום בית- הספר וקבלת ספר ותעודת מחזור.

בכפר 1927- מרדכי מרק נולד ב שוברוט שבצפון טרנסילבניה, אז רומניה ולימים, שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, הונגריה. השלטון ההונגרי הוציא חוקים נגד היהודים, ביניהם חוק שני האחוזים. החוק התייחס לבתי הספר, והוא הגביל את אחוז התלמידים היהודים הרשאים

מרדכי מרק

בלבד. 2%- ללמוד בבתי הספר התיכוניים הציבוריים ל הגזירה הייתה קשה ביותר שכן לא היה באזור בית ספר תיכון יהודי, והבחירה שנותרה בפני התלמידים היהודים הייתה להמשיך ללמוד בבית-ספר עממי יהודי, וכך קרה שהם חזרו שנית על שנת הלימודים השישית. במקביל לחצה הקהילה היהודית על משרד החינוך ההונגרי לאשר לה נוסד בי"ס התיכון 1940-1 להקים תיכון יהודי, ואכן בשנת היהודי הראשון בטרגומורש, אשר המחזור הראשון שלו, התכוננו 1944 באופן טרגי, היה גם המחזור האחרון. בשנת בוגרי המחזור הראשון לחגיגות סיום שנת הלימודים. התלמידים והמורים כבר הצטלמו לספר המחזור, ואז באה השואה, והנאצים נכנסו לטרנסילבניה ובאחת נקטע החלום כמו גם החיים של מרבית תלמידי ומורי בית הספר. הוא יום שאני לא יכול לשכוח" אומר 3.5.1944 "התאריך מרק, "אחרי כיבוש הונגריה בידי הגרמנים היו אלה יהודי טרנסילבניה הראשונים שתכנית "הפתרון הסופי" הופעלה עליהם. יהודי טרגומורש והסביבה נצטוו לעבור לגטו שהוקם במפעל לבנים בפאתי העיר. המקום היה צר מלהכיל את כולם ורבים נאלצו ללון תחת כיפת השמיים. זמן קצר משלוחים לאושוויץ". 3- לאחר מכן שולחו היהודים ב

הדף של מרק בספר המחזור

אמו של מרדכי נספתה באושוויץ. מרק, אביו ואחיו הועברו למחנה מטהאוזן, ושם הופרדו. הוא נשלח לבד לגוזן, וכך מצא את עצמו מרק לבדו בעולם, ללא הקרובים, 16 בגיל ללא חברים. לבד בעולם. "על השואה אין לי כוונה לספר", כותב מרק בספר המחזור,

12

04/2020 - 274 רעננה

"על כך כתבו ויכתבו, כולי תקווה, אנשי מקצוע ואחרים". מרק החליט להתרכז בספר המחזור. איש אופטימי הוא מרק המרבה לחייך. אבל החיוך נעלם ועיניו מתמלאות דמעות כשהוא משחזר את הזוועות שחווה ואת סיפורי ההישרדות שלו. בתום המלחמה הוא חזר למטהאוזן בתקווה למצוא בן משפחה חי. באחד הימים הוא שמע לפתע קול מוכר: 'מישהו ראה את מרק אלמר?' זה היה אביו, אותו לא ראה מעל לשנה. בתום המלחמה חזרו שניהם יחד הביתה ושם פגשו את אחיו. טרנסילבניה סופחה לרומניה והשלטון היה קומוניסטי. מרדכי עלה לארץ, עם אשתו יהודית ובנו זאב 1961 בשנת . מרק הקים חברה לבניה בשם 'בוני בניין' וזכה 6- בן ה לממש את חלום המשפחה המלוכדת . הוא מתגורר כיום עם אשתו יהודית בקרית-גנים בבית סמוך לביתו של בנו. לזוג שלושה נכדים ונין אחד. גם הבן וגם הנכד למדו הנדסת בנין והם מנהלים את החברה המשפחתית שהוקמה על ידו. "העיקרון החשוב שקיבלתי מהוריי והעברתי גם לצאצאיי: 'עליך לכבד את האחר על מנת שהאחר יכבד אותך', ואני שמח שהצלחתי בכך". מה הביא אותך להחלטה לערוך ספר מחזור? "אנחנו דור שנעלם", אומר לי מרק, "הרבה שנים לא רצינו, לא אני ולא אחרים, לדבר על השואה. אבל עם הזמן הרגשתי שחשוב להעביר את המסר לדורות הבאים. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אבל אפשר ללמוד מהעבר". במיוחד מפריעה למרק התמימותשסימאה אותם. "אף אחד לא דמיין שאנחנו עומדים בפני אסון. כשעזבנו את הגטו בדרכנו לרכבת השילוח, אבי סחב שתי חבילות והתקשה לעלות איתן לרכבת. הז'נדרם אמר לו: 'תשאיר את החבילה פה. בין כה וכה לא תצטרך את זה'. ואני לא שאלתי את עצמי מה קורה פה". אז הספר הזה הוא ספר זיכרון? על כך עונה מרדכי מרק בהקדמה לספר: "זוהי תמצית בית ספרנו שהוקם כתוצאה מהשואה. יותר מכל מה שרציתי לעשות היה להנציח את זכרם של חבריי לכיתה ולסיים שנה. אז כחלק מההכנות 65 את מה שהתחלנו כמעט לפני לקראת סיום לימודינו התחלנו לתעד, אותנו התלמידים ואת המורים, וליצור תמונת מחזור כנהוג עד היום לקראת סיום הלימודים. לצערנו תכניותינו כשלו בעקבות טרגדיית השואה. הדפים הבאים יוכיחו שעם רצון עז אנחנו עדיין 65- יכולים להשאיר זיכרון לדורות הבאים על אף העיכוב ב שנה". ומוסיף: "שנותיי בבית הספר היו היפות ביותר אלמלא הסוף הטראגי. בי"ס 'פולגרי' שהיינו כה גאים בו, על המורים הנהדרים שלו והחינוך המצוין שהם נתנו לנו, יכול היה להמשיך להתקיים ולחנך את הדורות הבאים, לולא הטרגדיה שחוללו הנאצים". 50 אני מדפדפת בספר, ומתוכו ניבטים אלי תמונות של צעירים וצעירות עם פנים מחייכות. לכל תמונה מצורף שם תלמידים. 25 בעברית ובלועזית. מתוכם שרדו את השואה רק המורים. רק ארבעה מהם שרדו. 14 יש גם תמונות של בנוסף יש בספר סיפור אישי-ביוגרפיה על כל תלמיד ומורה. הסיפורים נכתבו על ידי קרובי משפחה: אחות קשישה,

משפחת מרק

אחיין או נכד. חלקם גרים בישראל אחרים באמריקה, בקנדה, בבלגיה ובארצות אחרות. הסיפורים לוקטו על ידי מרק, שגם יזם שלושה מפגשי בגינת ביתו הנאה 2009 מחזור. האחרון התקיים בשנת ברעננה. במפגש זה זכו המשתתפים לקבל את הספר. הוא מדגיששללא שמוליק, המורה שלו לענייני מחשב ואינטרנט, הוא לא היה מצליח להגיע לכל הבוגרים. בעזרתו הוא מצא מידע רב אודות החברים. מה ריגש אותך במיוחד בתהליך? שוב מצטעפות עיניו וקולו נשבר: "הסיפור של חברי הירש בנדי. כל השנים לא ידעתי מה עלה בגורלו. כשחזרתי ממחנה הריכוז סיפר לי אחי כי חבר שלי מהכיתה היה אצלנו בבית וחיפש אותי. היה זה בנדי, חברי לכיתה. חברי הטוב שישב לצדי באותו ספסל בשנה האחרונה. כשחיפשתי אותו ברומניה הוא כבר עזב את המדינה מאחר וכל משפחתו נספתה בשואה. ידעתי שהוא עלה לישראל, וכשהגעתי , רציתי ליצור אתו קשר, ואז שמעתי 1961 לארץ בשנת שהוא נפל במלחמת השחרור, אבל לא ידעתי עליו כלום. כשהתחלתי לאסוף חומר לספר, חיפשתי באתר ההנצחה של משרד הביטחון ומשם נודע לי שהוא היה בקיבוץ רמת- .1.6.48- יוחנן, שירת בפלמ"ח ובצבא, ונפל בגבעת הרדאר ב החלטתי לנסוע לרמת יוחנן ללקט עוד מידע עליו. נפגשתי עם מירי פיינשטיין, האחראית על הספרייה בקיבוץ רמת יוחנן והמשפט הראשון שאמרה לי היה: 'איפה הייתם עד עכשיו'? זהו משפט שעד היום מעביר בי צמרמורת". נכדתו של מרק, נעה מרק-עפר, הייתה שותפה מלאה לעריכת הספר ואף כתבה לו מבוא. כל סיפור חיים כתוב שלוש שפות: בהונגרית, בעברית ובאנגלית. מרק כתב את הטקסט בהונגרית ונעההייתהאחראיתעלהתרגוםלעברית ולאנגלית. במבוא לספר מספרת נעה על התהליך שעברה: "בכל פעם שסבי מספר על ילדותו, הוא חוזר להיות ילד. ההחלטה להרכיב את ספר הזיכרונות הזה היא בחירתו של ילד שבחר בחיים. במבט מהצד עמדתי בהשתאות לאורך כל הדרך מוקסמת, מרוגשת ומלאת השראה מהאנרגיות האין-סופיות של סבי. המסע הזה, שסבי אפשר לי להיות חלק ממנו, היה חוויה חזקה. היה לי כבוד גדול לקחת חלק מהסיפור שלכם הכיתה הרביעית בבית הספר התיכון היהודי 'פולגרי'". appel@eng.tau.ac.il

13

04/2020 - 274 רעננה

יציאת מצרים חנה גלבוע לא שעתה לעשרות האזהרות והסיבות הטובות שלא לרדת מצרימה – והחליטהלהצטרףלקבוצהשהתארגנהברעננה לצאת למסע מרתק באימפריה המפוארת הקדומה, אימפריה שהייתה ערש התפתחותנו כעם יהודי עוד מתקופת אבותינו. בדומה לשאר האימפריות, רק שרידים נותרו ממנה. ד"ר דודי שפירא, הוא חוקר מקרא ואגיפטולוג (מומחה למצרים העתיקה) שאהבתו המקצועית הגדולה היא אכן חקר מצרים העתיקה. הוא זה שהדריך אותנו בנבכי ההיסטוריה המצרית מתקופת הפרעונים הזוהרת והמפותחת, ובין המכמנים הארכאולוגיים שנשתמרו ממנה בזכות האקלים המדברי היבש. שעה של טיסה דרומה מביאה אותנו למדינה שעושה הכול כדי להעניק לישראלים חוויה מיוחדת ולא פחות חשוב מזה, בטוחה. עשרות קבוצות ישראליות, המטיילות במצרים מעידות על הצלחתם במשימה. במהלך עשרת ימי מסענו ביקרנו בקהיר ובסביבותיה, בגיזה, בלוקסור ובסביבותיה. עשינו שייט ועצירה בתחנות על הנילוס. ביקרנו בסכר אסוואן ובמקדש אבו סימבל המפורסם בגבול סודן. היינו גם בפירמידות הגדולות והעתיקות ביותר שנבנו לפרעונים משושלות שונות במשך שנה, לנשותיהם ואפילו לילדיהם. בחלקן 3000 כמעט התגלו חדרי קבורה. במקדשים המרהיבים של עמק המלכים היו בעבר ארונות קבורה מרהיבים ובהם מומיות חנוטות. על הקירות הענקיים התגלו חריטות והירוגליפים מרשימים, חלקם צבעוניים. גובה המבנים והדרם נועד להרשים את האזרח המצרי ולחרוט בתודעתו את אפסיותו לעומת גדלותו של השליט, בן האל. בין המקדשים היו כאלה שהוקדשו לפולחן לאלים המצריים הקדמונים, ויש שנבנו כמקדשי מוות וקבורה. כל אלה הרשימו אותנו מאוד והותירו אותנו פעורי פה ונפעמים מול מראות המקדשים שהשתמרו וסיפרו סיפורי קדמונים. למדנו רבות על האדריכלות העתיקה, על המיתולוגיה של מצרים הקדומה, על אלים ואמונות, על בעלי חיים מקודשים, על הקרבת קרבנות וכן על מלחמות ותהלוכות. למדנו על האלים והמיתולוגיה המצרית, מראה הגבר והאישה המצריים, הלבוש, תכשיטים, הציוד, כלי רכב, כלי נשק, אמצעי ציד ועוד. כמו כן התעשרנו במידע על קורות העולם העתיק כולל הסכמי שלום בין מלכים. הרגשנו חנה גלבוע מאת: 

שנה וצופים במה 5000- כפוסעים בשבילי ההיסטוריה בת ה שאותם אנשים קדמונים בנו, עיטרו והאמינו. לאורך הסיור כולו נשזרה השאלה: מהו הקשר עם האבות וסיפורי התנ"ך?

חנה גלבוע

מתברר שהעברים לא היו אלו שבנו את הפירמידות ששרדו. מספר היסטוריונים מציינים שאבותינו ירדו למצרים "כמהגרי עבודה", והיו כנראה חלק מאוכלוסיית זרים שכונתה "היקסוס". המצרים ריכזו אותם בצפון מזרח הדלתא, בגושן. הם היו "עבדים" במובן של פועלים נחותים, בשלב הנמוך של הסולם החברתי. הם קיבלו שכר זעום וחיו בתנאי חיים ירודים. החופש לא נשלל מהם. במשך שנות שהייתם הם נישאו והקימו משפחות. הם נוצלו על יד המצרים כדי להקים את פיתום ורעמסס, (כנראה בתקופתו של רעמסס השני, המלך החזק והאימפריאליסטי). שתי ערים אלו נחרבו מאוחר יותר ללא השארת זכר. הפירמידות המפורסמות, נבנו באלף השלישי לפנה"ס ומצויות במרכז מצרים ובדרומה ולכן הן כנראה לא נבנו על ידי אבותינו. 1304-( יציאת מצרים הייתה כנראה בימי רעמסס השני לפני הספירה), הרבה אחרי בניית הפירמידות וממילא 1237 גרו העברים בגושן, הרחק ממיקום הפירמידות. מרבית שמותיהם של בני שבט לוי: משה, אהרון, מרים, חופני, פנחס ועוד הם שמות מצריים ומופיעים במספר מקומות. לחלק ממנהגי המצרים ולסמליהם יש רמז במסורת שלנו כגון: המילה, הטוטפת בין העיניים,

14

04/2020 - 274 רעננה

11 המשך מעמוד ❰

(התפילין?), סמלי משפט ואחרים. ביהדות הועלו סמלים אלו לדרגת קדושה על ידי שינויים ולעיתים בצורה הפוכה. הפרה הקדושה למצרים הפכה ביהדות לקרבן וזבח על ידי שחיטה כשרה. במקדשים נמצאו כתובות בהירוגליפית הקושרות את מצרים לארץ-ישראל הקדומה. מתואר מסעו של מרנפתח, בנו של רעמסס השני, מלך מצרים בישראל, שכבש את גזר ואת מגידו. אפילו השם "ישראל" מופיע. שלושים שושלות מצריות ידועות בהיסטוריה של העם המצרי הקדום (אין קשר לעם המצרי החי כיום במצרים). היו תקופות שבהן מצרים נלחמה בעמי האזור, כבשה ושלטה בהם. היו גם שלוש תקופות שבהן מצרים הייתה חלשה. יש עדויות שבתקופתו של אחנתון היה ניסוי מהפכני לרפורמה דתית, למעבר מאלים רבים לאמונה באל אחד מרכזי. עקב חולשתו המדינית של אחנתון, ואחר כך של בנו תות-ענח- אמון, נמחק ניסיון זה ולא היה לו המשך. פרסומו של תות- ענח-אמון בא לו בזכות העובדה שקברו התגלה בשלמותו ובמלוא תפארתו ולא נבזז כמו קברים אחרים. גופתו החנוטה וכל חפצי החמדה מוצגים במוזיאון הארכיאולוגי המדהים בקהיר, שעבר לאחרונה למשכנו החדש.

חודשים במדריד כדי 7 בגלל אהרן. לפני שעלו, שהו בני הזוג להבהיר לעצמם סופית שהם רוצים לחיות פה. במדריד הם היו בקשר עם פעילי עלייה של קרן היסוד, קיבלו רקע כללי וקצת הדרכה.

אהרן רבינוביץ' וג׳סיקה לדרמן

למה דווקא רעננה? ג'סיקה: "בחרנו ברעננה רקבגלל המלצותשל אחרים. ביקרתי ברעננה לפני העלייה ולא אהבתי. אין מה להשוות למדריד... חשבתי שלעולם לא אגור ברעננה אבל מסתבר שלכל אדם יש שביל. האנשים שהיכרנו בארץ המליצו בחום לגור ברעננה. הדוד שלי, הירושלמי, שעלה לפני כמה עשרות שנים, אמר לנו: רק רעננה ולא תל-אביב או ירושלים. כך היה". איך בארץ? ג'סיקה: "אנחנו הולכים לאולפן ומאוד נהניםשם. אהרן רכש את השפה בשירותו הצבאי ואני מתקדמת יפה. אני חושבת שכל עולה חדש חייב ללכת לאולפן. באולפן אתה נמצא עם עולים אחרים שחווים קשיי קליטה כמוך וזה עושה את זה יותר קל. בכיתה שלנו כמעט כל העולים מרוצים. אני מעריכה מהעולים לפחות שיש להם קשיים ואולי יחזרו לארץ 5%- ש משוכנעים שישראל היא המקום שלהם, למרות 60% . שלהם חווים קשיים ברמה נמוכה. יש לי תאוריה 35%- הקשיים ו בעניין. הנפש היהודית מקושרת לארץ, וכשאתה חי פה אתה יודע שאתה שייך לפה. קשיי ההתחלה נובעים מהאגו שמתנגד והוא יותר חזק מתחושת השייכות. כולנו מרוצים וקשה להוציא מאתנו מילת ביקורת. דניאל ואילן נקלטו יפה בכיתות עולים בבתי הספר שלהם. הם מקבלים עזרה בלימודים ויש להם חברים ישראלים". אהרן: "קשה לעזוב את המקום הישן בגלל היתרונות הכלכליים, אבל זה כלוב של זהב, בעיקר בקולומביה כי הביטחון האישי בעייתי שם. הישראלים מאוד חמים, נכונים תמיד לעזור ולילדים מאוד טוב פה. זה לא קיים במקומות אחרים בעולם. באשר לשירות הציבורי, שהישראלים תמיד מתלוננים עליו, אנחנו, היה לנו מזל. לא נתקלנו בבעיות מיוחדות, בדרך כלל הפקידים היו נעימים ועזרו לנו מאוד". rtalmudi@gmail.com

מקדשי אבו-סימבל בקהיר ביקרנו גם בבית הכנסת העתיק על שם אבן עזרא לספירה, נחרב ונבנה 882 באזור פוסטאט. הוא נבנה בשנת אחר-כך מחדש. בית כנסת זה אינו פעיל כיום, אך הוא ידוע ומפורסם מאוד בזכות הגניזה שהתגלתה בו וכללה אלפים רבים של מסמכים וספרים. לא רק ספרי קודש אלא גם הסכמים, שטרות וכתבי דין ששפכו אור על חיי היהודים מהמאה התשיעית עד המאה התשע-עשרה. למסמכים אלה חשיבות עצומה בחקר הכתב הקדום, חקר יהודי מצרים, תולדות התפילה וארון הספרים היהודי. השיט על נהר הנילוס אפשר לנו הצצה לכפרים שעל עורק חיים זה, עורק המים הנותן חיים לאזור צחיח ללא גשמים, ומאפשר חקלאות. דבר המאפשר לפלאחים רמת חיים נמוכה אמנם אך מספקת חיים בסיסיים. הסיור הסתיים בשוק "אל חליל" שם קיבלו אותנו הסוחרים בברכת "שלום, שלום" בחמימות ובאדיבות. יצאנו ממצרים בדיוק בזמן לקבל את פני הקורונה. haim.gilboa53@gmail.com

15

04/2020 - 274 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

העירייה תומכת בעסקים בעיר על רקע ההתמודדות ✿ - העירייה יוצאת בשורת הקלות עם נגיף הקורונה והטבות לקהילה העסקית ובכללן הרשאה להוציא סחורה לקדמת הרחוב, ולאפשר רכישות גם ללא כניסה ישירה לחנות בהתאם להוראות צו השעה; דחיית מועד תשלום הארנונה, עידוד תושבי העיר לביצוע רכישות מקומיות, עדכון בעלי העסקים בחלוקת דפי מידע ובדיוור ישיר אודות זכויותיהם מטעם רשויות המדינה והמרכז לשלטון המקומי, לרבות הלוואות להם הינם זכאים, וסיוע המדינה לעסקים קטנים. כמו כן מושם דגש מיוחד על אוכלוסיית העסקים של העולים החדשים במתן מענה המותאם לצורכיהם בשיתוף עם מחלקת הקליטה בעיר. "משחקים שכונה" ברעננה!- עיריית רעננה, בהובלת תכנית ✿ "שכנות טובה", יוצאת במהלך חווייתי לחיזוק החוסן הקהילתי העירוני בשכונות העיר ולסיוע בהתמודדות עם - באמצעות המשבר מתוך ערבות הדדית ותחושת יחד הווטסאפ יפורסמו משימות ומשחקים חווייתיים עבור תושבי העיר השוהים בבתיהם. פותרי המשימות נקראים לצילום התוצרים ושליחתם לפעילי תכנית "שכנות טובה" בשכונות העיר; בין התצלומים שיישלחו תיערך הגרלה נושאת פרסים. הפעילויות מועברות ע"י עובדי המחלקה לעבודה קהילתית באגף לשירותים חברתיים ופעילי תכנית "שכנות טובה" בקהילה. הן כוללות בין היתר פעילות משפחתית יצירתית כגון כתיבת שלטי עידוד - "אנו נתגבר על זה ביחד" ותלייתם במקומות בולטים, אפיית עוגה מעוצבת ומקושטתעםמסר מעודד לקהילה ועוד. המשימות יועברו פעמיים בשבוע, ויהוו עיסוק לבני המשפחה השוהים בביתם, והפוגה חווייתית עבורם. למידע נוסף, ולהצטרפות לפעילות יש לכתוב בהודעת ווטאסאפ , לדורית קיף, עו"ס . בה יש לציין שם וכתובת, 052-5517567 קהילתית, טלפון לצורך צירוף לקבוצת הווטאסאפ באזור המגורים.

מבזקים

הקורונה שנחתה באופן בלתי צפוי הביאה, ✿ בין השאר, גם לסגירת מרכז היום ברעננה . במרכז התעשתו מיכל מילר בראשותה של מהר והחלו ללא דיחוי בפעילות מאומצת לטובת חיימק'ה החברים המרותקים לבתיהם. בעזרתו של , המנכ"ל, החל שינוע המזון לבתים כבר ביום פרלשטיין הראשון. צוות המרכז התגייס כאיש אחד - כל אחד לפי כישוריו: זה בטלפונים מרגיעים זאת בהכנת ערכות יצירה, הכנת סרטונים לקשישים, ועוד. הגדיל לעשות צביקה שפצח במבצע צביעת כל מרכז היום.

זו שעתם היפה גם של הנוער האיכותי של רעננה. המרכז מוצף בפניות של בני נוער המתחננים להצטרף למערך הסיוע. יצוינו במיוחד חבורת "בידוד ביחד" בראשות המרכזים בועז ואביגיל בני נוער שלקחו על 250 עצמה לעשות קניות ולהביא

הבלתי נלאה לחיים בן דוד תרופות לקשישים. תודה גם שמהיום הראשון מלווה אותנו ומסייע לנו בשינוע המזון לבתי החברים.  * לפניות אזרחים ותיקים של המשרד לשוויון 8840 מוקד ✿ חברתי פועל במתכונת חירום. נציגי המוקד ערוכים לקבל פניות אזרחים ותיקים (ובני משפחותיהם) ויסייעו במתן מידע ותשובות.

המשרד נערך למתן מענה לכלל האזרחים הותיקים במשבר נגיף הקורונה בתחומי החיים שאינם רפואיים. האזרחים הוותיקים מוזמנים לפנות בנושאים כגון: בדידות, מענה פסיכו-סוציאלי, הכוונה, מענה קהילתי וחברתי וניהול בסיסי של שגרת יום. לשאלות ולסיוע בנושא משבר הקורונה יש לפנות *. ניתן גם לבצע פנייה מקוונת 8840 למספר טלפון באתר האינטרנט של המשרד לשוויון חברתי. ניתן מענה בשפות: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית, צרפתית, אנגלית וגרמנית. 21:00-8:00 :' שעות פעילות המוקד: ימים א'-ה 12:00-8:00 :' יום ו

שגריר צרפת בישראל, אריק דנון, התארח ברעננה, וזכה לקבלת פנים חגיגית ולסיור במוקדי העיר השונים, בליווי - במהלך היום התארח ראש העיר רעננה חיים ברוידא השגריר במשרדי חברת "אמדוקס", בבית "יד לבנים" בעיר, במוסדות חינוך בעיר ובגן הריחות והצלילים. כן נטל חלק במפגש שיח בהשתתפות נציגי הקהילה הצרפתית בעיר.

16

04/2020 - 274 רעננה

Made with FlippingBook Ebook Creator