כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2020 - גיליון 274

"על כך כתבו ויכתבו, כולי תקווה, אנשי מקצוע ואחרים". מרק החליט להתרכז בספר המחזור. איש אופטימי הוא מרק המרבה לחייך. אבל החיוך נעלם ועיניו מתמלאות דמעות כשהוא משחזר את הזוועות שחווה ואת סיפורי ההישרדות שלו. בתום המלחמה הוא חזר למטהאוזן בתקווה למצוא בן משפחה חי. באחד הימים הוא שמע לפתע קול מוכר: 'מישהו ראה את מרק אלמר?' זה היה אביו, אותו לא ראה מעל לשנה. בתום המלחמה חזרו שניהם יחד הביתה ושם פגשו את אחיו. טרנסילבניה סופחה לרומניה והשלטון היה קומוניסטי. מרדכי עלה לארץ, עם אשתו יהודית ובנו זאב 1961 בשנת . מרק הקים חברה לבניה בשם 'בוני בניין' וזכה 6- בן ה לממש את חלום המשפחה המלוכדת . הוא מתגורר כיום עם אשתו יהודית בקרית-גנים בבית סמוך לביתו של בנו. לזוג שלושה נכדים ונין אחד. גם הבן וגם הנכד למדו הנדסת בנין והם מנהלים את החברה המשפחתית שהוקמה על ידו. "העיקרון החשוב שקיבלתי מהוריי והעברתי גם לצאצאיי: 'עליך לכבד את האחר על מנת שהאחר יכבד אותך', ואני שמח שהצלחתי בכך". מה הביא אותך להחלטה לערוך ספר מחזור? "אנחנו דור שנעלם", אומר לי מרק, "הרבה שנים לא רצינו, לא אני ולא אחרים, לדבר על השואה. אבל עם הזמן הרגשתי שחשוב להעביר את המסר לדורות הבאים. אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, אבל אפשר ללמוד מהעבר". במיוחד מפריעה למרק התמימותשסימאה אותם. "אף אחד לא דמיין שאנחנו עומדים בפני אסון. כשעזבנו את הגטו בדרכנו לרכבת השילוח, אבי סחב שתי חבילות והתקשה לעלות איתן לרכבת. הז'נדרם אמר לו: 'תשאיר את החבילה פה. בין כה וכה לא תצטרך את זה'. ואני לא שאלתי את עצמי מה קורה פה". אז הספר הזה הוא ספר זיכרון? על כך עונה מרדכי מרק בהקדמה לספר: "זוהי תמצית בית ספרנו שהוקם כתוצאה מהשואה. יותר מכל מה שרציתי לעשות היה להנציח את זכרם של חבריי לכיתה ולסיים שנה. אז כחלק מההכנות 65 את מה שהתחלנו כמעט לפני לקראת סיום לימודינו התחלנו לתעד, אותנו התלמידים ואת המורים, וליצור תמונת מחזור כנהוג עד היום לקראת סיום הלימודים. לצערנו תכניותינו כשלו בעקבות טרגדיית השואה. הדפים הבאים יוכיחו שעם רצון עז אנחנו עדיין 65- יכולים להשאיר זיכרון לדורות הבאים על אף העיכוב ב שנה". ומוסיף: "שנותיי בבית הספר היו היפות ביותר אלמלא הסוף הטראגי. בי"ס 'פולגרי' שהיינו כה גאים בו, על המורים הנהדרים שלו והחינוך המצוין שהם נתנו לנו, יכול היה להמשיך להתקיים ולחנך את הדורות הבאים, לולא הטרגדיה שחוללו הנאצים". 50 אני מדפדפת בספר, ומתוכו ניבטים אלי תמונות של צעירים וצעירות עם פנים מחייכות. לכל תמונה מצורף שם תלמידים. 25 בעברית ובלועזית. מתוכם שרדו את השואה רק המורים. רק ארבעה מהם שרדו. 14 יש גם תמונות של בנוסף יש בספר סיפור אישי-ביוגרפיה על כל תלמיד ומורה. הסיפורים נכתבו על ידי קרובי משפחה: אחות קשישה,

משפחת מרק

אחיין או נכד. חלקם גרים בישראל אחרים באמריקה, בקנדה, בבלגיה ובארצות אחרות. הסיפורים לוקטו על ידי מרק, שגם יזם שלושה מפגשי בגינת ביתו הנאה 2009 מחזור. האחרון התקיים בשנת ברעננה. במפגש זה זכו המשתתפים לקבל את הספר. הוא מדגיששללא שמוליק, המורה שלו לענייני מחשב ואינטרנט, הוא לא היה מצליח להגיע לכל הבוגרים. בעזרתו הוא מצא מידע רב אודות החברים. מה ריגש אותך במיוחד בתהליך? שוב מצטעפות עיניו וקולו נשבר: "הסיפור של חברי הירש בנדי. כל השנים לא ידעתי מה עלה בגורלו. כשחזרתי ממחנה הריכוז סיפר לי אחי כי חבר שלי מהכיתה היה אצלנו בבית וחיפש אותי. היה זה בנדי, חברי לכיתה. חברי הטוב שישב לצדי באותו ספסל בשנה האחרונה. כשחיפשתי אותו ברומניה הוא כבר עזב את המדינה מאחר וכל משפחתו נספתה בשואה. ידעתי שהוא עלה לישראל, וכשהגעתי , רציתי ליצור אתו קשר, ואז שמעתי 1961 לארץ בשנת שהוא נפל במלחמת השחרור, אבל לא ידעתי עליו כלום. כשהתחלתי לאסוף חומר לספר, חיפשתי באתר ההנצחה של משרד הביטחון ומשם נודע לי שהוא היה בקיבוץ רמת- .1.6.48- יוחנן, שירת בפלמ"ח ובצבא, ונפל בגבעת הרדאר ב החלטתי לנסוע לרמת יוחנן ללקט עוד מידע עליו. נפגשתי עם מירי פיינשטיין, האחראית על הספרייה בקיבוץ רמת יוחנן והמשפט הראשון שאמרה לי היה: 'איפה הייתם עד עכשיו'? זהו משפט שעד היום מעביר בי צמרמורת". נכדתו של מרק, נעה מרק-עפר, הייתה שותפה מלאה לעריכת הספר ואף כתבה לו מבוא. כל סיפור חיים כתוב שלוש שפות: בהונגרית, בעברית ובאנגלית. מרק כתב את הטקסט בהונגרית ונעההייתהאחראיתעלהתרגוםלעברית ולאנגלית. במבוא לספר מספרת נעה על התהליך שעברה: "בכל פעם שסבי מספר על ילדותו, הוא חוזר להיות ילד. ההחלטה להרכיב את ספר הזיכרונות הזה היא בחירתו של ילד שבחר בחיים. במבט מהצד עמדתי בהשתאות לאורך כל הדרך מוקסמת, מרוגשת ומלאת השראה מהאנרגיות האין-סופיות של סבי. המסע הזה, שסבי אפשר לי להיות חלק ממנו, היה חוויה חזקה. היה לי כבוד גדול לקחת חלק מהסיפור שלכם הכיתה הרביעית בבית הספר התיכון היהודי 'פולגרי'". appel@eng.tau.ac.il

13

04/2020 - 274 רעננה

Made with FlippingBook Ebook Creator