כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2021 - גיליון 291

קמילה גיב המתיקות שבבטן/

ספר

יהודית הלפר מאת: 

"כשמכים שורשים, הם מתחילים לצמוח, ולכן יש לקום וללכת הלאה". זה היה המוטו בחייהם של זוג הנוודים, אליס האירית ופיליפ האנגלי, שהכירו והתאהבו בקולג' בדבלין ולקחו חופשה ללא הגבלת זמן כדי לתור את העולם. במהלך נדודיהם הם הביאו לעולם את בתם היחידה, לילי. "נולדתי ביוגוסלביה, ינקתי באוקראינה, נגמלתי מיניקה בקורסיקה, השתחררתי מהחיתולים בסיציליה ולמדתי ללכת עד שהגענו לאלגארבה (בפורטוגל)..", מספרת לילי על ימי ילדותה . בהיותה בת שמונה השאירו אותה הוריה להשגחה במסגד סופי לשלושה ימים. מוחמד ברוס, אנגלי שהתאסלם וחבר של ההורים היה זה שבישר לילדה שהוריה נהרגו בתאונת דרכים והוא גם לקח אותה תחת חסותו. לילי נשארה במסגד שם למדה יחד עם חוסיין, ילד יתום אף הוא, שהתגלגל למסגד. ברוס מקפיד לחשוף את

לילי להשכלה כללית במקביל ללימודי הקוראן. בהיות השניים בני שש-עשרה הם נודדים לאתיופיה שם מתקבל חוסיין למקדש אך לילי נזרקת משם בהיותה נערה. נוריה, אם חד-הורית מקומית וענייה, אוספת אותה אל ביתה ולילי עוזרת לה לגדל את ילדיה וללמד אותם קרוא וכתוב ואת הקוראן. בחבל הראר פוגשת לילי את עזיז, רופא מתמחה צעיר ומתאהבת בו, אלא שאהבתם חסרת סיכוי בשל המהפכה במדינה. כעבור עשר שנים מגיעה לילי, עכשיו כבר אחות במקצועה, כפליטה לאנגליה, ובוחרת לגור בשיכון ממשלתי עלוב בין הפליטים מאתיופיה. הספר נע במקביל בשני מישורים: לילי הנערה המתבגרת שהופכת לאישה צעירה באתיופיה, ולילי כאישה בוגרת, אחות מוסלמית לבנה מתנדבת בסוכנות הפועלת לאחד בין משפחות פליטים שהופרדו במהפכה. עמוק בלבה היא מקווה למצוא את אהובה הרופא. במהלך הספר, הכתוב בשפה עשירה ועם זאת אותנטית בגוף ראשון, אנו מתוודעים מצד אחד לאופיו של האסלאם החומל, אך השמרני, ומצד שני להתפתחות הפוליטיקה באתיופיה החל משלטונו של הקיסר הדיקטטור היילה סילאסי וכלה במהפכנים שרצחו חפים מפשע ללא רחם. קמילה גיב הסופרת היא אנתרופולוגית במקצועה. לצורך עבודת הדוקטורט שלה מאוניברסיטת אוקספורד היא שהתה תקופה ארוכה באתיופיה ולמדה להכיר מקרוב את מנהגי המקום. הופק סרט בעקבות הספר והוא מרתק לא פחות מהספר עצמו. 2019- ב Yehudit_helfer@walla.com

בעקבות הסנהדרין בגליל בלומה בינשטוק מאת: 

טיול

קילומטרים העובר בנקודות ציון בתולדות 70- "שביל הסנהדרין" הוא מסלול טיול באורך כ חברים והם דנו 71 הסנהדרין. הסנהדרין, שישבה בירושלים, הייתה בית דין עליון שהיו בה בענייני הלכה ומשפט בעם היהודי. לאחר חורבן הבית השני היא עברה ליבנה ומשם נדדה ממקום למקום, בעיקר בגליל.

שביל הסנהדרין בחורבת אושא

למדינת-ישראל בעזרת אלפי תלמידים, בני נוער ומתנדבים. המאפיין הייחודי של השביל הם 70- השביל הוכשר לקראת חגיגות שנת ה אבני בזלת המוצבים לאורך הדרך ועליהם חרותים פסוקים, דברי חכמי הסנהדרין וקטעי מידע על המקום בו הם מוצבים. השביל 70 מתחיל בבית שערים, עובר דרך אושא העתיקה ומגיע לעיר שפרעם. משם השביל ממשיך לתל יודפת, עובר בעתיקות ציפורי, ממשיך לבקעת ארבל ומסתיים בעיר טבריה. השביל מחולק למקטעים. אפשר לבחור מקטע אחד או לשלב כמה. מומלץ להתחבר לסיורים מודרכים. גן לאומי שהוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית. במקום היה יישוב יהודי בימי בית שני ובימי המשנה והתלמוד. בית שערים: הסנהדרין שהתה בו בראשות רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה. המקום שימש כנקרופוליס, כלומר אתר קבורה ליהודים מהארץ ומהתפוצות. אחת המערות שבמקום משויכת כמערת קבורה של משפחת רבי יהודה הנשיא. גן לאומי ובו אתר עתיקות נרחב, מרכז מבקרים ומוזיאון. היישוב בציפורי התקיים כבר בימי יהושוע בן נון. ציפורי יושבת בראש ציפורי: גבעה סמוך לדרכים הראשיות בגליל התחתון. הסנהדרין עברה מבית שערים לציפורי בגלל הדאגה לבריאותו של רבי יהודה הנשיא. הוא חי בה שבע עשרה שנה וחתם שם את המשנה. בימיו פרחה העיר מבחינה כלכלית ותרבותית. לאחרונה נפתח גםאתר החפירותשל אושא העתיקה לביקורים. הסנהדרין ישבה גם כאן ותיקנה תקנות בהלכותמשפחה, נישואין, אושא: טומאה וטהרה. פרנסתם של התושבים התבססה על האזורים החקלאיים מסביב. בחפירות נתגלו גתות ובתי בד ולידם מקוואות. כמו כן נתגלו ממצאים הקשורים לתעשיית הזכוכית ולתעשיית כלי ברזל. ממצא מיוחד היא אבן ועליה אותיות הרומזות שזוהי אבן שסימנה את הגבול של תחום שבת. מציפורי עברה הסנהדרין לטבריה. זו הייתה התחנה האחרונה לנדודיה. זה גם המקום שבו נמצאות האבנים האחרונות של שביל טבריה: הסנהדרין. טבריה הייתה מרכז היישוב היהודי מהמאה השלישית והלאה. בטבריה נחתם התלמוד הירושלמי וגם הומצא הניקוד הטברייני. Shinbet37@gmail.com

20

09/2021 - 291 רעננה

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker