כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2021 - גיליון 291

אסתר לבון ופטר בכרך

לאה קליין מאת: 

, בתקופת השואה", אומר לי 1940 "זהו סיפור אהבה שהתחיל בסלובקיה בשנת פטר בכרך. "הייתי פליט מפולין והגעתי לעיר של בייבי – בייבי היא אסתר לבון, שעד היום אני קורא לה כך", הוא מחייך ומעיף בה מבט אוהב, כשאנו יושבים יחדיו בדירתה. "אני . כעבור שנתיים – בעקבות השתלטות הנאצים על העיר – 10 , ובייבי – בת 11 הייתי בן ."90 נאלצתי לברוח ונפגשנו שנית בגיל , אלמנה, לה שני בנים, חמישה נכדים ושני נינים. 1930 אסתר לבון היא ילידת , גרוש ואב שכול שבנו נהרג. לו שני בנים, שלושה נכדים ושמונה נינים. 1929 פטר בכרך, יליד מדוע הגעת לסלובקיה דווקא?

סיפור תמונה

"הגעתי לעיר שהייתה בה קהילה יהודית שטיפלה בפליטים שהגיעו ממקומות שונים שהגרמנים כבשו. היה שם בית-ספר יהודי ובו למדנו יחדיו והיינו בתנועת נוער "המכבי הצעיר". כל חיי הקהילה היהודית התנהלו בסביבות חצר בית הספר, ושם נפגשנו יום יום". ומיד שמת עין על בייבי? "אני התאהבתי בה מהר מאוד. מהרגע הראשון שראיתיה לבושה בסוודר כחול. כשחגגו לה יום הולדת עשר הוזמנתי לביתה, ונורא רציתי לנשק אותה. היא הייתה צנועה וביישנית, ואמרה שרק דרך מטפחת. לקחה , לא מן המסכימים, משכתי את המטפחת ונתתי לה נשיקה חזקה". 11- מטפחת ושמה על פיה, אבל אני, בן ה ומה את זוכרת? "עד היום אני זוכרת זאת". והיא מביאה לי פתק קטן ובו ברכה ליום הולדת, שעליו כתוב: "אני מאחל לך כל טוב לחג שלך, שתהיי תמיד כל כך מאושרת, ואתי יחד. שלך, פטר". הברכה מעוטרת בציורי אהבה: לב, נשיקה ופרסה. והיא ממשיכה: "עד היום אני שומרת פתק זה, וקשה לי להסביר איך זה נשמר בכל הטלטולים שעברתי". כמה זמן הייתם יחד? "שנתיים וחצי נחשבנו לזוג ילדים בעיר הזאת. אמא של בייבי הפכה להיות גם אמא שלי". "היא הייתה אמא כללית", מוסיפה אסתר, "אמא נהדרת שדאגה לכולם". מתי עזבתָ את העיר? "יום אחד אמרו לי הוריה של בייבי, שאני חייב לעזוב את העיר, כי הנאצים מחפשים בנים יהודים. הוריה לקחו אותי לתחנת רכבת שנוסעת לעיר קרובה". ואז? , ויום אחד בלכתי ברחוב תפסו אותי הפשיסטים הסלובקים שסייעו לנאצים, 1943 "הייתי שם אצל משפחה רחוקה עד אמצע והכניסו אותי לטרנספורט לעיר אחרת. הבנתי ששולחים אותי למחנה השמדה בפולין. כשהגיעה הרכבת ראיתי שהקרונות הם קרונות ישנים, קרונות של הובלת בהמות, ובהם רק אנשים זקנים. נדחפתי לקרון האחרון שהרצפה הייתה מקרשים רקובים, הוצאתי קרש, השתחלתי וקפצתי. זה היה ליד הגבול הפולני. הורדתי את הטלאי הצהוב, רצתי כארבע שעות להרים. שם ראיתי רועה צאן זקן שחשב שברחתי מהוריי, והיה מרוצה שנשארתי לעזור לו בעבודה. לקראת החורף ירד הרועה מן ההרים ורצה לקחת אותי איתו, אבל לא הסכמתי. הייתי תקופה ארוכה לבד ביערות, ושם למדתי להיות גנב. חזרתי לאותה עיר שבה ירדתי מן הרכבת. ירד אדם מהרכבת וביקש עזרה בסחיבת המזוודות ונתן לי תמורת העבודה כמה פרוטות. עלה לי הרעיון לעזור לאחרים. קניתי עגלה והעברתי מזוודות. קרוב לשם היו אסמים. פרצתי לאחד מהם, ושם ישנתי. עד היום ששמעתי על התנועה הפרטיזנית". ומה היה איתך, אסתר? "אבי נהרג בתאונה, ובעלה השני של אמי היה פרופסור בבית הספר, וגם מהנדס. הוא עבד בתור מהנדס מוגן, היה "יהודי חיוני לכלכלה". כך שאנו נשארנו בעיר. כשהתחילו הטרנספורטים, הוריי החליטו להבריח אותי להונגריה, כי משם היה אולי סיכוי לעלות לארץ. היה לי אז חבר – אריך שמו. אמרתי: "בתנאי שגם חברי יבוא אתי". היינו שם במחנה פליטים. כששוחררתי, לפני , הלכנו להירשם לעליה. נישאתי לאריך כעבור כמה שנים". 14- יום הולדתי ה מתי עליתם ארצה? ", אומרת אסתר, "הקמנו משפחה, ולפני כשנתיים וחצי אריך נפטר". 1949 "אני עליתי בשנת ואתה, פטר? באניית המעפילים האחרונה, וגוייסתי לפלמ"ח. הייתי נשוי שלוש פעמים. בני הבכור, אהוב לבי, נהרג 1948- "אני עליתי ב במלחמה". ומתי נפגשת עם אסתר? "נפגשנו בגיל תשעים, ואני מאוהב בה. חזרנו לאהבה הראשונה. בפגישה הראשונה ישבנו שעות והעלינו זכרונות, והרגשנו שבא לנו לחזור ולהיות יחד. היא האהבה האמיתית שלי בחיים". כיום, כששניכם במגדלים, איך נהנים? "משתתפים בחוגים רבים, נוסעים לטיולים, מבלים עם ילדינו ונהנים מכל רגע". ‏ Cleah1@walla.com

צילום: אורה דולב

5

09/2021 - 291 רעננה