כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2022 - גיליון 304

טיסת חייו באמצע נקטעה ארבעהעשוריםחלפומאז נפגעמטוס הפנטום, שאהרל'ה שימש בו נווט ובו עודד מרום מאת: 

, ולאחר שנישאו עברו לגור 1949 כילדים, ועלו לארץ בשנת בצריף רעוע בקצה רחוב ברנר ברעננה בשכר דירה חודשי. "לאחר זוועות המלחמה והטלטולים הממושכים עד להגיענו באונייה לחיפה, היה הצריף סוף סוף לבית, למרות שהיה חשוף לקור בחורף ולחום הכבד בקיץ", סיפרה ציפורה. "הייתה לנו פינה משלנו והרגשנו כי כל הכוחות בעולם לא ימנעו מאיתנו ליצור משפחה, אהבה, ילדים – בית בישראל. הצריף היה בן חדר אחד, לא היה חיבור חשמל, אכלנו לאור מנורת נפט והיה לנו טוב ונוח, לא התלוננו", הוסיף האב השכול, "ידענו כי פה מתחיל עתיד חדש, חיים חדשים, ילדים ומשפחה, רצינו לעבוד, לחיות". אהרון, ושנתיים מאוחר יותר 1950 בצריף הזה נולד בשנת נולדה אחותו בלהה. המשפחה עברה לגור בדירת שני חדרים בבית משותף ב'שיכון עממי' בקצה הצפון-מזרחי של רעננה ואהר'לה למד בבית הספר הממלכתי דתי ״יבנה״. "הוא אהב ללמוד, ואחר הצהריים היה משחק בחוץ ודואג לבלהה. שני הילדים גרו בחדר אחד, הכינו שיעורים על שולחן האוכל במטבח, מתחת לשולחן סידרתי להם מקום להניח את תיקי בית הספר", לא שוכחת ציפורה את הפרטים החשובים. אהרל'ה למד ארבע שנים במדרשית פרדס חנה, שם בלט מיד בכישוריו והפך לעמוד השידרה של הכיתה בלימודים, בספורט וביחסי אנוש. בסיום לימודיו התגייס לחיל האוויר והתנדב לקורס טיס, אותו סיים בהצטיינות כנווט. בעת שירותו ביחידה מבצעית פגש אהר'לה לראשונה את הקשיים החברתיים של אדם דתי במסגרת חברתית בה רוב חילוני, שם נבחן כושר ההסתגלות שלו לאורח החיים המבצעי-תובעני: הפעילות במהלך שבתות וחגים. "עלהסוגייהשלעבודה ונסיעהבשבתלאהרבינו לדברבטייסת," סיפר לי ערן, טייס וחבר בצוות הלוחמים של טייסת הפנטומים, "זכור לי מקרה לא נדיר. שבת בבוקר, אהרל'ה ואני בצוות כוננות ליירוט. אני מנצלאתהזמן לעבור עלמכתבים, הוראות ומסמכים שנצטברו. כל זמן שצופר האזעקה שקט, כמובן. "אהרל'ה על המיטה, נח. הוא לא יקרא או יכתוב בשבת. הוא הצליח להוכיח לכולנו כי הוא מסוגל למלא את כל המטלות של קצין מצוין בטייסת, על הקרקע ובאוויר מבלי להחמיץ את מצוות הדת. משהגיעה שעת התפילה, ערך אותה בפינת החדר, תוך ריכוז והתעלמות מכל הנעשה מסביב. בעיניים עצומות פנה אל אלוהיו והתפלל תוך כוונה רבה. לפתע פשטה בי הרגשה של חוטא ופסקתי מלדפדף בניירת. משסיים אהרל'ה את התפילה, פנה אליי וברגישות שאין כמוה שוחח אתי על תפיסת השבת בתורת ישראל. ׳במשך אלפי שנים, בלי בסיס פיזי, מה שקיים את העם היהודי באופן שווה הייתה השבת׳, אמר. שנינו שתקנו. ואז, בקול יבבה צורמת ומחרישת אוזניים פרץ צופר האזעקה...". ערן המשיך לספר כיצד פרצו השניים מחדר הכוננות אל הג'יפ. ברגליו הארוכות הקדים

הוא מצא את מותו, ומורשתו עדיין חיה ובועטת. ולא בכדי הוא. כץ היה איש של שילובים יוצאי דופן ונדירים. בבית הספר ברעננה למד לימודי קודש וארגן משחקי כדורגל, בזמנו החופשי שיחק שחמט ולמד גמרא, אהב מתמטיקה כמו גם דינים, הפליא לרקוד ולא פסח על אף תפילה. באוניברסיטה למד כלכלה ופילוסופיה יהודית, היה מנהיג מלידה ומצטיין סדרתי ועם זאת צנוע, ובחיל האוויר היה הנווט שהגיע לתפקיד מפקד טייסת. מה חבל שהמינוי אמור היה להיכנס לתוקף לאחר מותו.

ק שנתיים לאחר שמטוסו נפגע, במהלך מלחמת שלום ר , הוחזרה גופתו ארצה, אל אשתו 1982 ביולי 24 הגליל, ב דבורה לבית הרטמן, ילדיו ישי ואמיתי, הוריו ציפורה ומיכאל ואחותו בלהה. שנתיים של חוסר ודאות עברו על המשפחה עד שנודע מה עלה בגורלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ברעננה. שנים אחדות לאחר מכן, כמי שהכיר את אהרל'ה היטב, התבקשתי על ידי המשפחה לערוך ולהפיקספר לזכרו. נעניתי . 1989 ברצון. קראתי לו "יונים אדומות" והוא יצא בשנת בפתח הספר תיארתי את מטח הטילים שפגעו במטוס: "כעת נראו הלהבות שבזנב הטילים הענקיים כעדת ציפורים בשמים המאפירים יונים אדומות שעטות על מזונן, כלהקת והולכים"... ציפורה ומיכאל הלכו לעולמם לפני שנים. ציפורה סיפרה לי על הקורות אותם החל משואת היהודים בפולין ועד הגיעם ארצה לרעננה. שניהם שרדו את השואה אהרון כץ

6

10/2022 - 304 רעננה