כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2022 - גיליון 304

התוודה בפניי פרופ' הרטמן. בבית המשפחה בחיפה מספרים לי היתומים ישי ואמיתי על אבא שאיננו. מדפדפים באלבום, מעלים זיכרונות, בעיקר על פי תמונות מן האלבום: "אבא בסרבל טיסה, אבא לוקח אותי על כתפיו בגן החיות, אבא במטוס פנטום, אימא ואבא". דבורה מאחה את קרעי המחשבות והזיכרונות. בקול שקט ובעיקר באלם, מצטיירת דמות הבעל האוהב והאב המסור. השיחה מפליגה לאגדות, ביניהן על ניסיונותיו של האדם לעוף כציפור. אני מספר לילדים על האחים דדלוס ואיקרוס – אשר הדונג שהדביק את כנפיהם נמס בניסיונם להגביה טוס ולהגיע קרוב לשמש... "זהו הסיפור של אבא שלי", קופץ אמיתי, "אבא הגביה טוס עם הפנטום והתקרב מדי אל הטילים, אז החום שלהם פרק את כנפי המטוס..." אני מעלה את נושא הגבורה של אביהם, מסביר כי מותם של גיבורים הוא שעושה את הניצחון ומחזק את האחרים, מקיים את הנשארים. "מה זה מועיל לי? אפילו שהיה מציל את כל העולם, אני איבדתי את אבא שלי"... אומר ישי בקול חרישי.

אהרל'ה את ערן בריצתם אל הג'יפ וכבר התניע את המנוע כשהוא מאחורי ההגה. תוך דקות היו שניהם בתא הטייס של הפנטום שגמא דרכו אל מסלול ההמראה. אהרל'ה הפך בר סמכא בפרטי הטיסה הקרבית, כגון דרכי הגנה הדדית, מבנה המערכותהמסובכותשל הפנטום וטיפול בתקלות באוויר. בטייסת נוצר מצב לא רגיל - נווט מתדרך את הטייסים בפרטי תפעול המטוס, את דרך ייצוב הכוונת ואת ההתנהגות הנכונה בטיסת מכשירים במזג אוויר גרוע. הראשון על ידי 21 אהרל'ה היה שותף פעיל בהפלת מיג פנטום של הטייסת, בטיסה עם הטייס שמוליק. במלחמת יום הכיפורים, שהחלה ביום שבת, יצא אהרל'ה לטיסה לאחרשאכל ארוחהקלה ובימיםשלאחר מכן השתתף בעשרות משימות מבצעיות בהן הוכיח את מיומנותו, גבורתו, קור רוחו, דבקות במשימה ודוגמה אישית למופת. על פועלו במלחמה עוטר רס"ן אהרון כץ ב״עיטור המופת״. נשלחאהרל'ה, עםקציניםנוספיםלהשתלמות 1974 באוקטובר בנושא מבצעי בארה"ב. במכתב לחבר כתב, בין השאר: ״...יצא לי לבקר בג'ורג'טאון, החלק ׳העתיק׳ של וושינגטון. זוהי עיר קטנה, מקום בו באים האמריקאים להתבשם מן הקשתות, המבואות והכבישיםהצריםבהםעברו פעם רקכרכרות. תיירים קונים מכל הבא ליד, מזכרות טיפשיות מפלסטיק, מתרפקים שנה, נדחקים בפתחי פאבים רועשים. 100 על מורשת בת אני משוטט בין קהל הנדחקים ושואל את עצמי - מה אתם מתרגשים כל כך? סעו לירושלים, סעו וראו תרבות בת אלפי שנים ותבינו על מה אנחנו נלחמים. האם אפשר להסביר לאדם זר מהי ההרגשה לעמוד בצילן של אבני הכותל המערבי, לדעת שאתה נוגע בשקערורית, אשר לפני אלפי שנים חדר לתוכה אזמלו של אחד הסתתים מבוני בית-המקדש"? 1989 במסעהעצובלאיסוףזיכרונותביןחבריו ומוקיריושלאהרל'ה, שוחחתי כמובן גם עם פרופ' הרטמן, חותנו של אהר'לה, אחד מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, פרופסור למחשבה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטאות ברקלי ולוס אנג'לס שבקליפורניה. כך סיפר לי אז פרופ' הרטמן, "... הרגשתי שאני עומד בפני דמות מורכבת ומעניינת ונתקפתי סקרנות להכיר אותו ולתהות על קנקנו. עד מהרה הפך מחתני למורי ורבי. ממנו למדתי להעריך את הפוטנציאל הגלום בחברה הישראלית, אמונה עמוקה בתורה ובייחודה של התחיה הלאומית. חתני הצעיר דרש מעצמו באופן כפייתי למלא בשלמות אחר קוצו של יוד בכל אשר קשור למסורת ויהדות, עם זאת העמיק והצליח להגיע לבקיאות ולמקצוענות בתחומים של טכנולוגיות מתקדמות ומדעים מדויקים. לא אחת עמדתי נדהם מול העוצמה של שליטה בפילוסופיה ובתיאולוגיה, יחד עם המשחק המסוכן של טיסה קרבית ושליטה בשחקים... בכל פסק זמן מן התפקיד בטייסת, הוא רץ הביתה לחיק משפחתו. הוא נפעם למראה נפלאות הטבע, ילדים נולדים ומתפתחים, לומדים ומחכימים. אני זוכר אותו, גבה קומה, לבוש סרבל טיסה, תינוק בזרועותיו ודף גמרא בידו. אני רואה אותו יושב ושר את זמירות השבת, ישי ואמיתי בזרועותיו ועל פניו חיוך רחב... אהבתי אותו כבני."

שנים הוחזר השעון 33 אחרי

2022 הילדים ישי ואמיתי גדלו והקימו משפחות. ישי הוא עורך דין ואמיתי מנהלן בקריה האקדמית בקרית אונו. דבורה חיה לבדה בבת ים. הסרבל והכיפה של כץ הוחזרו למשפחה יחד עם גופתו. לפני כשבע שנים, במבצע מיוחד של המוסד, הוחזר גם שעון היד שלו. אחותו של אהרל'ה, בלהה מארחת אותי בביתה ברעננה, היא נשואה לישראל קרן, רואה חשבון ולהם שני ילדים ונכדים. כיום הם הגרעין הקשה של המשפחה שהתפרקה, מנסים לנהל אורח חיים דומה למשפחה מאושרת. בלהה מתארת בעיניים לחות את הקשר ההדוק עליו שמרה לאורך השנים עם ישי ואמיתי, "ליוויתי אותם במשך ארבעים שנה בלבטי נערותם, בשירותם בצבא, בהקמת משפחתם, בהולדת ילדיהם. בארוחות ליל שבת, בימי ההולדת, והאזכרות. ידעתי שהם זקוקים לאהבה, למילה טובה, שמישהו יעריך את מעשיהם שהם צריכים אימא וגם אבא". באחת מן האזכרות, מול אולם מלא אנשים," מספרת לי בלהה, "נשא ישי דברים לזכר אביו. הוא היישיר מבט אל הקהל וביקש מכל הנוכחים להקפיד לחבק את הילדים ולומר להם כמה הם יקרים ומעוררי גאווה. לי לא היה אבא שיחבק אותי ויאמר לי שהוא גאה בי." כך סיים את דבריו. maromod@zahav.net.il

7

10/2022 - 304 רעננה