כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2023 - גיליון 307

ד עכבר ב') תוכנית חשובה שאינה 15 חוקית (עפ"י בג"צ, תמ"א מאפשרת פינוי השדה מבלי שתימצא לו חלופה מאושרת חוקית, על דעת כל הצדדים.

7 המשך מעמוד ›

נסעו למעבר הגבול ושם בזכות קשריו עברו לאיראן ללא ביקורת. מטהראן הם טסו לישראל וחברו אלינו לאוהל לירות. 24 במושב. עולים חדשים קיבלו אז "סל קליטה" של בכסף הזה אימא קנתה מכונת תפירה וכך יכלה לתפור לנו בגדים כי כסף לקניית בגדים חדשים לא היה. הייתה פוליטיקה במושב. בנו בתי קבע אבל לא לכולם. סמוך לבחירות באו פקידים לקבוצה מאנשי המושב (כולל אנחנו) שנותרו ללא בית קבע ואמרו: "שימו מפא"י בקלפי ותקבלו בית". הוריי וגם משפחות אחרות סירבו להצביע באופן אוטומטי למפא"י ולכן העבירו אותנו למעברה בנווה שרת בתל אביב (בין צהלה לרמת החיל). אבא השתלב בשירות המדינה ומכר לציבור אגרות חוב שנקראו מלווה עממי. העבודה הזו הביאה לו הכנסה יפה. הצעד הבא להתבססות היה לקנות דירה בסמוך לדירת סבתא בהדר יוסף. השכנות לסבתא הייתה חיונית כדי שהוריי יצאו שניהם לעבוד והיא תשגיח עלינו הילדים. בעמידר נאמר להם שאין דירות, כולן נמכרו. לא עזרו ההסברים והתחנונים, אנשי עמידר עמדו בסירובם. אימא כבר ידעה מהסיבוב הקודם בארץ איך מתנהלים העניינים, בלי לחץ או פרוטקציה או כסף לא מקבלים שום דבר. כסף לא היה, פרוטקציה לא הייתה, נשאר לחץ. היא שכרה טנדר, העמיסה את כולנו עליו ויאללה, לשכונת הדר יוסף. שם, באתר בנייה קרוב למגורי סבתא וסבא פלשנו לדירה לא מאוכלסת. בא השומר, ודרש לעזוב את המקום. לא זזנו והוא הזמין את המשטרה. השוטרים לקחו את אימא ואבא לחקירה בתחנה. "אני לא זזה משם" אמרה אימא לשוטרים. אבא נשאר במעצר ואימא שוחררה. צף בזיכרונה החייל התל אביבי מהמפגש האקראי בטיילת בבצרה. היא הלכה אליו, סיפרה והוא אמר: "מחר בבוקר בואי לתחנת המשטרה אני אהיה שם". למחרת הוא הגיע עם עיתונאי ואיים שיפרסם בעיתון איך המשטרה מתעללת במשפחת עולים חסרי אמצעים. במשטרה נבהלו וזימנו את מנהל עמידר שדאג לתת לנו דירת חדר זמנית ולאחר מכן דירת קבע בת שני חדרים, קרוב למגורי סבתא וסבא כמובן. אימא חיה בדירה הזו עד סוף ימיה". איך התגלגלו חייך לאחר שעברתם להדר יוסף? "הוריי עבדו שניהם קשה לפרנסתנו במשך שעות ארוכות הייתי מופקדת על טיפול באחיי 10 וכבר כילדה בת הקטנים. עברו שנות בית הספר היסודי והתיכון והלכתי ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. המשפחות שלי ושל בעלי היו מיודדות וכך הכרנו. ההיכרות הביאה אהבה והיא בתורה הביאה נישואים ושלושה בנים. לאחר לימודיי הייתי 14 מורה בבית ספר אליאנס בתל אביב וממנו עברתי לאחר שנה לבית ספר אורנים ברמת השרון. הייתי מורה ומחנכת ועסקתי בהוראה כל חיי הבוגרים עד יציאתי לגמלאות. לאחר שיצאתי החלפתי את ההוראה בציור ואני משתתפת בחוג לציור במרכז לתרבות ספורט ופנאי ברעננה". rtalmudi@gmail.com

) בעברו טייס קרב 81 ( אורי אביב מצטיין ומדריך טיסה בביה"ס לטיסה בחצרים, פועל בשדה הרצליה במשך שנים: "כאן פועלים חמישה בתי 25 ספר לטיסה במטוסים, מתקיים קורס להדרכת תחזוקה ובית ספר נוסף מלומדי 80%" , למסוקים,"מספראביב הטיס בישראל עושים את דרכם לרישיון טיס כאן בהרצליה, מדובר על כמאה טייסים חדשים בשנה".

כיום משמש אביב חבר בוועד אגודת התעופה הכללית ומחזיק בתיק ש"ת הרצליה. הוא מציע למקבלי ההחלטות לשכוח מהלחץ המטורף לבניית מגדלים, ולהתרכז במיתוג העיר הרצליה כ'עיר התעופה'. כיצד מן ההר נותר עכבר או: למה שינו כל הצדדים את דעתם?

), תושבי 73( רינה ואיציק אטינגר , וביתם 1989 שכונת נחלת עדה מאז גובל בגדר שדה התעופה. ביקרתי בביתם בשעות הפעילות בשדה התעופה. "לא תשמע כל רעש, דממה מוחלטת", אומר אטינגר.

אטינגר, ארכיטקט ותיק, שהיה בעברו מנהל מחלקת רישוי ופיקוח בנייה באגף ההנדסה של עיריית רעננה, מסביר איך ולמה חזרה המחאה לסגור את השדה כבומרנג לתושבים וגרמה להם לשנות את דעתם: "בשנים האחרונות נחשפו תושבי הסביבה לתוכניות הפיתוח, במסגרתן תאפשר סגירת שדה דירות גם באמצעות ציפוף הבנייה 15,000 הרצליה הקמת בשכונות נחלת עדה וגן רש"ל והגדלת הקמפוס האקדמי של המרכז הבינתחומי. ההר הוליד עכבר". הוא מעלים גיחוך סמוי, "כעת ברור לכולם כי הדרך הנכונה לפתור את הבעיה היא להקים פרויקט מעורב של פארק, מבני מגורים בסדר גודל של כאלף יחידות דיור ומבני ציבור. כיום מבינים תושבי הסביבה את המשמעויות של בנייה מסיבית כזאת. הם מעדיפים המראות מטוסים בשעות מוגבלות וחיים בשקט יחסי ושקט על פני מגדלים רבי קומות, רעש וזיהום, חוסר תשתיות וחיים באתר בנייה במשך שנים, והעיקר, כך ככל הנראה גם חושבים בעיריית הרצליה", הוא מחייך.

maromod@zahav.net.il

11

01/2023 - 307 רעננה