כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2023 - גיליון 307

אליעזר והגזר

יעקב שיטרית מאת: 

הגזר הוא אחד הירקות המומלצים ביותר על ידי מומחי רפואה מכיוון שהוא עשיר שהוא נוגד A בחומר הנקרא בטא קרוטן. הבטא קרוטן הופך בגופנו לוויטמין חמצון חיוני במיוחד, בין השאר משום שהוא עוזר לחזק את המערכת החיסונית, מגן עלינו מפני רדיקלים חופשיים ומפחית את הסיכון להתקפי לב.

תזונה

גם רכיבים נוספים בגזר, כמו הסיבים התזונתיים שהוא עשיר בהם, תורמים להפחתת רמות . עוד נמצא כי צריכה 11%- גזרים גדולים ליום למשך שבוע, הפחיתה את רמות הכולסטרול בדם ב 2 הכולסטרול. נמצא כי צריכה של יומית של גזר מגבירה את ייצור המרה אשר משפרת את היכולת של הגוף לעכל שומנים. בנוסף לבטא קרוטן, שרובנו מכירים, יש בגזר גם חומר פחות ידוע, לוטאין שהוא נוגד חמצון חיוני להתפתחות המוח ומערכת הראייה בתינוקות. הגזר מכיל תרכובת טבעית של לוטאין המיוצרת בתאי הצמח ומסוגלת גם להגן על המוח שלנו מפני אובדן זיכרון בגילאים מתקדמים. החדשות הטובות ביותר הן שאת הלוטאין ניתן למצות מהגזר בצורת מיץ וגם בצורתו המוצקה. למי שמתלבט אם לאכול גזר עם הקליפה – חשוב לדעת שהקליפה החיצונית שלו נושאת בתוכה עוד מספר תרכובות אורגניות , מחלות עצבים ומחלות כרוניות אחרות. למעשה, כמות 2 מזינות המסייעות לגוף להתגונן מפני מחלות לב, סרטן, סוכרת מסוג הפוליפנוליםשנמצאתבקליפתהגזר הוכחה, במחקרשנערך באוניברסיטתשפילדשבבריטניה, כיעילה בחיסולםשל תאיםסרטניים ובהעלאת רמתו של ההורמון החיוני סרטונין בגוף אם בכל זאת החלטתם להסיר את הקליפה, עשו זאת בעדינות והשתדלו להשאיר שכבה דקה ממנה על הירק. ולסיכום טיפ למטגנים, בכל טיגון הכניסו לשמן חתיכת גזר. יש לכך הסבר - הגזר הרי עשיר בבטא קרוטן ובנוגדי חמצון נוספים. אלה מנטרלים את הרדיקלים החופשיים המחמצנים הנוצרים במהלך הטיגון, כך יוצא שהשמן הנספג למזון בריא יותר. Sheetrit.yaacov@gmail.com

במאי: ברונו שיש מאסטרו /

מלכה מהולל מאת: 

בתקציר לסרט הצרפתי 'מאסטרו' היה כתוב שהוא עיבוד לסרט הישראלי שנה זכה לתשבחות עולם ולפרסים 12 'הערת שוליים', אותו סרט שלפני רבים. בעודי תוהה אם רק הרעיון של 'מאסטרו' לקוח מהסרט הישראלי גיליתי כי יוסף סידר, מי שכתב וביים את 'הערת שוליים' גם השתתף הוא עצמו בכתיבת 'מאסטרו'. התפאורה שונה: בישראלי משחקים השחקנים הראשיים (שלמה בראבא וליאור אשכנזי) אב ובנו, שניהם פרופסורים לתלמוד באוניברסיטה

סרט

העברית בירושלים כשקורית טעות שעתידה לשנות את הכול. בצרפתי משחקים השחקנים הראשיים (איוון אטאל פייר ארדיטי) גם כן אב ובנו, אלא שבפאריס השניים הם מנצחי תזמורות מהוללים וגדולי שם.

אבל מהר מאוד מתברר שמדובר באותו סיפור בדיוק. מה קורה כאשר הבן הולך בעקבות האב, בוחר אותו עיסוק, ובמהלך הדרך מעפיל לגבהים כאלה שמאפילים על האב? אילו רגשות יוצאים לאור? מה טעות, לכאורה טריוויאלית, יכולה לעשות ליחסים בין השניים? האם ניתן לומר שרק עכשיו נעכרה האווירה או שמאז ומעולם שרר מתח סמוי בין השניים? אפשר כמובן להעתיק הסיפור לכל מדינה בעולם, לכל עיסוק (בתנאי שיש בו תחרות) ולכל משפחה. התפאורה מסביב יכולה לכלול אישה ואם, או שלא, היא יכולה לכלול נכדים, או שלא, היא יכולה להוליך את גיבוריה על גשר רומנטי על הסיין או באיזו שכונה ירושלמית מוזנחת, היא יכולה להציב על השולחן בקבוקי קוניאק יוקרתיים או ספל תה עם לימון, ובעיקר היא יכולה לדבר על פרס ישראל או על הופעה בבית האופרה בלה סקאלה שבמילנו. התוצאה בשני המקרים היא הצורך להתעמת מול המציאות ולהבין שאחרי הקתרזיס המצב יכול להשתפר או להחמיר, הוא רק לא יכול להישאר אותו הדבר. הבחירה במקצוע המנצח מוצלחת במיוחד שכן מנצחים מטבעם חייבים לשלוט על התזמורת. על פיהם יישק דבר ורבים מהם, ככל הידוע מההיסטוריה המוסיקלית, היו דיקטטורים לא קטנים. משחקם של שני השחקנים הראשיים משכנע, אם כי שמעתי מומחה למוסיקה שאמר שכל בר דעת מוסיקלי מזהה מייד שאין לשניים מושג בניצוח, מה שמן הסתם מעורר את התהייה איך לא השכילו למצוא להם מורה טוב יותר לניצוח. אבל זה כמובן לא מפריע להנאה מהסרט. malcamehulal@gmail.com

17

01/2023 - 307 רעננה