כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2023 - גיליון 307

ישראל פוזנר

לאה קליין מאת: 

לדירתם ב'מגדלים' של שולה וישראל פוזנר הגעתי כשהתבקשתי לבחור כמה מציוריו לתערוכה שהתקיימה בת"א, בבית ציוני אמריקה. נעמדתי בפתח הדירה, המומה מהמראה המדהים של עשרות ציוריו, חלקם תלויים וחלקם מחכים לתלייה. 'משימה בלתי אפשרית' חשבתי בלבי, "לבחור לתערוכה רק כמה מהם'. מאיזה גיל אתה מצייר? שאלתיו. "מזמן שיצאתי לגמלאות", חייך. וכמובן, כדרכי, המשכתי לראיינו. היכן נולדת? . גרנו בבית רעוע, פרנסה דלה. לאימא היה מגהץ מעץ, שישב 1926 "נולדתי בתל אביב בשנת על שתי קורות עם גלגל, והיא גיהצה לאנשים. אבא היה פועל בניין, וכל יום לאחר העבודה הוא ואני היינו מחלקים לבתים את הבגדים המגוהצים. התביישתי מאוד מחבריי ששיחקו כדורגל, ואני מחלק כביסה".

סיפור תמונה

היכן למדת? "בבית ספר ביל"ו שהיה בית ספר חינוכי בעל משמעות עבורי. נוסף ללימודים, לכל ילד הייתה ערוגה לטיפוח, בה זרענו זרעי ירקות. את התוצרת לקחנו הביתה. למדנו לאהוב את הטבע, ואני מרגיש שזה היה חלק מעיצוב חיי". בית ספר דתי? אתה דתי? "בבית הספר ביל"ו היה בית כנסת שבו אני הייתי החזן. כל בוקר התחלנו בתפילה. יום אחד הגעתי מאוחר, ודלת בית הכנסת בבוקר. הוצאתי את הטלית והתפילין. עמדתי מאחורי 11 הייתה נעולה. השעה הייתה מאוחרת, ומותר להתפלל שחרית רק עד הדלתות הסגורות, והתפללתי. שמעתי צחוק ברקע. המורים חשבו שזה מבדח. באותו יום החזרתי את הטלית והתפילין לסבא. "איבדתי את האמונה", אמרתי לו. 'אשמור לך את הטלית והתפילין עד שתתחרט', ענה סבא". תיכון? הצטרפתי לגדנ"ע. תפקידנו שם היה להעביר מכתבי 15 "למדתי שנה בגימנסיה הרצליה והפסקתי בגלל חוסר כסף. בגיל קישור בין מפקדים. אני הייתי קשר של צ'רה, צבי צור, שהיה רמטכ"ל לאחר קום המדינה. אחרי זה הייתי בקורס מ"כים בשפייה (ליד זכרון יעקב ל.ק.). המפקד היה יצחק פונדק, שהחליט יום אחד שאנו צריכים ללכת מתל אביב לשפייה ברגל. הלכנו שלושה ימים בקצב של תיפוף. היה לנו מתופף. גם אני תופפתי, אך זרקו אותי מפני שלא ידעתי לשמור על קצב. . הבסיס היה בקיסריה. השתתפתי 13 מהקורס בשפייה חזרנו לתל אביב ומשם התגייסתי לפל"ים. הייתי ממייסדי שייטת בכל הקרבות של חטיבת הראל בירושלים". וכשהמלחמה הסתיימה? "נסעתי לניו יורק, ובשנה אחת השלמתי את לימודי התיכון. המשכתי לתואר שני ודוקטורט בביו-כימיה בוושינגטון. שם עבדתי כשומר לילה בשגרירות, ושם היכרתי את בוז'י (יצחק הרצוג) כשהיה תינוק. צילמתי בשגרירות את חיים הרצוג, אסתר הרליץ ועוד חשובים, ושלחתי תמונה לבוז'י כשהיה ראש מפלגת העבודה. הוא שמח, התקשר אליי ודיברנו כחצי שעה". כשגמרת את כל התארים, במה עסקת? "אחרי שקיבלתי תואר בביו-כימיה נישאתי לאשתי הראשונה ונולדו שני ילדינו. עברנו לוושינגטון, לאחר מכן לוונצואלה, שנים שהייתי שם, חזרתי ארצה והתגרשתי. פה עבדתי 26 שם הייתי פרופסור באוניברסיטה בבית הספר לרפואה. לאחר במחקר בגבעת רם, במכון למדעי החיים. טיילתי בהרבה טיולי טבע בארץ, ובאחד מהם הכרתי את שולה – כיום אשתי. גרנו בירושלים, וכעבור שש שנים עברנו לצור יגאל, ומשם ל'מגדלים"'. מתי יצאת לפנסיה? , ורק אז התחלתי לצייר. גיליתי יכולות שלא ידעתי על קיומן. התחלתי ללמוד את טכניקת הציור מספרים, ביקרתי 65 "בגיל בהרבה מוזיאונים. אני מאוד נהנה כאשר אני רואה משהו שמרגש אותי. אני מעביר אותו לַבּד, בתקווה שמי שיראה את הציור יחווה את אותה ההתרגשות שאני חוויתי". (אין הנחתום מעיד על עיסתו אבל שולה, אשתו של ישראל מעידה שהוא גם בשלן נהדר. מתכונים ממטבחו יפורסמו בהמשך).

ואנחנו זכינו לחוות וליהנות מציוריך הנפלאים, אמרתי לו.

Cleah1@walla.com

3

01/2023 - 307 רעננה