כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2023 - גיליון 308

אביבה אשר

לאה קליין מאת: 

את אביבה ראיתי שנים רבות במועדון הגמלאים ברעננה, אבל אף פעם לא יצא לנו לשוחח, כך שלא הכרתיה מקרוב. משעברה ל'מגדלים', והיא גרה ממש מול דלתי, והתידדנו. "הייתי בטוחה שאת צברית קיבוצניקית", אמרתי לה. היא חייכה והראתה לי אלבום תמונות של טיול שורשים שעשתה עם ילדיה ונכדיה בעקבות עברהּ בשואה. "תראי את התמונה הזאת!", אמרה לי, "פה הצטלמתי עם נכדיי במקום הולדתי, וצעקתי בכל כוחי לעברם: "אתם הניצחון שלי אחרי כל מה שעברתי". אביבה אלמנה, לה שלוש בנות, עשרה נכדים ושמונה נינים. את יכולה לספר מעט על עברך? למשפחה בת חמישה ילדים – אני הילדה הרביעית. לכפר 1934 "נולדתי בהונגריה בשנת גויסו כל 1944 קראו "איידק", כפר קטן מאוד. הייתה לנו חנות טקסטיל צמודה לבית. בשנת

סיפור תמונה

צילום: אורה דולב

הגברים היהודים לעבודת כפייה בגדוד יהודים שהיו מסופחים לצבא ההונגרי. זכור לי אירוע טראומתי שקרה בילדותי, כשהייתי בת שבע. לקחתי אופניים בלי רשות, רכבתי על הכביש ופגעתי באישה זקנה לבושה שחורים. שתינו נפלנו, ואני נפצעתי. הצרה היא, שזה קרה מול בניין המועצה, וראש המועצה ראה הכול. אבי מאוד נבהל וכעס, כי באותה תקופה חיפשו כל סיבה להתנקש ביהודים. בכל תקופת השואה עברנו גזרות וזוועות שקשה לתאר, אבל זיכרון אחד מטריד אותי ומופיע בחלומותיי עד היום; הרעב היה כבד. כל יום קיבלנו פרוסת לחם דקה ומרק שבישלו מסלק בהמות. כמה ילדים הצליחו לחדור למחסן שבו אוחסן הסלק ולגנוב. הם נתפסו והעמידו אותם לתלייה והכריחו אותנו, הילדים, להסתכל כיצד הם נופחים את נשמתם. באותה תקופה גם אימי חלתה ונפטרה". וכשנגמרה המלחמה? "חזרנו להונגריה. מצאנו את ביתנו ריק. השבר היה גדול. כמעט כל בני הכפר נרצחו". מתי הגעת ארצה? . חשבתי שאין אושר גדול מזה. תמיד חלמתי לעלות ארצה. באנו באניית 'קוממיות' בצורה לגאלית, יחד עם אבי 1950 "בשנת שנישא שנית ועם אחי הקטן. כשהגענו לנמל חיפה אבא ירד ראשון, ואנחנו, שהיינו על הסיפון, ראינו את אבא מרחוק עם , וגם אנו הפכנו לבנים. D.D.T- שיער לבן. נבהלנו; מה קרה תוך כמה דקות? כשירדנו הבנו את פשר הדבר: ריססו את כולנו ב התגלגלנו מצחוק. הסיפור נשאר שנים במשפחה". לאן הגעתם? "הגענו לקיבוץ מבקיעים, כי אחותי, שהגיעה קודם עם אחי, גרו שם. אך הגורל הכה בנו שוב; אחי התגייס לצה"ל, ואחרי שלושה חודשים נפל בקרב תל מוטילה. משם עברתי לעליית הנוער בכפר גליקסון. שם למדתי עברית. הוריי עברו לגור בכפר סמיר, בצריף קטן, כי אבא רצה לגור על יד קברו של אחי. חזרתי לגור איתם והתחלתי ללמוד בסמינר לגננות". מתי נישאת? הכרתי את בעלי בכפר סמיר. הוא שירת במשטרה כמדריך בבית ספר לשוטרים. התחתנו. עברנו לגור בעכו, בשיכון 1952 "ב רסקו". עבדת? "סיימתי את הסמינר ועבדתי כגננת. הקמנו משפחה, ובעקבות עבודתו של בעלי עברנו לתל-אביב". האם שוחחתם בבית על השואה? לא סיפרתי. רציתי שיחיו באווירה נורמלית. רק בעקבות שאלותיהם ובקשתם שאדבר ב"זיכרון בסלון" 1980 "עד שנת סיפרתי להם". איך הגעת לרעננה? בעלי נפטר. עוד בחייו נסענו עם המשפחה 2000 , עברנו לרעננה בעקבות חברים. בשנת 1996 "כשיצאנו לפנסיה, בשנת למקום הולדתו של בעלי בסלובקיה. עדיין לא הייתי בשלה לנסוע למקום הולדתי. אולם לאחר שנים ובקשות רבות של בנותיי, נסענו, הבנות והנכדים, לטיול שורשים למקום הולדתי". איך התאקלמתם ברעננה? "התנדבתי ב'מרכז יום לקשיש' ושם קראתי סיפורים ושוחחנו. השתתפתי גם בפרוייקט 'זהב בגן' – זהירות בכביש. השתתפתי בהרבה פעילויות במועדוני גימלאים". מה הביא אותך לעבור לדיור מוגן? וחיפשתי אלטרנטיבה". 38 "הבניין שבו גרתי עבר תמ"א ואת מרוצה? "החלטה נבונה. אני משתתפת בחוגים רבים, בטיולים, בהרצאות ומסיבות. בחגים ובימי שישי אני בחוג המשפחה". Cleah1@walla.com

3

02/2023 - 308 רעננה

Made with FlippingBook Digital Publishing Software