כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2023 - גיליון 308

הוא נשלח לגייס כספים 1820 הספרדית בירושלים. בשנת בקושטא (היום איסטנבול) שם פגש את הרב ביבאס. בעקבות הפגישה בקושטא מבין רבי יהודה הלוי שמתקרב הרגע בו יעלו הרבה יהודים לארץ ישראל. הוא חוזר לארץ, ויחד עם עוד מספר משפחות יהודיות שחיות ביפו הוא מתחיל לבנות את התשתית לעלייה המונית. בעניין הפרנסה הוא מבין שהיהודים חייבים ללמוד את מקצוע החקלאות. הואקונה חלקתאדמה סמוך ליפו ומייעד אותה 1842 בשנת להקמת פרדס. הוא נפגש עם מונטפיורי ומנסה לשכנע אותו להקים יישוב חקלאי. מונטפיורי סקפטי ומציע לו (אם ננסח זאת בשפה של היום) להסתכל על ידי היהודים שחיים בארבע ערי הקודש (ירושלים, חברון, צפת וטבריה). "אלה ידיים לבנבנות חלושות שלא תצלחנה להחזיק טורייה". "הבנתי אותך, לא צריך", עונה רבי יהודה הלוי וחובר לבני משפחת בן שימוֹל שעלו ממרוקו, שם היו פרדסנים. ביחד הם מקימים את הפרדס העברי הראשון ובעצם מתחילים שנה לפני המושבות הראשונות. 40 בארץ חקלאות עברית לימים מונטפיורי חוזר לרבי יהודה הלוי, אומר לו "צדקת" וקונה ממנו את הפרדס. על אדמת הפרדס קמה כעבור זמן שכונת מונטפיורי בתל אביב. 1840 אל חבורתהחולמים בעלי החזון והעשייה מצטרף בשנת . לאחר הגעתו לארץ ממרוקו דרך אלג'יר רבי אברהם שְלוּש הוא אומר בין היתר: "לא באנו לארץ ישראל לשבת ביפו בלבד. מוטלת עלינו חובה לקנות אדמה ולבנות עיר יהודית מחוץ לחומות העיר (יפו) כדי לקלוט בה את העוליםשיבואו". מספרים על שלוּש שהיה יורד יום יום לנמל יפו והיה משמש כמין ועדת קליטה. הוא היה מראיין את העולים שאך הגיעו, דואג להם לאוכל ומוצא להם דיור. כאשר נעשה צפוף ביפו מתחילים שלוּש ואתו עוד משפחות יהודיות עשירות מיפו לקנות קרקעות. בהמשך הם משכנעים עולים חדשים להתיישב על הקרקעות הללו. כך קמות נווה צדק, נווה שלום ועוד שכונות מחוץ לחומות יפו. חשוב להדגיש שבניגוד לעליות ממזרח אירופה שקיבלו דחיפה מהרדיפות, מהאנטישמיות ומהפוגרומים, העלייה 19 של הצפון אפריקאים ליפו במחצית השנייה של המאה ה הייתה שונה. לעולי המגרב הראשונים היה טוב במדינותיהם, כולל רווחה כלכלית, ובכל זאת באו. הם לא חיפשו אך ורק מקום בטוח בארץ ישראל אלא את שיבת ציון האידאולוגית והמודרנית. מרדכי נאור כותב בספרו על מויאל שלא ברור מה היה קורה עם בני העלייה הראשונה (האשכנזית) אם קהילת יפו לא הייתהשם כדי לקלוטאותם. זהמחזקאתהתחושהשבסיפור הציונות בארץ ישראל חסרים פרקים של העלייה הזו ועליות אחרותשקדמו לעלייההראשונה, כמו למשל העליותמבוכרה, עיראק ותימן (שאגב, באו מתוך סנטימנט דתי יותר ולכן התיישבו בירושלים). אלה פרקים שיש לחשוף כדי שיסופר לדורות הבאים הסיפור המלא, זה שאין בו פרקים נשכחים ובו כל פרק מקבל את המקום הראוי לו בהקשר לתקומת ישראל. ניתן לבקר בבית הקברות היהודי ברח' יהודה הלוי מרגוזה . 12-8 יפו בימים שני וחמישי בין השעות 54 rtalmudi@gmail.com

ההתיישבותבארץ-ישראל נכתבו על ידי אנשי העלייה השנייה בה היו מנהיגים פוליטיים בולטים כמו בן-גוריון ובן-צבי ואינטלקטואלים בולטים כמו ברל כצנלסון. לא היו מנהיגים פוליטיים בולטים בעלייה הראשונה אלא רק מנהיגים חברתיים תרבותיים כמו אליעזר בן יהודה ומאיר דיזנגוף. אהרן אהרונסון אולי היה מתפתח להיות מנהיג פוליטי, אך נהרגבדמי ימיו. בנוסףהיהסכסוךאידאולוגי ביןאנשיהעלייה ראשונה שהקימו את המושבות - המעסיקים הקפיטליסטים לצורך העניין - ובין אנשי העלייה השנייה שנלחמו על עבודה עברית ורצו להיות פועלים במושבות אך נדחו בגלל היותם פועלי חקלאות נחותים בהשוואה לפועלים הערביים. העוצמה הפוליטית ויכולת הכתיבה של אנשי העלייה השנייה, יחד עם האיבה שנטרו לעלייה הראשונה, גרמו לקיפוח בתיעוד של העלייה הראשונה ושל העליות שקדמו לה".

19 עולים חדשים ממרוקו באמצע המאה ה-

שהיה סגן נשיא הפדרציה של הקהילות מרדכי אלקיים הספרדיותבישראל, כתבספר בשם "יפו – נווהצדק, ראשיתה של תל-אביב" משם אפשר ללמוד על דמויות נוספות בולטות . הנה תמצית: 19 בהקשר לקהילת יפו של המאה ה הרב אחדהמחולליםשלהעלייהשקדמהלעלייההראשונההוא שעמד בראש ישיבה גדולה בגיברלטר דוקטור יהודה בּיבּאס רבי חיים בן עטר והתפרסם כפוסק ומקובל. הוא היה נכדו של המכונה ״אור החיים הקדוש״ – מגדולי פרשני המקרא. ״אור החיים״ טען שהגלות נמשכת זמן רב מדי וכדי לחזור הביתה יש לקום ולעשות מעשה. הוא עצמו קם ועלה לארץ והתיישב יצא הרב ביבאס למסעות 1839-1817 בירושלים. בין השנים בארצות המגרב וברחבי אירופה, ודרבן לעלייה לארץ-ישראל. המוטו שלו: "שובו אליי ואשובהאליכם" (מלאכי ג' ז'). פעילותו ) שהמונים ציפו בה 1840 נעשית קרוב לשנה העברית הת"ר ( לביאת המשיח. בנאומים שנשא לפני הקהילות בהן ביקר הוא אמר "עדיף שנחיה ונאכל לחם צר ומים עבשים בארץ-ישראל מאשר לחיות בגולה". מסעותיו של הרב ביבאס נושאים פרי ותלמידיו מתחילים להגיע לארץ-ישראל. (רגוּזה - שמה הישן של דוברובניק רבי יהודה הלוי מֵרגוּזה , עלה לארץ בגיל 1783 שבקרואטיה) נולד בעיר רגוּזה ב- שפות. הוא עבד כגובה מיסים עבור העדה 6 צעיר ושלט ב-

7

02/2023 - 308 רעננה