כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מרץ 2023 - גיליון 309

יעל ירקוני

לאה קליין מאת: 

"היום אני בחופש", אמרה לי יעל כשישבנו בקפיטריה במגדלים. "איזה חופש?" שאלתי, "לא חג ולא שבת". "כל בוקר", ענתה לי, "אני קמה השכם, הולכת לבריכה ועושה שלושים בריכות, והיום לא הלכתי. עשיתי חופש. אני ממשפחה יקית מרמות השבים, רגילה מגיל צעיר להתמיד בפעילות זו". נו, אז את בוודאי בשיא הכושר? "תתפלאי. כבר נפלתי חמש נפילות והיו לי שברים בכל הגוף. לכל נפילה – סיפור". נוותר על סיפור הנפילות. ספרי על עצמך. היכן נולדת? "משפחתי הגיעה מגרמניה והתיישבה ברמות השבים. שם נולדתי וגדלתי, וגידלתי את ילדיי".

סיפור תמונה

נינים. 11 , אלמנה, לה שלושה ילדים, עשרה נכדים ו- 1938 יעל ילידת מה זכור לך מילדותך? "הייתה לי ילדות נהדרת. שיחקנו בבוץ ובשלוליות. טיילנו בשדות בלי פחד, קטפנו פרחים ושזרנו סוג מסויים של פרחים על מחטי אורן. לא היה אז איסור של קטיפת פרחים. רכבנו עד ראש העין על אופניים, כי שם היו פרחים נהדרים". היכן למדת? "למדתי בבית ספר אזורי בכפר מל"ל הצמוד לרמות השבים. גם אריק שרון למד שם. תיכון למדתי ב"הדסים" בכיתה עם גילה אלמגור. בהדסים למדו ילדים מהרווחה, ילדים מהשואה וילדים ממשפחות מסודרות, והייתה אינטגרציה נפלאה. חבורה אחת שלמה". צבא? "הייתי בגרעין נח"ל. אהבתי מאוד את השירות. הייתי בקורס מ"כיות ושם היכרתי את בעלי שהיה קצין בגדוד, ונישאנו". והמשכתם לגור ברמות השבים? "אני הייתי מושבניקית מרמות השבים, שהייתה מושבה. בעלי היה ממושב צופית. היה עלינו לבחור היכן נגור, ומכיוון שחוקי המושבה היו יותר נוחים, בחרנו ברמות השבים, ושם הקמנו את משפחתנו. עבדנו בחקלאות, אך הפרנסה לא הספיקה, ואני פתחתי חנות פרחים בת"א". ובילויים? "נסעתי המון פעמים, עם שתי חברות, לחו"ל. נסענו למקומות אתגריים כמו נמיביה, מאוריציוס ולעוד איים רבים. כשמלאו הלכתי לקורס צלילה לעומק. נסעתי לבד לאילת. עברתי את הקורס וקיבלתי כוכב ראשון. אחרי שנתיים נסעתי שוב, 70 לי וקיבלתי כוכב שני. הקורס היה על ספינה במפרץ סואץ, ושם צללנו לאוניית מלחמה טרופה בעומק שלושים מטר. נוסף לבילויים ספלים, הוצאתי ספר עם תמונות כשליד כל ספל היה רשום מתי 400- היה לי גם הובי: אספתי ספלי מוקה מפורצלן. כשהגעתי ל נולד, איפה, והאם זה ציור יד". הספקת הרבה, וגם גידלת באותו זמן משפחה לתפארת! "יש לי עוד סיפור: נסעתי לארה"ב פעמים רבות. הייתה לי שם דודה עשירה ללא ילדים. בזקנתה הרביתי לדאוג לה. כשמצבה החמיר, הגעתי אליה וטיפלתי בה בנאמנות. כשחזרתי ארצה לאחר מספר חודשים, נפטרה הדודה וביקשה בצוואתה שישרפו את גופתה ושאני אהיה נוכחת בפיזור האפר. הגעתי לאמריקה. עלינו על יאכטה קטנה, אני, עורכת דין ועוד כמה מבני המשפחה, והדודה בקופסה. יצאנו לאוקיינוס, ובנקודה מסוימת עורכת הדין אמרה לי: "את הקרובה ביותר לדודה. פזרי את האפר על האוקיינוס. לא הסכמתי, ובת דודה אחרת עשתה זאת. היא פיזרה את האפר בתנועה גדולה ובדיוק נשבה רוח חזקה והאפר כיסה את כולנו". קיבלת ירושה? "מה פתאום? היא הורישה חלק מכספה לקנדי, כי עבדה אצלו בבחירות, וחלק לאגודה לחתולים ולכלבים. אני קיבלתי מוסטנג ישן".

מתי עזבת את רמות השבים ועברת לדיור מוגן? "מזה כמה שנים. טוב לי פה, ואני מרוצה. חגים ושבתות אני חוגגת בחברת משפחתי".

Kleah1@walla.com

3

03/2023 - 309 רעננה