כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מרץ 2024 - גיליון 321

את מולי וכאן בנינו את הבית שלנו. מאחר שכבר שיווקתי את רשת מלונות דן שיווקתי גם את הבית שלנו והבאתי הנה תיירים. בקורונה התפטרתי ומאז אני עוסקת רק בבית". ?120 מה יהיה אחרי "לילדים אין עניין להמשיך ולכן פנינו לאתר לשימור אתרים וקיבלנו תשובה שאנו מועמדים לשימור. אני לא יודעת מי ינקה פה אבל לפחות פסגת חיינו תישמר לעתיד לבוא". kenig1@bezeqint.net אתה חושב שהיה לנשיא איזה אינטרס להתקרב ליהודים? "ממש לא. הקרבה הזו לא הייתה ממניעים של כדאיות מכלל 0.5%- אלקטורלית. היהודים מהווים כיום רק כ האוכלוסייה בארגנטינה. הוא פשוט התרשם מהתלמוד, מהקבלה והפילוסופיה היהודית. הוא תומך נלהב של ישראל בכלל ובמיוחד בתקופה זו של המלחמה. הוא אף השתתף בהפגנת היהודים כשבידו דגל ישראל ענק". ומהי תחושתך כיום, לחיות בארץ בצל המלחמה? "אני מאמין שיש לי את החוסן הנפשי הנדרש לחיות בארץ בתקופה זו. עם זאת, אין להסתיר את העובדה שאנחנו מאד מודאגים, לא יודעים מתי המלחמה תסתיים ולא יודעים מה יהיו תוצאותיה. אני קם בבוקר ואומר את התפילה "מודה אני לפניך" ומיד לאחר מכן אני מאזין לחדשות ומתעדכן לגבי כל מה שקרה בלילה שחלף. כל ידיעה על חייל שנהרג גורמת לי תחושה של דקירת סכין שחודרת ללב ואני מתקשה להתגבר על זה. אבל אני מבין שזו מלחמה מוצדקת. לישראל אין ברירה אלא להשמיד את חמאס ויש לזה מחיר יקר. נושא החטופים גם הוא קורע את הלב". אתה חולם בעברית או בספרדית? "אני חולם בעברית והחלום שלי הוא שיהיה שקט בארץ. בגלל הבדלי תרבויות, אני פחות מאמין שיהיה שלום ביננו לבין אויבינו. אני חולם שנכדיי יגדלו פה כיהודים וכישראלים לכל דבר ועניין. אני מאד אשמח לטייל בארץ, בעיקר כדי לבקר במקומות עתיקים ובאתרים ארכיאולוגים. עד היום, זה לא התאפשר לי במידה שרציתי. הייתי רוצה גם לפתח בארץ קריירה של עיתונאי, העוסק ביהדות ובנושאים אקטואליים הקשורים למדינת ישראל. הדבר הנוסף שאשמח לעשות הוא להמשיך ולתת הרצאות. אני אוהב במיוחד להקרין סרט עלילתי בנושא הקשור ליהדות או לתולדות מדינת ישראל שבסופו אני מוסיף דברים משלי ומנחה דיון בנושא. אני מקווה שהמלחמה תסתיים בקרוב ואוכל לחזור לאהבה הזאת". 7 המשך מעמוד ›

צילום: אביבה קניג

דוגמית לדקורציה

מאין הידע להשתמש בעץ? "אני משתמש בטכניקות סודיות שלמדתי בנגריות שעובדות בשיטות עתיקות, במהלך טיולים באירופה. את הפרחים יצרתי בטכניקה ידועה של שימוש באדים. מכניסים חתיכות עץ לתיבה סגורה עם אדים, מוציאים, ואז מכופפים לתוך שטאנץ. אופירה מצטרפת לשיחה ומספרת שעניין הסיורים בבית החל רק לפני שבע שנים. "קראנו יום אחד על תחרות בין אומנים ומעצבי פנים. שלחנו לתחרות את תקרת העץ הפרחונית, שקראנו לה פריחת החיים, וזכינו במקום ראשון". משם זה התגלגל לכך שאנחנו פותחים את דלתנו לביקורים. מאין הגעת את לקיבוץ? "אני בכלל נולדתי בחדרה", מספרת אופירה, "אבי מטריפולי, אימי מפולין. הם התחתנו בקיוסק של ביה"ח שער מנשה, שם עבדו. אימא פולניה אומרת לבת שלה להיות מורה, ואני הקשבתי. למדתי להיות מורה לאנגלית ושם הכרתי בחור שהגיע מאנגליה לעבוד כקריין רדיו על הספינה של אייבי נתן. התחתנו ונסענו ללונדון. נולד לנו שם בן בשם אדם. לא אהבתי לגור באנגליה הגשומה ואחרי מספר שנים I והוא אמר לי I hate it קמתי בוקר אחד ואמרתי לבעלי: . בכל זאת הוא הלך אחריי מלונדון לקיבוץ שמיר. love it הוא למד לעבוד על טרקטור והמשיך לשדר ברדיו אך לא התאקלם. בסוף התגרשנו ואני עברתי לקיבוץ נחשולים ליד זיכרון יעקב. עבדתי בבית הארחה של הקיבוץ, התקדמתי ושיווקתי את רשת מלונות דן. דרך חברה משותפת הכרתי

danny10@hotmail.com

9

03/2024 - 321 רעננה