כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2024 - גיליון 322

מכל מלמד השכלתי

מאת: דני הורוביץ 

ברזומה של האיש הזה מצויים שירות בצה״ל שכלל תפקידי פיקוד בדרגים שונים כולל מג״ד, סמח״ט ומח״ט וכן מפקד מרכז מודיעין וסיור, שחרור בדרגת אל״מ, פעילות ענפה בחלוציות ובחינוך בארץ ובעולם, ואפילו לא רגע אחד של מנוחה. פגשתי אותו כדי ללמוד ממלמד מהם השורשים שהניבו

עשייה בלתי נלאית כזאת.

"סבי היה רב ידוע בפרס", מספר אלי מלמד, "והוא שימש גם . אבי יעקב נולד 1906 כיועץ היהודי לשאה. הוא עלה ארצה ב- והמשיך את דרכו של סבא כשהיה לרב של חלק מהעדה 1909 ב הפרסית בירושלים. הוא גם ניהל בית ספר שהתמחה בטיפוח ילדים עם קשיי למידה, מה שמכנים כיום "חינוך מיוחד". בתחילת המאה שעברה עמד מספר התושבים בירושלים על בסך הכול ואת יעקב מלמד, פעיל ציבור שערך אלפי 60,000 חתונות ושזכה בתואר 'יקיר ירושלים', כולם הכירו. דודו של אלי מלמד, עזרא ציון מלמד, היה חתן פרס ישראל בתחום המקרא וכתב מילון אספרנטו-עברי וארמי-עברי וגם הוא נשא את התואר 'יקיר ירושלים'.

מורה נערץ (השופט אליקים רובינשטיין היה מתלמידיו), שימש מפקח על בתי ספר מטעם משרד החינוך והתרבות וחבר בצוות שאישר את תכניות הלימוד. הוא למד לתואר ראשון גיאוגרפיה, את הדוקטורט עשה בפילוסופיה והיה בעל כישורי למידה נוספים".

מה קרה לו? . ALS לחייו הוא חלה ב- 60 ״בשנות ה בתחילת המחלה היה לו שיתוק ברגליו ובהמשך התפשט ניוון השרירים לכל איברי גופו והוא היה מרותק לכיסא גלגלים או לכורסה שהופכת למיטה. מצבו חייב מטפל צמוד כדי לתפעל את

מכונת ההנשמה ומערכות אחרות שאליהן הוא היה מחובר. בהדרגה הוא גם איבד את יכולת הדיבור והשמיעה שלו. במצבו הסופי, שנמשך שנים לא מעטות, כל מה שיכול היה לעשות בגופו היה למצמץ בעיניים. במצב זה, בסיוע אמצעים טכנולוגיים מאוד מתקדמים לאותה עת, לרבות מקלדת וירטואלית שנמצאת על מסך המחשב, הוא הקליד טקסטים באמצעות מצמוצי העיניים. ההקלדה הפכה לדיבור שאפשר לו להמשיך ולתת הרצאות. כל שנה הוא גם הוציא לפחות ספר אחד. הספרים שכתב היו בנושאים מגוונים: ספר סיפורים על ירושלים, שני רומנים, סיפור עם היבטים יהודיים על פונדקאות, ספר זיכרונות על ירושלים, ספר על נשים בתנ"ך ספרים בסך הכול. הוא גם למד צילום 16 ושלושה ספרי שירה. ופוטושופ (תוכנת עיבוד תמונות, ד.ה.) וצילומים שלו הופיעו בתערוכת תמונות שנערכה בתיאטרון ירושלים. אני משוכנע שהעשייה הפורייה הזו הותירה אותו בחיים הרבה שנים מעבר לתחזיות של הרופאים". "ככל שנתקשה להבין זאת", ממשיך אלי ומספר, "אחי הגדיר את התקופה הזו כיפה ביותר בחייו. את היצירתיות שלו ואת העשייה הרבה והמגוונת שלו הוא ייחס למחלתו. הוא נהג לומר: 'אני לא חולה. כמו שמישהו חייב להרכיב משקפיים שמשמשים לו לעזר בראייה, כך אני, שלא יכול ללכת, נעזר בכיסא גלגלים. נכון, יש לי עוד כמה מגבלות פיזיות, אך גם עליהן אני מתגבר בדרכים שונות'. אחי התנגד בתוקף לרעיון של 'המתת חסד'. אנשים במצב בריאותי קשה היו מגיעים אליו כדי שישיא להם עצות ויעודד אותם. ואכן, הם תמיד זכו לראות בית שמח, מלא הומור ועל השולחן היו תמיד מטעמים. לפתע חיוך אוהב עולה על פניו של אלי והוא מספר: "נהגתי לבקר את אחי לעיתים קרובות וכשצפיתי

רב סרן צעיר

, ספר לי עליו לאלי שלוש אחיות והיה גם אח בשם רחמים. אני מבקש. "רחמים היה גדול ממני בשלוש וחצי שנים. הוא היה בחור מוכשר, שנון, מרצה מעולה ובעל כריזמה. הוא חינך נוער, היה

8

04/2024 - 322 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו