כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוגוסט 2024 - גיליון 326

326 גיליון

2024 אב תשפ"ד אוגוסט

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

9-8 לחשב מסלול מחדש 7-6 צור איתן 5-4 זוגות מעורבים מדורים קבועים: בישולאה - ספר - סרט - מבזקים - עברית - תשחץ - אומנות

של אנשים בחיי אחרים. היא תמיד נוגעת למחשבה שיש לאנשים זכות להשפיע ולשנות החלטות אחרים. היא תמיד מרמזת על הפוסל שבמומו פוסל. הזמנים משתנים ועימם משתנים כל כך הרבה מנהגים והרגלים של פעם, ואין לנו ברירה אלא להתרגל לשינויים. משפחה שהשכילה כל כך הרבה שנים לשמור על כבוד הדדי, על התחשבות, על קבלת אמונת האחר, על חוסר שיפוטיות, ובעיקר על אהבה והרמוניה כמו זו שכתבתנו נילי אפלבוים ראיינה – ראויה לכל שבח. והלוואי שמה שקורה במיקרו יוכל לקרות גם במקרו, ושנוכל כולנו לאכול את הסלט עליו כתבה דתיה בן דור בחביבות ועומק רבים כל כך: "סָלָט מֵהַגֶּזֶר שֶׁל דּוֹד אֱלִיעֶזֶר / וְגַם מֵהַחַסָּה שֶׁל דּוֹדָה הֲדַסָּה / וְגַם מֵהַפִּלְפֵּל שֶׁל דּוֹד יְחִיאֵל / וּמֵהַצְּנוֹן שֶׁל דּוֹד אַרְנוֹן". malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  (דתיה בן דור) יש לי משפחה מיוחדת במינה המסגרת המשפחתית קיימת מקדמת דנא. אולי בשל הצורך האנושי וההבנה שלא טוב היות האדם לבדו, אולי מבחינה ביולוגית של קשר לצאצאים שבאים לעולם, אולי משום הצורך הקדמוני בהגנה. מכל מקום עברה המשפחה גלגולים שונים במהלך ההיסטוריה. במשפחה התנ"כית הייתה השפחה (המילה מאותו שורש) חלק בלתי נפרד מהמשפחה המסורתית ואף הביאה ילדים לעולם כשהייתה האישה החוקית עקרה. משפחות האצולה כמו גם משפחות מסורתיות, במערב ובמזרח, היו פטריארכליות באופיין (ואפילו עם יותר מאישה אחת), אבל היו גם חברות מטריארכליות. בגדול אפשר להעריך שהמשפחות רובן הורכבו מאב, אם וילדים. דומה, עם זאת, שהמושג הזה עבר ועובר מהפך של ממש בעשורים האחרונים. היא רק דוגמה קטנה למה שמתרחש 5-4 הכתבה בעמודים בתקופה המודרנית. ישנן משפחות שעונות לנוסחה המסורתית כמובן, אבל מספרן של המשפחות החדשות, הפוסט מודרניות, הולך ועולה בהדרגה. ישנן משפחות מעורבות של דתי/חילונית ולהיפך, ישנן משפחות בהן האישה מבוגרת מהגבר בשני עשורים, ישנן משפחות בהן האב לבן והאם שחורה או להיפך, ישנו עירוב בין דתות ולאומים וגזעים, ישנן משפחות חד מיניות, ישנן משפחות שילדיהם נוצרו במבחנה, ישנן משפחות שילדיהם מאומצים, ישנן משפחות שגרות תחת קורת גג אחת עם הסבים והסבתות, ישנן משפחות שההורים בהן מעולם לא נישאו, וישנן יותר ויותר משפחות שההורים סירבו להינשא בידי רב אורתודוכסי ובחרו דרך אחרת למסד את יחסיהם. אין יותר תבנית אחת. החוק הישראלי עדיין מפלה, בעיקר כלכלית, כאלה שאינם נשואים כדת וכדין, אבל זה לא משפיע על בחירת פורמט החיים של האנשים. אין ספק שהחיים של אלה שבחרו בחופש לבחור מורכבים יותר משל אלה שהולכים בתלם, והתשובה לשאלה למה זה כך נוגעת לכולנו במיוחד בימים אלה. התשובה היא תמיד חוסר סובלנות והפחד משינוי. התשובה תמיד נוגעת להתערבות בלתי נסבלת פלוס הרוב הדמוקרטי ברעננה נותן עבודה. רעננה מצטרפת במהלך חודש אוגוסט למיזם "נעים בסופ"ש" – תחבורה ציבורית יאפשר נסיעה בסופי 723 בסופי שבוע לתל אביב בחינם. קו שבוע בתחבורה ציבורית, בתדירות נוחה וללא תשלום, הלוך וחזור למוקדי הבילוי בתל אביב, ביניהם נמל תל אביב, חופי הים, רוטשילד, דיזינגוף ועוד. הקו יחל לפעול ברחוב התדהר, ימשיך לאורך ויצמן ודרך ירושלים, יחצה את אחוזה לרחוב משה דיין ומשם לרחוב 531 פרדס משותף, בן גוריון, אוסטרובסקי, ויציאה ממחלף שאפו! לאיילון ותל אביב. / - פלוס מינוס +

סיירת גימלאטק מאיר חוטקובסקי מאת: 

לפני כשנה הוקם מיזם "סיירת גימלאטק" על ), תושב חצרים בדרום, מנהל 70 ידי דני פליס ( מערכות מידע ומיחשוב.

מספר פליס: "אנו צוות מתנדבים אזרחים ותיקים, בעלי ידע בתחום הדיגיטל והחלטנו לעזור ולקדם את הגיל השלישי באוריינות דיגיטלית". התחומים בהם ניתן הסיוע הם רבים ומגוונים: עזרה בתפעול מחשב, עזרה בתפעול הסמארטפון, המלצות ועזרה בתחום האפליקציות ותוכנות, עזרה בגלישה בטוחה, עזרה במילוי טפסים מקוונים באתרים ממשלתיים בדגש על טופסי ביטוח לאומי (בסיוע שתי מתנדבות שהיו בעבר מנהלות בכירות בביטוח הלאומי), התייעצות והכוונה בתחום הדיגיטלי, ועוד. מוסיף פליס: "הכול כמובן בחינם ועם המון אהבה. התמיכה היא דרך טלפון, זום וואטסאפ". לינק לאתר ואמצעי קשר: https://danyp26.wixsite.com/my-site meirch@gmail.com

חעדובשור ותשהגבמלאים

304 גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

עובר ושב

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: ירח זורח במגדל צדק בראש העין צילום: מלכה מהולל

2

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

אביבה תירוש

לאה קליין מאת: 

ביום ירושלים סיפרה לנו אביבה תירוש על ילדותה בירושלים בימי המנדט והוסיפה פרטים על מה שסיפרה בריאיון קודם. שאלתיה נולדת בירושלים? 9 . אבי היה יליד ירושלים, וכשהייתי בת 1937 "לא. נולדתי בקיבוץ נען שם גרו הוריי בשנת . בשנות המנדט האחרונות היה אבי 36-39 חודשים עברנו לירושלים. הימים היו ימי מאורעות שליש מפקד מחוז ירושלים מטעם ארגון ה'הגנה'. הבריטים חיפשו אותו, ובכל פעם היה צריך – שנה 1947 להסתתר. הציעו לנו לעזוב את העיר מחשש שייכלא, וכך עזבנו את ירושלים בשנת לפני מלחמת השחרור".

סיפור תמונה

סיפרת ביום ירושלים על משפחתו של אביך, שנולד בירושלים. "אבא נולד יתום; אביו נפטר בירושלים, וסבתא נאלצה לפרנסתם לעבוד בריסוק אבנים לחצץ, לצורך סלילת הכביש לארמון הנציב הבריטי. אבא עבר לגור אצל דודתי, דודה חנה, שהייתה דתייה. בקטנותו אבא חבש כיפה והיו לו פאות ושיער ארוך, עד שעשו לו "חלאקה". הוא למד בישיבה, וכשגדל חזר בשאלה. אהבתי מאוד לבקר בביתה של דודה חנה בשכונה הדתית". מה את זוכרת משכונה זו? "לשכונה קראו "שערי פינה". היא הייתה צמודה לשכונת 'מאה שערים'. כל השכונה הייתה חצר גדולה, מרובעת, שהבתים בה, שמונה מכל צד, היו צמודים זה לזה ויוצרים חומה סגורה כלפי חוץ. לחצר הייתה כניסה יחידה, עם פתח צר. בשלוש מדרגות יורדים לחצר מרוצפת שאבניה חלקות ומשויפות מרוב שימוש. בחצר היה שיפוע קל כלפי המרכז, לאיסוף מי הגשם לבור המים שהיה במרכז החצר, מכוסה באבן וברזל. מהבור שאבו מים לבתים במשאבה. בביתה של דודה חנה היה כיור מצופה אמאייל ס"מ, ומאוד אהבתי 80 צמוד לקיר, ומעליו תלויה קופסת פח עם ברז קטן. כך היה בכל הבתים. הקירות החיצוניים היו עבים, כ לשבת על אדן החלון ולהסתכל על העוברים ושבים". איך היה הבית שלכם בירושלים? מ' מאתנו. גרנו בפינת הרחוב, בצמוד לחצר של שנלר, 500 "גרנו בשכונת 'כרם אברהם'. הסופר עמוס עוז גר במרחק של כ שהיה בית יתומים נוצרי. בזמן מלחמת העולם שוכנו שם שבויים איטלקיים. היינו רואים אותם דרך גדר רשת ושומעים את שירתם, אבל לא הבנו את שפתם. הוריי היו פעילים שניהם ב'הגנה', ואני נשארתי לפעמים בערבים לבד, ופחדתי. אבא הפך לשליש – מפקד מחוז ירושלים, ואימא הדריכה נשים בעזרה ראשונה. לעתים קרובות הקורס היה בבית שלנו, ואימא הייתה מדגימה עליי חבישות. גרנו בדירה שכורה בבית בן שתי קומות. בדירה שלנו היו שלושה חדרים. בחדר אחד גרה משפחה עם זוג ילדים, ובשני החדרים הנוספים גרנו אנו. הכניסה מחדר לחדר הייתה בלי מסדרון. המטבח עם הפתיליות היה משותף וכן השירותים. האמבטיה שימשה בסוף השבוע כבריכה לקרפיון של שבת. התקלחנו רק פעם בשבוע, בגלל מחסור במים. את המים חיממו בדוד גדול, שהודלק בנסורת טבולה במזוט. יום אחד, באחד החדרים, הופיע מסך גדול שהשאיר פתח קטן לחדר השני. אמרו לי שגר שם סטודנט, שאף פעם לא ראיתי. מסתבר שהיה זה יצחק שמיר, שהתחבא אצלנו בבית. אחרי כמה שבועות המסך נעלם. הבריטים חיפשו את אבי מדי פעם, והוא היה מתחבא בביתה של בת דודתי, שהייתה חברה בלח"י. היה הסכם, שאבא מההגנה יתחבא אצלה, ויצחק שמיר, מהלח"י יסתתר בביתנו. אני זוכרת את ימי ה'עוצר', שהיה משש בערב עד שש בבוקר. פעם ירדתי לרחוב לנסוע על סקטים, ובשעה שש מיהרתי הביתה, ועזבתי את הסקטים בכביש. כשירדתי לקחת אותם בשש בבוקר, הם כבר לא היו". איך ביליתם את הזמן בעוצר? "לא הייתה טלוויזיה ולא טלפונים סלולריים. לחצרות הבית היה צריך לטפס במדרגות, כי החצר הייתה גבוהה בערך קומה מעל הכביש. החיילים הבריטים לא ראו מה נעשה בחצר, ואנו היינו עוברים דרך פרצה בגדר ומשחקים יום יום 'מונופול' עם ילדי השכנים".

מתגעגעת לירושלים? "אחרי הצבא חזרתי לירושלים ללמוד באוניברסיטה, ובאוטובוס שרתי בלבי "אני חוזרת הביתה" – כך הרגשתי".

Cleah1@walla.com

3

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

ביחד: נישואין מעורבים בין חילונים לדתיים - לא אוטופיה

מאת: נילי אפלבוים 

דווקא בימים סוערים של שסעים, פילוגים ושנאה בין מגזרים בחברה הישראלית מעניין וחשוב (!) שנים באושר ובהרמוניה. 43 לשמוע סיפורים כמו זה של יוסי וענת חילוני ודתייה שנשואים כבר פגשתי אותם כדי לשמוע איך זה בכלל אפשרי.

) דתיה, והם מתגוררים בכפר 67( ) הוא חילוני, וענת 72( יוסי סבא. הם מעדיפים שלא להזדהות בשמם המלא, אך השם שמור במערכת. יוסי, גמלאי כבר חמש שנים ובמקצועו הוא מהנדס אלקטרוניקה שעבד בין השאר בתחום האלקטרוניקה הצבאית והאזרחית. ענת למדה ביולוגיה באוניברסיטת בר אילן ועבדה במעבדות של קופ"ח המאוחדת. בתפקידה האחרון, לפני שפרשה השנה, שימשה כמנהלת בנק הדם במעבדה המרכזית של הקופה בלוד. שלוש בנות ושני נכדים. השלישי בדרך. 3 לזוג ביליתי שעה ארוכה עם בני הזוג בדירתם המטופחת ומכניסת האורחים, תוהה איך בני הזוג שהכירו זה את זו בערבי ריקודי עם באוניברסיטה, מצליחים לנהל מערכת משפחתית יציבה לאורך שנים למרות השוני הקיצוני בהשקפת עולמם ודרך החיים שלהם. יוסי מספר על עצמו: "אני נולדתי חילוני ונשארתי חילוני. הוא ושתי אחיותיו בגילאי 20 אבי נולד בעיראק. כשהיה בן ברחו בדרך לא דרך והגיעו לישראל. מאחר והיה ללא 14,12 הורים הוא נשלח לקיבוץ רמת יוחנן. שם הכיר את אמי שגם היא הגיעה מעיראק ללא משפחה. בהשפעת הקיבוץ הפכו הוריי לחילונים במאת האחוזים". יוסי מפרט את אורח חייו החילוני: הוא נוסע בשבת, לא הולך לבית כנסת, עם זאת אינו מדליק אש בשבת ומשתדל לאכול כשר. "אני מגדיר את עצמי כיהודי מכיר ומכבד את הדת. אני לא מאמין בהשגחה פרטית. תוהה אם יש קשר בין תופעות טבע ואלוהים. מבחינתי לא בטוח שאלוהים התכוון לכך שתשב כל היום בבית כנסת ותתעסק כל היום בתפילות ובכל הפולחן הזה שנקרא דת. תהיה בן אדם ישר וזהו!" ענת גדלה במשפחה דתית. אימה עלתה בגיל שנה מתימן ואביה נולד בארץ למשפחה שהגיעה מתימן. "אני שומרת כשרות, שומרת שבת: לא נוסעת לא מדליקה אש וחשמל, בחגים ובשבתות הולכת לבית הכנסת, וכן, חשוב לי שיוסי יעשה קידוש". ההחלטה להינשא הייתה הדדית. "האישיות שלו כבשה אותי", משתפת ענת. "הנטייה שלי הייתה די ליברלית. אם אני מעריכה בן אדם ואוהבת אותו, והוא יכול לבוא לקראתי, אז הרגשתי שאני יכולה ללכת לקראתו". מוסיף יוסי: "ידענו לקראת מה אנחנו הולכים. הגענו להסכמה שכל אחד מאתנו יהיה חופשי מבחינה דתית, וממש הגדרנו מה כל אחד יכול או לא יכול לעשות מבלי לפגוע באחר ומבלי לנסות להשפיע עליו". במבט רטרוספקטיבי לאורך החיים המשותפים הם לא

זוכרים שהיו אירועים שהם התווכחו ביניהם על משהו שקשור לדת, למרות שכמו כל זוג מצוי יש ביניהם ויכוחים ואי הסכמות בנושאים אחרים. איך הגיבו ההורים? "כבר כשיצאנו אבי לא פסל את יוסי. הוא תמיד אמר שמה שחשוב הוא האדם שבו. יכול להיות שבלב הוא קיווה שבסוף יוסי יהיה דתי, אבל אבי לא היה פנאטי בתחום זה" . ענת גם לא הרגישה התנגדות מצד הוריו של יוסי בכל הקשור להיותה דתייה. כן הייתה לה בעיה לאכול בביתם בגלל נושא הכשרות. "אז הבאתי כלים חד פעמיים ואמרתי להם שאני לא אוכלת דברים מבושלים, ובחגים נהגתי להביא תבשילים שאני הכנתי".

איור מתוך אתר התקשרות

אילו ויתורים הרגשתם שעשיתם? ענת מציינת שעשתה ויתור חברתי. הייתה בעיה לשמר חיי חברה עם חברים דתיים כשיוסי נוסע בשבת ,וגם יוסי ויתר ולא יצא עם חברים בערבי שבת. "אבל הדבר שהכי הכאיב לי", אומרת ענת, "הוא שידעתי שלא נרשום את הבנות שלי לבי"ס דתי. אני למדתי בבי"ס דתי, ואני יודעת שאומרים לך שם שאם אתה לא מקיים אורח חיים דתי אז אלוהים יעניש אותך, או קוראים לך בשמות גנאי כמו גוי. אני לא רציתי שזו תהיה התדמית של האבא של הבנות שלי, ולכן מלכתחילה רשמנו אותן לבי"ס חילוני, ואני החלטתי שאני אנחיל בבית להן את כל היופי של הדת כמו

4

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שאפשר להטותן לצדדים שונים. מנורה אחת דולקת מיום שישי עד מוצ"ש ומשמשת את ענת לקריאה, ושתי מנורות אחרות שיוסי מדליק אותן במהלך השבת לצרכיו שלו. אני נפרדת מבני הזוג ובמכונית עדיין מהדהדות מילותיה של ענת: "אם רוצים לחיות בשלום ביחד, אז אתה מוצא דרכים יצירתיות. אתה חי עם אדם שיש לך רגש אליו. אתה מקבל את זכותו לחיות באורח חיים שנוח לו. גם זוהי דמוקרטיה״. "האם אפשר להעביר זאת למחוזות אחרים? אני שואלת ענת עונה: "חד משמעית כן!" נישואין מעורבים אינם תופעה חדשה בחברה הישראלית, והם נוגעים במעגל של אלפי אנשים. לא מדובר רק בזוגות עצמם, אלא בילדים בהורים באחים ובחברים. בדורות האחרונים תופעה זו התרחבה לנוכח תהליכים שעוברות משפחות שאחד מבני הזוג עובר תהליך של חזרה בתשובה/ שאלה. בד"כ מבקש כל אחד מבני הזוג למזג בתא המשפחתי החדש את המסורות והציפיות שהביא ממשפחת המוצא שלו. מטלה זו קשה במיוחד כשמדובר בבני זוג שאחד מהם הוא דתי והשני אינו כזה. מעבר להבדלים העקרוניים או הפילוסופים, זוגות מעורבים מתמודדים בעניינים משמעותיים הקשורים בהתנהלות המשפחה בחיי יום יום כמו שבתות, חגים, חינוך הילדים ועוד.

שאני רואה אותה, והן בעתיד יחליטו לאן הן הולכות. נתתי להן חינוך דתי: הן חיו בבית כשר באווירה דתית, עם קידוש, ובשבת לא נסעו. זה החזיק מעמד עד כיתה ג' ד'. התחילו מסיבות כיתה ואז שחררתי אותן". הבנות, היום כבר נשים בוגרות, שתיים מהן מנהלות אורח חיים חילוני, ואילו השלישית חזרה בתשובה. לדברי ענת הבת יותר דתייה ממנה. האם הייתה ציפייה שבן/בת הזוג ישתנה? ענת מהרהרת: "אולי הייתה ציפייה סמויה. אני נגד מיסיונריות. כמו שאני לא ארצה שתטיף לי לעשות משהו מסוים שהוא בניגוד לדעתי אז גם אני לא אטיף לך". יוסי יותר חד משמעי: "אף פעם לא היה ניסיון כזה כי היה ברור שאין סיכוי". במהלך השיח הפתוח עם בני הזוג ענת תוהה בקול: "אני מרחמת עליך. זה שאני חושבת שלאלוהים אכפת ממני אז אם אני נמצאת במשבר, יש לי אל מי לפנות, ולך אין כלום. האם במלחמת יום הכיפורים כשהיית בתעלה בסכנת חיים תחת אש כבדה, לא היה לך רגע שאמרת ׳אלוהים תשמור עלי?"׳, ועל כך משיב יוסי: "אני לא יכול לשקר לעצמי. אני לא יכול לבקש משהו ממישהו שאני יודע שהוא לא מקשיב לי". את סוד ההצלחה של הזוגיות רבת השנים זוקפים השניים לתפיסת עולם המשותפת: חייה ותן לחיות, לגבולות הברורים שהסכימו עליהם מלכתחילה, להבנה, להכלה ולכבוד הדדי, או במילותיו של יוסי: "אני מכבד את הדת. אני מכבד אנשים דתיים. אני אף פעם לא אנסה לשכנע אנשים דתיים להיות חילונים. זו האמונה שלך, אתה חי עם זה טוב, מי אני שאפריע לך". מה הייתם אומרים לזוגות מעורבים שמתלבטים אם למסד את הקשר? "שמראש ידעו מהן המגבלות .שייקחו בחשבון שזה לא ישתנה, ושכל אחד ישאל את עצמו האם הוא יכול לחיות עם זה. מהניסיון האישי שלי", אומר יוסי, "זה לא קשה ויש גם יתרונות". מה הרווחת יוסי? "אני הרווחתי חגים. בבית הוריי לא הרגשתי מה זה חג. לא ישבתי אף פעם בסוכה, למשל, ובפסח לא אכלנו מצות. מאז שהתחתנתי אני יודע להבדיל בין חג לשבת מבחינת מנהגים, מסורת, משמעויות, ואפילו היסטוריה. בכל זאת זו המסורת היהודית ובזכות המסורת הזו התקיימנו עד היום. אני בעד שמירת המסורת. זה עוזר לי להסביר לילדות שלי מי אנחנו. זה תורם לתחושת המהות היהודית שלי. אני חילוני שמעריך ומכיר טוב יותר את הדת היהודית". ענת מרגישה שהרוויחה בית יותר מתון. "אני לא אוהבת פנאטיות. המתינות שלנו מדברת אליי". שניהם מציינים שיש גם גורמים חיצוניים שמסייעים כמו העובדה שהם גרים בשכונה חילונית בעיר סובלנית ומתונה כמו כפר סבא. הם גם מעלים על נס את הטכנולוגיה שעוזרת לפתור בעיות כמו הטיימר של שבת והמיקרוגל שמאפשר לחמם ארוחה מבלי להדליק אש, וגם החנות "איקאה" סיפקה להם פתרונות. הם מצאו שם עמוד תאורה עם שלוש מנורות

עמותת "התקשרות" הוקמה לפני כעשרים שנה. באתר הבית תחת הכותרת: "תנו לאהבה לנצח, להתגבר על הפערים ולבנות בית מאושר ויציב" מציגה העמותה את

תוכנית "התקשרות זוגית". זוהי תוכנית מקיפה וייחודית לגישור בין זוגות עם פערים בהשקפה הדתית. התוכנית כוללת ליווי פרטני וסדנאות וכלים פרקטיים. מייסדי העמותה הם עמי ואביטל ברעם שהתחתנו כחילונים וחוו משבר עקב חזרתו של עמי בתשובה.

עמי ואביטל ברעם

ע"פ דו"ח העמותה, עד היום השתתפו בתוכנית מעל לאלף זוגות דתילונים (דתיים חילונים) עקב האתגרים של זוגיות משפחתית מעורבת, והצליחו להפריך את החשש שינסו לשנות אותם ולהחזיר אותם בתשובה או בשאלה. appel@eng.tau.ac.il

5

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

והוא ניצול שואה, בן יחיד 1940 דני צור נולד ברומניה ב להוריו: ״אימי אמרה שלא נכון לגדל ילדים בעת מלחמה". בהיותו בן חמש ברח עם הוריו מרומניה. שלוש שנים נדדו בדרכים עד שהגיעו לאיטליה ומשם עלו ארצה. בתחילה שהו בבית העולים בכפר נחמן ברעננה ואח"כ קיבלו דירה ביפו. לו ולרעייתו חוה "העזר שנגדי מזה שישים שנה", הוא אומר, יש שלושה ילדים, שבעה נכדים וארבעה נינים. הם התחתנו בגיל צעיר מאד. כשהוא מספר על כך הוא מצביע על ציור יפה של ילדה עם חתול הבולט על הקיר בין הציורים הרבים שמסביבו. בחיוך הוא מוסיף שרעייתו אומרת שהתרשמה מאוד בזמנו מהציור וזה מה ששכנע אותה להתחתן אתו. לב הפארק. העוף מסיח את דעתי רק לרגע מעשרות רבות של הציורים המכסים את כל קירות הסלון ובהמשכו במסדרון, בפינת האוכל ובחדר העבודה. עשרות ציורים נוספים מאוחסנים בקופסאות עקב מחסור חמור בקירות פנויים. קישוטים וחפצי נוי ממתכת, חנוכייה, פמוטים, מנורת קיר ועוד פזורים בסלון ואינם מותירים מקום לספק באשר לעיסוקו של בעל הבית. האיש אומן אמיתי. מאת: עוזי מנור  צור איתן הנשר הגדול מביט בי במבט מאיים בפתח דירתו של האמן דני צור בשכונת

אני מביט בציורים התלויים על הקירות. אחד במיוחד מושך את תשומת לבי. זהו ציור גדול יחסית לעומת האחרים. מתוארת בו קבוצת עבדים גוררת ספינה שהביאה אותם לחוף. "לציור הזה יש ערך סנטימנטלי מיוחד עבורי", מסביר דני. "זוהי הבטחה שמומשה אחרי כשבעים שנה. כשהתחלתי לצייר ראיתי את הציור הזה אצל אבא של חברי, אומן תפאורות שבזמנו החופשי צייר להנאתו. סירת העבדים המקורית היא פרי מכחולו של אומן רוסי ידוע והאוריגינל תלוי במוזיאון במוסקבה. הציור עשה עלי רושם כביר והבטחתי לעצמי אז שכאשר אצא לפנסיה אצייר אותו לזכר אותו יום שראיתיו לראשונה. במיוחד אנסה לעמוד באתגר של ביטוי הבעת הסבל על פני העבדים. ביקשתי מבני והוא איתר את האוריגינל ביו-טיוב. זו התוצאה ומבחינתי יש בכך סגירת מעגל".

הבעת הסבל על פני העבדים

בין הציורים הרבים על הקירות אני מבחין גם בכאלה שצוירו על גזרי עץ עגולים. דני מסביר: "יום אחד ראיתי שהשכן שלי כרת גזע עץ שהיה זרוק על האדמה. ניסרתי ממנו חתיכות עגולות וציירתי עליהן".

שכנע את אשתו להתחתן

דני צור בסטודיו בביתו

מתי התחלת לצייר? ''מצעירותי אהבתי לצייר. כשגרנו ביפו נרשמתי לבית ספר לציור. למדתי שם תקופה קצרה ומהר מאוד הבנתי שזה לא התאים לרמה שלי. עזבתי והמשכתי לצייר בעצמי והתוצאות מדברות בעד עצמן. אני מצייר בצבעי מים ורישומים בעיפרון בשחור לבן".

מה בקשר לתערוכות? "ביוני השנה התקיימה תערוכה מציוריי במרכז תרבות כושר ופנאי. למעשה זו הייתה התערוכה הראשונה שלי. במשך שנים אמנם ציירתי הרבה אך לא התפניתי להציג את ציוריי בפני קהל. רק לאחר יציאתי לפנסיה ובעידודה

6

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

הותר לפרסום: כאשר כאב פרטי הופך לנחלת הכלל מאת: מאיר חוטקובסקי  ) הפכה ל"מדינת The Holy Land( ׁ ישראל, אֶרֶץ הַקּוֹדֶש באוקטובר חדלה המדינה להיות כפי 7 הותר לפרסום". מאז ה שהכרנו אותה בעבר. מהדורות החדשות בערוצי התקשורת השונים נפתחות כמעט כל יום בהודעת דובר צה"ל עם שתי המילים שהפכו למנטרה ואומרות הכול: "הותר לפרסום". המחיר הכבד באירועים הביטחוניים האחרונים בצפון ובדרום, הודעות "הותר לפרסום" על נפילת חיילים הפכו לתכופות יותר. כל הודעה כזו מזכירה לנו את המחיר הכבד של הביטחון ואת חשיבות התמיכה הלאומית בחיילים ובמשפחותיהם. הדיווחים בתקשורת מלווים בדרך כלל בראיונות עם קרובי משפחה, מפקדים וחברים לנשק, שמוסיפים מימד אישי ואנושי לסיפור. מידע לציבור במציאות הביטחונית המורכבת של מדינת ישראל, הודעות דובר צה"ל מקבלות משמעות מיוחדת, במיוחד כאשר הן עוסקות בנפילת חיילים בזירת הקרבות. הודעות אלה, המלוות בכותרת "הותר לפרסום", הופכות להיות מרכיב מרכזי באספקת המידע לציבור, תוך שמירה על איזון עדין בין הצורך לשקיפות והגנה על ביטחון המידע. אישור גורמי הביטחון ההודעה "הותר לפרסום" משקפת את התהליך שבו צה"ל מוודא כי המידע המועבר לציבור אינו פוגע בביטחון המדינה ואינו חושף פרטים שעלולים להעניק יתרון לאויב. תהליך זה כולל אישורים של גורמי ביטחון שונים, ולעיתים עיכוב בפרסום המידע עד להשלמת כל הבדיקות הנדרשות. המטרה היא להבטיח שכל מידע המועבר לציבור הוא מדויק ובטוח לפרסום. התקשורת והציבור יש לציין כי התקשורת בעת הזו, בכל מה שנוגע לנפילת חיילנו, מקבלת את הודעות דובר צה"ל בכבוד ובזהירות, תוך שמירה על כללי האתיקה המקצועית והביטחונית. התקשורת מספקת מידע מדויק ומכבד על הנפילות, תוך דאגה לא לדלג על פרטים רגישים או לחשוף מידע שלא הותר לפרסום. הציבור הרחב מבין את חשיבות שמירת המידע ומתמודד עם הכאב והאובדן בתמיכה ובחיזוק המשפחות השכולות. מחויבות לשקיפות ההודעות של דובר צה"ל עם הכותרת "הותר לפרסום" מהוות חלק בלתי נפרד ממערך ההסברה הביטחוני והציבורי של מדינת ישראל. הן ממחישות את המחויבות לשקיפות מצד אחד, ואת הצורך בשמירה על ביטחון המדינה מצד שני. בעת שאנו מתמודדים עם האתגרים הביטחוניים המורכבים, חשוב לזכור את חשיבות התמיכה הציבורית והלאומית בחיילי צה"ל ובמשפחות השכולות, ולכבד את ההודעות המגיעות עם כל הכאב והכבוד המתלווים להן. meirch@gmail.com

של בתי שהייתה הכוח המניע ושעזרה בבחירת הציורים והארגון - יצא הדבר לפועל. זה לא היה פשוט כי היינו צריכים לבחור מבין מאות הציורים את אלו שיוצגו". "במרכז התרבות כושר ופנאי ברעננה אנחנו נותנים במה לאומנים רעננים במסגרת הפרויקט "הדרן לאומן" - מעדכנת אותי גילה עירן המנהלת. מנין העיסוק במתכת? "עם סיום ביה"ס עממי רציתי לרכוש מקצוע ממנו אוכל להתפרנס ונרשמתי לביה"ס התיכון המקצועי "מקס פיין" בתל אביב. למדתי במגמת חרטות ומסגרות. אחרי השחרור מהצבא, בו שירתי כמדריך ספורט, קניתי כלי עבודה ופתחתי עסק עם שותף במקצוע אותו רכשתי. העבודה כללה הכנת סורגים דקורטיביים, מסגרות אמנותיות ועבודות מתכת שונות. במשך הזמן נוכחתי שהנושא מעניין אותי וכך התחלתי גם לעצב פיגורות וחפצי נוי ממתכת. לאחר חמש עשרה שנה עזבתי את העסק אך גם בהמשך, גם כשהיו לי עיסוקים אחרים לא הפסקתי ליצור במתכת. היום יש לי בגינה פינת עבודה ובה המכשירים וכלי עבודה הדרושים לחריטה ומסגרות". ממתי אתם גרים ברעננה? "לרעננה הגענו לפני כשלושים שנה. זה היה בסיומו של סיבוב בארץ: לאחר החתונה גרנו בגבעתיים, ירדנו לאילת ואח"כ בחזרה לגבעתיים משם להרצליה. לאחר שהילדים גדלו ועזבו את הבית חיפשנו ומצאנו דירה מתאימה ברעננה וכאן אנו מאז". במה עסקת במשך השנים מאז השחרור מצה"ל? "אחרי שעזבתי את העסק לחרטות מסגרות הקמתי באילת עסק למכירת משקאות בסיטונות. כשחזרנו לגבעתיים ניהלנו חנות לאופנה. רעייתי היא תופרת ובעלת ידע בתחום. לאחר מכן הייתי במכון לשטיפת רכב. כשסיימתי שם הוצאתי רישיון נהיגה לאוטובוס ועבדתי כשכיר בחברת הסעות "בון תור" עד שהתחילה הקורונה ויצאתי לפנסיה. בכל השנים האלה, לצד העיסוקים הרבים במקומות השונים, מעולם לא זנחתי את הציור והקפדתי לשמור על הגחלת". איך אתה מעביר את הזמן כיום? "לבד מבילוי עם המשפחה ועיסוק בציור אני משתתף בחוגים ללימוד יידיש ורומנית במרכז התרבות, מקפיד לשחות בבריכה כל יום כדי לשמור על הכושר. תוך כדי שחייה שיכולה להיות משעממת אני חושב על הנושא הבא לציור."

Manor_un@hotmail.com

7

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

אנחנו מוכנים, בוא נצא לדרך 30 מתוך 3 למעשה מספיק לטלפון שלנו לקלוט רק הלוויינים. שני לוויינים מספקים את המיקום על פני השטח במרחב דו ממדי והלוויין השלישי מספק את נתון הגובה מעל פני השטח. בפועל משתמשים בקלט של לוויין רביעי כדי להגדיל את דיוק האיכון. הטלפון רגיל להכריז לנו "אנחנו מוכנים, בוא נצא לדרך" כאשר אנו מפעילים את מאת: רן תלמודי 

הנווטן ווייז כדי להגיע ליעד מסוים. איך הוא יודע את הדרך? באופן פשוט ביותר זה עובד כך: בטלפון יש רכיב בעברית: מערכת GPS ,Global Positioning System יודע לחשב את המיקום שלנו בכל GPS איכון עולמית). ה רגע והנווטן יודע לאן אנו רוצים להגיע. הוא מחשב את המסלול האופטימלי מהמיקום שלנו ליעד בעזרת מפת דרכים פנימית ונותן לנו הנחיות במהלך הנסיעה. מערכת ה היא מערכת ניווט לוויינית המאפשרת לנו למצוא את GPS מיקומנו בכל מקום על פני כדור הארץ. היא משמשת כיום למגוון רחב של יישומים, החל מניווט טלפונים חכמים ועד להנחיית מטוסים, אוניות או טילים ונשק משוטט. מערכת מבוססת על טכנולוגיה המאפשרת לנו למצוא GPS ה את מיקומנו, לנווט בעולם ולסנכרן מידע. טכנולוגיה זו משמשת במגוון רחב של יישומים ומשפיעה על חיינו בצורה משמעותית. ? GPS איך עובד בימים עברו יורדי ים השתמשו במערכי כוכבים כדי לדעת את מיקומם ולאן הם מפליגים. היום, כל שאנו זקוקים לו במכשיר הטלפון שלנו. במקום כוכבים, GPS הוא רכיב הרכיב מסתייע באותות המגיעים מגרמי שמים מעשה ידי לוויינים המקיפים את כדור הארץ 30- אדם - מערכת של כ ק"מ ומשדרים את מיקומם. השידור 20,000- בגובה של כ שלהם מתפענח ברכיב ואומר לנו מהו המיקום שלנו.

כל לווין משדר לחלל באופן רציף את השעה בשעון המותקן בטלפון GPS עליו. השידור מתפשט בחלל ו"נוסע" לרכיב ה- ק"מ בשנייה). הטלפון שלנו 300,000( שלנו במהירות האור קולט את השעה של הלווין ומשווה לשעה המקומית שלו. מידיעת הפרש השעות שהוא זמן "נסיעת" האות לטלפון ומידיעת מהירות התפשטות האות, הוא יודע לחשב את המרחק בינו ובין הלוויין. שידור של לוויין אחד בלבד מאכן את הטלפון על פני כדור דמיוני שמרכזו הוא הלוויין ורדיוסו הוא המרחק בין הטלפון ללוויין. כאשר הטלפון כדורים כאלה הנחתכים 4 לוויינים הוא מקבל 4 קולט בקירוב בנקודה מסוימת והיא הנקודה בה נמצא הטלפון. - היסטוריה GPS על 1973 יצא לדרך בארצות הברית בשנת GPS פרויקט ה מנת להתגבר על המגבלות של מערכות ניווט קודמות, תוך כדי שילוב רעיונות מהמערכות הקודמות. בהמשך, בשנות השמונים המערכת נפתחה לשימוש אזרחי. כדאי לדעת שבעולם קיימות מערכות ניווט לווייני נוספות למערכת האמריקאית הפועלות על פי עקרונות דומים. והמלחמה שלנו GPS חימוש משוטט כמו טילים וכטב"מים למיניהם שמשוגרים לארצנו על ידי איראן, חיזבאללה והחות'ים מנווטים . לכן טבעי שצה"ל ישבש את GPS למטרה שלהם בעזרת כך שהחימוש המשוטט GPS שידורי הלוויינים של מערכת לא יגיע ליעדו. אלה החדשות הטובות. החדשות הרעות גורמים לכך שאנו פותחים את ווייז GPS הן ששיבושי ה והנקודה הכחולה המראה את מיקומנו נמצאת בביירות, בקהיר, בסוריה או בלב הים. השלום בינינו ובין השכנים עדיין לא פרץ והמכונית שלנו עדיין לא אמפיבית, לכן בעת שיבוש איננו יכולים לנווט בעזרת הטלפון. יש כיום אינספור דוגמאות לתלות שלנו בכל רגע בלוויינים המרחפים שמשפיעים אפילו על הארוחות שלנו (המוזמנות כמו מוביט, GPS דרך וולט). ראו גם אפליקציות מבוססות אי אפשר לקבוע את GPS פנגו, ואחרות, כאשר יש שיבושי המיקום שלנו, את התחנה בה עלינו לרכבת או היכן ירדנו ולכן האפליקציה לא יכולה לקבוע בכמה לחייב אותנו. rtalmudi@gmail.com

8

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

9

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

מבזקים... מבזקים... מבזקים פעילות היום כוללת העמותה לאזרח הוותיק - מרכז היום ✿ הרצאות, שיחות, אומנות, משחקי החשיבה והזיכרון, טיולים וסדנאות מוסיקה מגוונות, אבל את הבוקר פותחים מדי יום בתרגילי התעמלות על כיסאות לצלילי מוסיקה קצבית.

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

בפארק רעננה, להליכה נורדית החל החוג ✿ בהדרכתה של אלונה לרר, בשיתוף פעולה בין רכזת חי"ל בעמותה מרים זכות לאגף הספורט בעיריית רעננה. החוג ללא עלות.

(שיתוף קהילתי בעקבות פרויקט ש.ק.ט מפגש הכרות עם ✿ טראומה לאומית), בהנחיית ליליאן פרת ואתי ליכטיג, התקיים במרכז תרבות. להרשמה ולפרטים נוספים ניתן .09-7720707 : לפנות בטלפון

מסיבת סיום מרגשת של מרכז תרבות הכושר והפנאי: ✿ החוג לסריגת בובות, בהדרכת אריאלה זיוניץ, התקיימה בהשתתפות ילדי החוג למוזיקה של המורה לפיתוח קול שירה ספיר המתקיים במרכז. הילדים הוזמנו ליום כיף במרכז עם הוריהם והופיעו בקטע שירה. בסיום המסיבה העניקו משתתפות החוג בובה במתנה לכל ילד.

ז"ל, צבי קניג , על שם פסטיבל הכליזמרים "בגלל הרוח" ✿ מי שייסד את הפסטיבל ורוחו שורה עליו, התקיים השנה בסימן "שרים ומדברים תקווה". את הערב הנחתה סיון רהב מאיר והשתתפו בו הרבנית ימימה מזרחי, איריס חיים, אימו של יותם ז"ל החטוף שנהרג בשוגג ע"י כוחותינו, וכן הופיעו האומנים: שלומי שבת, אמיר דדון, מארק אליהו ורקדניות. האירוע התקיים באמפי פארק רעננה.

במסגרת מועדון ההגנה ✿ במוצאי שבתות חברותא התקיים החודש ערב שירה וריקודים עם שייקה גינזבורג ורפי וולבה. התקיים ערב נוסף עם ארצי וסילביניה - שירים וריקודים דרום אמריקאים.

- האירוע "שרים אירועי הקיץ של מינהל הקהילה בעירייה ✿ תפילה, עידוד, נחמה וגבורה", פתח את אירועי הקיץ של המינהל. האירוע הראשון התקיים בהשתתפות המקהלה העירונית "רננה" והזמר יהודה אליאס באשכול פיס.

ברחוב ההגנה, בהנחיית דניאל שרים יחד מועדון הזמר ✿ תמיר קיים ערב שירה בליווי שקופיות בנושא: "שירי תפילה וחופש". דניאל תמיר ניגן על הגיטרה ואבי שחם על התופים וכלי הקשה.

10

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

- נינט דוברת חדשה לעיריית רעננה ✿ לוין עבדה במחלקת הדוברות כמנהלת תקשורת ויחסי ציבור. באחרונה שימשה ממלאת מקום לדובר ישראל זרי שפרש מתפקידו. דני הורוביץ, כתב "כיוון חדש", יעביר ✿ האושר בבית יד לבנים הרצאה בנושא , המבוסס על ספרו "האושר בגיל השלישי בשעה 8.9.24 בגיל הזהב". ביום ראשון . ההרצאה תעסוק בדרכים להעלות 10:00 את מפלס האושר שלנו, בזיקה בין עושר לאושר, בהשפעת הבריאות על האושר ש"ח ניתן 30 שלנו ועוד. כרטיסים בעלות * 8864 לרכוש בקול טיקט

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה מרכז תרבות כושר ופנאי הרשמה לשנת 2024-2025

חדר כושר משולב בשיעורי התעמלות מוזמנים לשבוע ניסיון ללא עלות – חדר כושר לנשים בלבד בשעות הערב חדש סריגת בובות ● עיסת נייר ● קרמיקה ● ציור ● פלדנקרייז ● יוגה ● התעמלות שיקומית על כסאות ● צ'קונג ● צפיפות עצם לנשים ● פילאטיס מכשירים ●

- קו מיזם נעים בסופ"ש ברעננה ✿ החל לפעול בתחילת חודש 723 אוגוסט. המיזם מאפשר לתושבי העיר נסיעה בשישי ושבת בתחבורה ציבורית מרעננה אל מוקדי הבילוי בתל אביב וחזרה,

מועדון ברידג' ההגנה תחרות. מודרך. קורסים - בוקר ואחה"צ.

בתדירות נוחה של פעם בשעה עגולה (גם הלוך וגם שוב) וללא תשלום. המסלול לא יעבור ברחוב אחוזה מתוך התחשבות בשומרי השבת והוא יעבור ברחובות התדהר, ויצמן, דרך ירושלים, משם יחצה את אחוזה לרחוב משה דיין ומשם לרחוב פרדס משותף, בן גוריון אוסטרובסקי לאיילון ותל אביב. 531 ויציאה ממחלף בתל אביב יעבור האוטובוס באזורי הבילוי המרכזיים, כולל: חופי הים, רוטשילד, דיזינגוף ועוד. הודיע על הקמת פרויקט 'שולה הרוב הדמוקרטי ברעננה ✿ בחצר', מתחם פנאי, בילוי ותרבות הנבנה בימים אלה ברעננה. התוכניות החלו עוד בימי הקדנציה הקודמת של העירייה אך קיבלו את האישור בימים אלה. המתחם , יכלול מסעדה ותתקיימנה 11 הממוקם ברחוב התעשייה בו פעילויות תרבות ופנאי להנאת תושבי העיר. המתחם יהיה פתוח שבעה ימים בשבוע.

מועדון יידיש "צוזמאן" מפגשי שיחה לדוברי גרמנית/צרפתית

אולפן עברית. תנך – לגעת בפסוקים. ללא עלות.

נפגשים במוצ"ש חברותא - מפגשים חברתיים לזוגות ויחידים

09-7720707. בטל והרשמה פרטים שלנו הווטצאפ לקבוצת הצטרפו רעננה 114 ההגנה , ופנאי כושר תרבות מרכז שפות צרפתית ● ספרדית ● אנגלית ● ערבית ● איטלקית ●

"המרעננים" חבורת זמר

ריקוד אתני ● ריקודי עם ● חוג תיאטרון ודרמה ● אורגנית ● תשבצי הגיון ● NIA ניה ● פיתוח קול ● . ריקודים סלונים ● טיולים נופשונים וסיורי מוזיאונים להשכרה אולם לאירועים/כנסים מרכז תרבות כושר ופנאי 09-7720707 . רעננה טל 114 ההגנה

הדמייה: נוימן חיינר אדריכלים

11

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

חדר המורים במאי: אילקר צ'טאק תסריט: יוהאנס דונקר ואילקר צ'טאק שחקנית: לאוני בנש גרמניה מלכה מהולל מאת: 

ספר סרט

ילדים חורגים לאלוהים, וויפלאש, לאדוני באהבה, גרסת בראונינג, ללכת שבי אחריך, נער המקהלה, סיפורו של וויל האנטינג, לחנך את ריטה, לונאנה – יש יאק בכיתה, תעביר את זה הלאה – נדמה שאין סוף למספר הסרטים שעסקו ועוסקים במערכת החינוך ברחבי העולם מאז הומצא הראינוע. רובם ככולם מעלים קונפליקטים וקשיים שהמערכת מתמודדת איתם מאז ומתמיד, הן מצד התלמידים והן מצד המורים. אלא שהגרסה הנוכחית של סרטי בית הספר היא הרבה יותר מזה. הבמאי אילקר צ'טאק הופך את בית הספר למיקרוקוסמוס של החברה - על כל המתחים, תופעות המהגרים, הדעות הקדומות, הקנוניות, התחרות האנושית, מאבקי הכוח וההכרה שבסופו של דבר – האדם עומד בדד מול כל העולם.. הגיבורה של הסרט היא מורה צעירה ואידיאליסטית, לאוני בנש הנהדרת. מורה שכל הורה היה רוצה לילדיו, או ליתר דיוק כמעט כל הורה. היא מלאת כוונות טובות, מסורה לתלמידיה, מגנה עליהם בחירוף נפש, ובכלל – היא מה שנקרא מורה לחיים. ואז נסדק הקרח. בבית הספר מתרחשת סדרת גניבות ולמורת רוחה של קרלה, נופל החשד על בן מהגרים טורקי. היא יוזמת חקירה משל עצמה, אבל במקום שהמהלך יפתור את הפלונטר, הוא רק הולך ומסתבך. כל הגורמים המעורבים מגלמים אנשים שכולנו מכירים כמותם. בין אם הם הורים היוצאים להגן על בנם, או מנהלת בית ספר שמנסה לעשות את הדבר הנכון ובו בזמן לשמור על שלמות המוסד אותו היא מנהלת, העמיתים לחדר המורים, התלמידים וכמובן המורה עצמה, כולם מונעים ממניעים אישיים וגם מי שמנסה לנהוג באצילות נפש – נדחק לפינה. הסרט מבוים כאילו היה הצגת תיאטרון משובחת. הוא מלווה בפס קול מעצבן אבל כזה שמגביר את המתח בבית הספר. הוא מצליח להדגים את ההתנגשות בין אידיאלים לבין המציאות, את הצורך בהתפשרות בחיים בכלל ובבית הספר בפרט, את שנאת האחר, את היצרים שגוברים על השכל הישר, וגם את ההתפרקות הנפשית של בעלי הסטנדרטים הגבוהים, המוסר והיושרה – שאינם מצליחים לעמוד בלחץ. לא כיף לראות את הסרט אבל בהחלט חשוב, כי הוא אומנם מתרחש בגרמניה אבל באותה מידה יכול היה להתרחש בבית הספר השכונתי, זה שלומדים בו ילדינו או נכדינו. לא יפתיע אותי אם הסרט יזכה בפרס האוסקר לסרט הזר. malcamehulal@gmail.com

מרתה הול קלי בנות הלילך / יהודית הלפר מאת: 

שלוש נשים, שלושה סיפורים שהם בעצם סיפור אימה אחד. היא רווקה בשנות הארבעים קרוליין - ערב מלחמת העולם השנייה. 1939 ספטמבר שמתנדבת בקונסוליה הצרפתית בניו יורק, במתן מענה לאזרחים צרפתים המחפשים מקלט בארצות הברית. היא צעירה פולניה נוצרייה, בוגרת תנועת הצופים, המתגוררת עם הוריה ואחותה הרופאה קאשה סוזנה בלובלין שבפולין. היא חוברת לפעילות במחתרת הפולנית נגד הנאצים. היא צעירה גרמניה ממשפחה ענייה, שעומדת לסיים את לימודי הרפואה בזכות דודה העשיר הרטה שמימן לה את הלימודים, לא בלי תמורה.

סיפורן של שלוש הנשים מסופר לסירוגין כאשר הקשר ביניהן מתגלה בהדרגה. קרוליין מקיימת עם אימה ערבים לגיוס כספים למען אזרחים שנפגעו. תוך כדי כך נרקם סיפור אהבה בינה לבין פול, שחקן צרפתי החי באמריקה. קרוליין ידעה שהוא נשוי אך שניהם לא עמדו ברגשות שהציפו אותם. עם זאת פול דואג לאשתו היהודייה המתגוררת בפריז. הוא מנסה ללא הצלחה להשיג לה אשרת כניסה לארצות הברית. הוא מחליט לנסוע לפריז בתקווה להציל אותה והקשר בינו לבין קרוליין ניתק. בפולין נתפסת קאשה באחת מפעולות המחתרת, והיא נשלחת ביחד עם אימה, ואחותה סוזאנה למחנה הנשים ראוונסבריק בגרמניה, בניהולו האכזרי של צוות נאצי. שם פוגשות השלוש את ד"ר הרטה אוברהויזר שהייתה בצוות שביצע ניסויים רפואיים בנשים. עשרות הנשים הפולניות שבוצעו בהם ניסויים רפואיים אכזריים כונו בפני הצוות "הארנבות", הן משום ששימשו כשפני ניסיון והן משום שקיפצו כארנבות, בגלל המום שהוטל בהן. לכאורה מתייחסת הרטה באדישות לניסויים הקשים הללו שהיא נוטלת בהם חלק, אך רק לכאורה. קרוליין מתוודעת בניו יורק אחרי המלחמה לנשים ששרדו ממחנה ראוונסבריק ומחליטה לאמץ אותן. אחרי פרסום סיפורן בעיתון, היא מצליחה להשיג תרומות המאפשרות לה להביאן לארצות הברית ולדאוג לשיקומן הרפואי והנפשי. משפטי נירנברג נפתחים. חלק מהנאשמים מתאבדים, אחרים מוצאים להורג, ומה היה גורלה של הרטה? על כך יצטרכו הקוראים להתאפק עד סוף הספר ולגלות בעצמם. בנות הלילך הוא רומן ביכורים של הסופרת שערכה תחקיר במשך שלוש שנים. היא נפגשה עם ניצולות או קראה ראיונות איתן, למדה על האישה המופלאה קרוליין פרידיי שביתה בקונטיקט הפך למעין מוזיאון, וקראה את יומניה. Yehudit_helfer@walla.co.il

12

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

מוזיאון תל אביב לאומנות מלכה מהולל כתבה וצילמה: 

מוזיאון תל אביב נמצא ברשימת מאה המוזיאונים הפופולריים בעולם עפ"י מספר המבקרים, ויש לכך סיבות מוצדקות. למרות המשבר שנקלע אליו, כמו כל מוסדות התרבות והאומנות בארץ בעקבות המלחמה, הוא כל הזמן מחדש, מתחדש, מציג תערוכות מקוריות ומרתקות המושכות את הקהל הישראלי צמא התרבות, עכשיו אולי יותר מתמיד. בקיץ הזה הוא מציע מבחר תערוכות, כמו גם פעילויות לילדים ומופעים למיניהם, שבסיומם אפשר ליהנות מקפה או ארוחה קלה בקפיטריה החדשה הנמצאת חלקה בגן הפסלים של המוזיאון. להלן ארבע המלצות מתוך המבחר הגדול.

אומנות

לתפוס רגע חולף שנה לתערוכה האימפרסיוניסטית 150 תערוכה משובבת נפש המציינת עבודות – ציורים, 80 והיא כוללת כ־ 1874 הראשונה, שהתקיימה בפריז ב־ ועד תחילת שנות 19 של המאה ה־ 60־ פסלים ועבודות על נייר שנוצרו משנות ה .20־ של המאה ה 30־ ה דומה שהאימפרסיוניסטים הם הזרם האהוב ביותר על קהל חובבי האומנות לאורך ההיסטוריה אם כי הצלחתם לא קרתה בן לילה. הם נתקלו בתחילת הדרך כחסרות מעוף, לא גמורות ואפילו מכוערות. מים רבים זרמו מאז בסיין והתערוכה הזאת בהחלט מוכיחה מדוע התורים הארוכים בכניסה מוצדקים. שווה לחכות.

שנה לאימפרסיוניזם 150 לתפוס רגע חולף -

אשד אי אפשר להחמיץ בכניסה לאגף החדש של המוזיאון את המיצב "אשד", עבודתו של מוחמד אבו סאלמה, אומן תאורה שהתחיל את דרכו בכלל כצלם קולנוע ושמו הולך למרחוק כמעצב במה ומופעי מוסיקה. החלל המכיל את המיצב הוא חלל אדריכלי ייחודי שאופיו נשען על אור יום טבעי ומשתנה. כאן, אור היום הוחלף במניפולציה מתוזמנת ומתוכננת היטב הפועלת לייצר משך שאינו בהתאמה לזמן הממשי. המיצב, מעורר ההשתאות, מורכב מאלפי מטרים של שרשראות מתכת, המוארות בצהוב זוהר, צבע המזוהה, מן הסתם, עם משפחות החטופים. מאז השבעה באוקטובר הזמן מקבל משמעות שונה –הימים אומנם עוברים ונמשכים, אך הזמן בין קופא לנע.

אשד

רואים ירוק רואים שקוף ביתן איל עופר (הלנה רובינשטיין לשעבר) נבחר למקום בו מוצגת התערוכה ולא בכדי. גן יעקב שתכנן יעקב רכטר בשיתוף אדריכל הנוף אברהם נחנך בשנת והוא מהווה ריאה ירוקה, שלא לומר פנינה של ממש בלב העיר תל אביב. 1964 כל העבודות כולם, פרי יצירה של אומנים מהארץ ומחו"ל, עוסקות בתהליכי הגדילה והקמילה של צמחים, ביופי ובאופטימיות שהצמחים מוסיפים לחיינו, וגם באסתטיקה לשמה הנחוצה במיוחד בימים טרופים אלה. על תקוות וחלופות אחרות שואלת את שאלת הדלתות המסתובבות: נטע ליבר שפר האומנית מה היה קורה אילו ההיסטוריה הייתה בוחרת נתיבים אחרים של קיום יהודי? תערוכתה של נטע ליבר שפר חוזרת אל צמתים היסטוריים ביחס לשאלת הזהות . 1948 וההתיישבות היהודית לפני קום מדינת ישראל ב באמצעות רישומי פחם גדולי מימדים של סירות שטות במרחב ריק ונושאות The Road Not( דמויות וסמלים מן העבר, האומנית, כמו רוברט פרוסט ) תוהה מה היה קורה אם היו מתקבלות החלטות אחרות לגבי העם Taken היהודי על ידי הדמויות המרכזיות של הימים ההם: החזון האוטופי של הרצל למדינת היהודים; הגולה כאידיאולוגיה בחזונו של ארגון הבונד ("כל מקום בו אנו חיים הוא ארצנו"); הכמיהה לחזור לאורח החיים המקראי תוך דילוג על שנות גלות; הניסיון הכנעני לחבר את הלאום היהודי למרחב המקומי 2,000 המבוסס על העבריות הקדומה; ובחינה מחודשת של שורשי הקשר בין יהדות, מזרחיות וערביות.

רואים ירוק רואים שקוף, מדריך: Talking Art עברי באומגרטן מבית

על תקוות וחלופות אחרות

malcamehulal@gmail.com

13

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

בישולאה

לאה קליין מאת: 

סלטים

סלט שעועית ירוקה מלפפונים ירוקים פרוסים 2-3 ❱ עגבניות גדולות חתוכות גס 2-3 ❱ קופסה שעועית צהובה או ירוקה 1 ❱ חופן זיתים ירוקים 1 ❱ ביצים קשות פרוסות 2-3 ❱ בצלים קטנים חתוכים לפרוסות 2 ❱ מלח ופלפל ❱ כפות מיונית 2 ❱ חופן זיתים שחורים 1 ❱ לערבב קלות את כל החמרים. לפני ההגשה לצקת על הכל עוד רוטב העשוי משתי כפיות חרדל עם מיץ מלימון אחד. סלט ירוק גבעולי סלרי אמריקאי 5 ❱ חב' שמיר, בלי הגבעולים 1 ❱ חב' פטרוזיליה, בלי הגבעולים 1 ❱ גר' צנוברים קלויים 100 ❱ מלפפון ירוק עם הקליפה 1 ❱ תפוח עץ 'גרנד' ½ ❱ מיץ לימון, שמן זית ומלח רוטב: לקצץ את הפטרוזיליה והשמיר, לחתוך את הסלרי, את תפוח העץ ואת המלפפון לחתיכות קטנטנות, לערבב הכל עם הרוטב. לפני ההגשה להוסיף את הצנוברים הקלויים. סלט עגבניות כפית שום כתוש ½ ❱ כף מיץ לימון (אפשר יותר) 1 ❱ כוס שמן ¼ ❱ ק"ג עגבניות קצוצות גס 1 ❱ מלח, אורגנו ❱ כוס זיתים שחורים חצויים ¼ ❱ כוס עלי פטרוזיליה קצוצים ½ ❱ לערבב הכל ולהגיש.

Cleah1@walla.com

קולינריה

קולינריה

מלכה מהולל מאת: 

מסעדת אגוסטין

Mako צילום יח"צ: חיים יוסף

של רעננה עירנו הקונספציה שאם רוצים לצאת לאכול במסעדה טובה עם אווירה נעימה, צריך DNA- איכשהו התקבעה ב לצאת מגבולות פנינת השרון, לפנות מזרחה לשכנות הנחמדות, כפר סבא והוד השרון, או מערבה להרצליה – שם מצויות מסעדות מכל המינים והסוגים ובשפע. לא בכדי התקבעה הקונספציה. מסעדות שנפתחו ברעננה לא החזיקו מעמד ונסגרו, ברחוב רמב"ם) סלטה במקומן הגיעו אחרות שגם לא האריכו חיים. פה ושם ישנן מסעדות שמצליחות לשרוד ובצדק (למשל אבל בגדול רעננה רחוקה מלהיות מעצמה קולינרית על אף הביקוש לכך בעיר. לאחרונה החל תהליך של שינוי, בין השאר בדרך ירושלים, ועכשיו הצטרפה מסעדה חדשה ששמה אותנו על המפה. קינג קונג מסעדת הממוקמת ברחוב זרחין אשר באזור התעשייה. המסעדה היא אחותן הצעירה של התל אביבית אגוסטין מדובר במסעדת קפה נואר המיתלוגית ושל סבסטיאן הרצליינית, שתיהן מסעדות ותיקות המחזיקות מעמד מעל שני עשורים ברקע של מדינה אפופת מלחמות וצרות אחרות, מן הסתם משום שהן מספקות מזור לנפש ולבטן, והן מקפידות על איכות בלתי מתפשרת בכל פרט. ויש קהל. לאוכל תמיד היה ותמיד יהיה קהל. אז אגוסטין אינה מאכזבת, נהפוך הוא. היא מציעה אוכל משובח (כן, גם השניצל הפופולרי של הרשת) באווירה מודרנית והיא מציעה מבחר עשיר של מנות, ותיקות 23:00-11:30 ומלאת חיים. השירות נהדר והמסעדה פתוחה בכל יום בין השעות וחדשות, שעושות חשק לחזור ולסעוד במקום שוב ושוב. המסעדה מפוצצת וצריך להזמין מקום מראש, אז נותר לקוות שההצלחה תמשוך אחריה מסעדנים נוספים. אחרי הכול יש תיאבון ברעננה. malcamehulal@gmail.com

14

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

עברית: חלומות באספמיא אספמיא בארמית ובלשון חז"ל הוא שמה של ספרד בלטינית), ואולי מקור השם בפיניקית "אי- Hispania( שפניא" (אי השפנים). הפיניקים הגיעו לספרד כיורדי ים, נתקלו בארנבונים ומכאן – אי השפנים שהתגלגל . בשל מרחקה של ספרד Espania ללטינית ולשם הספרדי נתפסה המילה בתלמוד כמייצגת ארץ מרוחקת, הנמצאת בסוף העולם. ומכאן פירוש מטבע הלשון – חלומות בלתי מציאותיים. harelea@gmail.com

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2024 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש אוגוסט 231 ׳ מגזין בשידור חוזר מס מה במגזין? . שירים ממחזמר ״אוליבר״ 1 . קליפ מהשיר ״למה לי למה לך״ 2 מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ קהילתית T.V בלשונית www.amutaraanana.co.il באתר העמותה ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה !

עברית מילה

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

מילת החודש לאה הראל מאת:  קִהוּל זיהוי ובחירה של קהל היעד וריכוז מאמצי

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

.)targeting( השיווק והפרסום בו

harelea@gmail.com

15

08/2024 - 326 רעננה

Bring them Home now

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

מרכז יום לאזרח הוותיק 2024 תוכניות מיוחדות לחודש אוגוסט - הופעה של טושקו והחצוצרה. 10:30 בשעה 01.08.24 יום חמישי ✿ - הופעה ליאת גוריש. 10:30 בשעה 08.08.24 יום חמישי ✿ - שרים יחד עם דניאל תמיר. 10:30 בשעה 15.08.24 יום חמישי ✿ - הופעה של ינון חסון והגיטרה. 10:30 בשעה 22.08.24 יום חמישי ✿ - נקיים יוגה צחוק עם ריקי כהן. 10:30 בשעה 29.08.24 יום חמישי ✿

הליכה נורדית נפתחת הרשמה לקורס הליכה נורדית בימי רביעי במשך חודש אוגוסט נפגשים בכניסה 08:00 בימי רביעי בשעה של פארק רעננה מול אחוזת בית ומשען. ההליכה בשיתוף אגף הספורט בעיריית רעננה, לטובת בריאות הציבור. יתרונות ההליכה הנורדית הם רבים מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון. • משפרת יציבה וקואורדינציה ומאזנת את שיווי המשקל. • מתאים לגברים ונשים ברמות הליכה שונות ובכל גיל. • . בפארק הקורס יתקיים כל שבוע עד סוף חודש אוגוסט . חינם ההשתתפות יש להירשם מראש אצל מרים/אסתר בטלפון הרשום מטה, בשעות הבוקר.

:9:00-12:00 * מכירות במרכז יום בין השעות . מכירת בגדי נשים 12.08.24 יום שני ✿ . מכירת בגדים 06.08.24 יום רביעי ✿

* ייתכנו שינויים בתכנית.

מפגשים, כולל שימוש במקלות. 4 יש להתמיד לפחות עם סיום הקורס רצוי לרכוש מקלות הליכה נורדיים. 09-7747041 . להרשמה טל

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

16

08/2025 - 326 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו