כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2024 - גיליון 330

אני מגדל מטעים של עצי זית. יש לנו מטע באשקלון, ירושה מהורי אשתי. הם קנו חלקת אדמה ליד אשקלון שהייתה אמורה להיות פרדס, על פי המלצת לוי אשכול כשכיהן כשר אוצר. לאחר שפרשתי הפכתי את החלקה למטע זיתים אותו אני מטפח. את רוב העבודות במטע אני עושה לבד. לצורך המסיק אני שוכר מכונה מנערת על צוותה. המכונה מפילה את הזיתים מהעצים לתוך יריעות ואוספת אותם לאחר מכן. את הזיתים אני נותן לבית בד שמייצר לי שמן. להשכלה כללית, מקור הזיתים הוא אגן הים התיכון, בעיקר יוון, ספרד, איטליה וטורקיה. מומחי חקלאות ישראלים עזרו להקים מטעי זיתים בארגנטינה וצ'ילה. ליד גבעת חן יש לי עוד כמה חלקות קטנות של מטעי זיתים ופרדס אחד בכפר נחמן. בנוסף לחקלאות אני מתנדב מדי פעם למשימות התנדבות עם קבוצה שנקראת לוחמי יום כיפור. למשל, אנו מעבירים רהיטים למפונים. אני גם מתנדב במסגרת ארגון גמלאי צה"ל סניף רעננה. במסגרת הזו אנחנו עוזרים בשינוע תוצרת של חווה לחקלאות אורגנית במושב בארותיים (ליד בית ליד). החווה מעסיקה ומטפלת בנוער בסיכון. נחזור אחורה. כשהגיע זמן הגיוס לצה"ל שאלו אותי מה אני רוצה לעשות בצבא. בלי לחשוב פעמיים אמרתי סיירת צנחנים. המגייס בתורו הציע שאלך למבדקי טיס. הסכמתי למרות שלא הייתה לי משיכה או נטייה מיוחדת לטיסה. עברתי בהצלחה את המבדקים והשאר היסטוריה. נעשיתי טייס. ממש במקרה. אלא F-16 המטוס האחרון שטסתי עליו בחיל האוויר היה שזו הייתה רק טיסת פרידה מחיל האוויר, ושלא כהרגלי, ישבתי במושב האחורי. במהלך שירותי טסתי על מטוסים צרפתיים – אוּּרָָגָָן, מיסטר וסוּּפר-מיסטר, ועל מטוסים אמריקאיים – סקייהוק ופנטום. פיקדתי על טייסת סופר מיסטר. השתתפתי בכל המלחמות ממלחמת ששת ימים, עבור הדרך ממלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים וכלה במלחמת לבנון הראשונה, כל זאת כטייס מהשורה ולאחר מכן כמפקד טייסת. השתחררתי מחיל האוויר בדרגת סא"ל. המטוס הראשון שלי היה אורגן. בין היתר הטסתי אורגן אורגנים שהבאנו 24 מצרפת לישראל במסגרת עסקה של . זו הייתה תרומת כח נכבדה לחיל האוויר 1965 בשנת במבצעיו במלחמת ששת הימים. ועדיין גר בגבעת חן. פעם 82 בגבעת חן. היום אני בן חרשתי את השמיים, הייתי טייס קרב בחיל האוויר. כשפרשתי עברתי לחרוש את הקרקע. מאת: רן תלמודי  נחיתה רכה על עצי זית בנים 3 + שמי שלמה שפירא. אני נשוי 1942 נכדים. נולדתי בשנת 10 + בנות 2- ו

ביום הראשון של מלחמת ששת הימים היו לי חמש גיחות למצריים ולסוריה. בגיחות האלו תקפתי שדות תעופה מצריים וסוריים וגם שריון מצרי ועירקי. באחת מהגיחות הללו פיזרתי כרוזים מעל אל-עריש.

שפירא לקראת גיחה בששת הימים

במלחמת יום הכיפורים הייתי מפקד טייסת מטוסי סופר מיסטר. קיבלתי את הפיקוד על הטייסת קצת לפני פרוץ המלחמה כשאני מגובס ביד כתוצאה מהתרסקות עם מטוס קל. בלתי אפשרי להיות מפקד טייסת בלי לטוס. לכן סידרו לי מין תחבושת מקבעת על היד וכך טסתי. הגיחה הראשונה שלי ביום כיפור הייתה למוצב החרמון. למזלי, שלושה שבועות קודם למלחמה הייתי במוצב החרמון בביקור קרקעי שאירגן חיל האוויר ברמת הגולן למפקדי טייסות כדי שיכירו את המודיעין מטוסי מיג 13 בשטח. במקרה באותו יום חיל האוויר הפיל סוריים מעל הכינרת. הסיור הזה מאוד עזר לי בהכרת השטח כשתקפתי בגיחה כוחות סוריים שעלו לכבוש את מוצב החרמון. הכרתי שם כמעט כל סלע. באותה מלחמה איבדנו בטייסת שני טייסים והיו כמה טייסים שנטשו מטוסים ונפצעו. אני זוכר את רוב הטיסות שעשיתי. אחת מהן הייתה פשוטה יחסית, לכאורה... המשימה הייתה לפזר מוץ מעל רמת הגולן, מעל מערך סוללות טילים סוריות נגד מטוסים. מוץ הוא כינוי בהשאלה לחלקיקי מתכת זעירים שמפזרים בשמים כדי 15,000 להטעות טילי אויב מונחים. פיזור המוץ נעשה בגובה ק"מ) שהוא גובה אידאלי להתבייתות עבור טילי 5- רגל (כ קרקע אוויר. הטיסה לא דורשת זיהוי מדויק של מטרה אבל היא מאוד מסוכנת ודורשת ריכוז רב. צריך לזכור שבימים ההם לא היו במטוס מערכות התרעה על ירי טילים. הטייס היה צריך לשים לב לכל הכיוונים כולל לאחור אם שוגר לעברו טיל שמנסה להפילו וגם היה צריך לשבור כלומר לקחת תפנית חדה

4

12/2025 - 330 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו