כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2024 - גיליון 330

היה לאחר שהשתחררתי מצה"ל. הייתי נציג של התעשייה הצבאית (תע"ש) בצ'ילה לצורך קידום מכירות ותמיכה טכנית במערכות שצ'ילה קנתה מישראל. מאוד נהנינו מהשהות בדרום אמריקה. בהונדורס זו הייתה הפוגה נפלאה מכל המלחמות שעברתי. ההפוגה בהונדורס "החזירה" אותי למשפחה לאחר החיים האינטנסיביים בחיל האוויר ולמדתי גם ליהנות מסוף שבוע בן יומיים. לאחר שחזרנו לארץ מצ'ילה מוניתי להיות ראש הדסק הדרום אמריקאי בתע"ש ושם עבדתי עד יציאתי לגמלאות. לסיכום הפרקים הדרום אמריקאים אומר שהונדורס מדינה די מפגרת. היו שם יהודים ומעניין שהיו קשרים עסקיים ואפילו קשרי חיתון בין יהודים ופלשתינאים. צ'ילה, לעומת זאת, היא מדינה מפותחת עם אווירה אירופאית, ולהבדיל מהונדורס לא הייתה שם קרבה בלשון המעטה בין יהודים לפלשתינאים.

כדי לחמוק מהטיל. עברנו מעל קריית שמונה וראינו איך טילים מרמת הגולן מתרוממים לאוויר לקראתנו. המשכנו לאזור המסוכן מעל הרמה תוך טיסה רבת פעלולים אירובטיים כדי לחמוק מהטילים אבל למזלנו שום טיל לא התרומם לעברנו. מסתבר שהמשגרים היו ריקים מהמטח הקודם. מה אני חושב על המטוסים של היום? הם הרבה יותר משוכללים מאלה של פעם. הם מצריכים הרבה חוכמה וידע מהטייס. אמנם יש בהם מחשבים שמפעילים את מערכות המטוס בהשוואה להטסה הידנית של תקופתי אבל השימוש במחשבים הללו דורש הרבה ידע. אם אני צריך לפתור בעיה במחשב הביתי שלי אני הולך לנכדים. לטייס של היום אין אופציה כזו. נדרש לתפעל את המערכות הממוחשבות בזמן הטיסה. הנוחיות היום יותר גדולה בתא הטייס. הוא מרווח יותר וכל המידע הנדרש לטייס מוצג על מסכים בפאנל או בקסדה המתוחכמת. הדור שלי ישב בתא טייס צפוף, בלי מסכים וכל המידע לניווט וזיהוי מטרות היה על מפות או תצלומי אוויר אותם היינו צריכים לשלוף מתא צדדי, לפרוש על הברכיים ולקרוא בעוד אנו עוסקים במלאכת ההטסה. בנוסף החימוש היום הרבה יותר מדויק והטכנולוגיה מאפשרת לחימה יעילה בלילה. יש יתרונות לטיסות לילה מבחינת התגוננות מאש נגד מטוסים קרקעית וגם פחות פגיעה באנשים שלא נמצאים בלילה באתר ההפצצה. מה אני אומר על המצב היום? במילה אחת - מצב בטטה. השתתפתי בהפגנות נגד ההפיכה המשטרית.

שלמה וצביה במטע הזיתים.

אשתי צביה היא דוקטורית לבוטניקה מאוניברסיטת תל אביב. היא עבדה עד לא בזמן בהוראה במכללת תל חי ובסמינר הקיבוצים. שתי בנות שלי גרות לידנו בבתים בנחלה שלנו. אחת פרופסורית לנוירופסיכולוגיה והשנייה רופאה. בן שלנו מחנך בתיכון אנתרופוסופי בטבעון, עוד בן היה טייס מסוקים בחיל האוויר. כמה ג ֶֶנים עברו כנראה ממני אליו. כיום הוא חי בנורבגיה ומטיס מסוקים בקליפורניה. נסענו כמה פעמים לאוסלו לבקר את הבן ומשפחתו. באחת הפעמים יצא לי לטוס עם הבן שהיה צריך להעביר מסוק מנורבגיה לפינלנד. הוא נתן לי להטיס קצת את המסוק מאחר שיש לי הכשרה בסיסית בהטסת מסוקים. היה כיף. הבן הצעיר היה מדריך טיולים אבל הקורונה השביתה את עיסוקו. לכן הלך ללמוד אנתרופולוגיה וכיום מתכונן להשלים לדוקטורט בתחום. לא שמרתי על רישיון הטיס שלי. אפרופו טייסים וגיל, .60 בחברות תעופה אזרחיות טייסים יכולים להטיס עד גיל לאחר מכן הם יכולים להפוך לטייסי שיוט כלומר להטיס מטוסים בשלב השיוט, אך לא במהלך המראות ונחיתות, אותן מבצע טייס צעיר יותר. בני המחזור שלי מקורס טיס שומרים על קשר במפגשים פה שנה לסיום הקורס. 60 ושם. למשל לפני שנתיים חגגנו פה התכנסנו בבית העם בגבעת חן, הטייסים, הנשים, הילדים טייסים 18 והנכדים. המפגש היה מרגש. סיימנו את הקורס וחלקם כבר לא איתנו, אם מהמלחמות ואם מהגיל.

שפירא בביתו

התגלגלנו הרבה שנים בבסיסים של חיל האוויר במסגרת השירות שלי. גידלנו שם את הילדים - שתי בנות ושלושה בנים. שהינו גם בחו"ל במסגרת עבודתי וגם זה היה במקרה. בשלב מסוים רציתי להצטרף לצוות טייסי הניסוי של התעשייה האווירית. באותה תקופה הצוות לא היה זקוק לטייסים נוספים אבל ראש הצוות הציע לי לצאת להונדורס, לאמן שם טייסים על מטוסי סופר מיסטר שהם קנו מישראל. הסכמתי, לקחתי חופשה ללא תשלום מצה"ל ויצאנו כל המשפחה. חשבתי שהשליחות תימשך כמה חודשים ונשארנו שנתיים וחצי. גרנו בבסיס אווירי צבאי. הילדים הלכו לבית ספר אמריקאי בבסיס ועל הדרך למדו אנגלית וספרדית. גם אני למדתי שם ספרדית ואני שולט בה. המורה שלי לספרדית הייתה לא פחות ולא יותר שרת החינוך לשעבר של הונדורס. קיבלתי ממנה כל יום שיעור וגם עבודת בית. שליטתי בספרדית הייתה חיונית, בין היתר כדי שאוכל לדבר בקשר עם מגדל הפיקוח בזמן טיסה. לרומן שלי עם דרום אמריקה היה גם פרק ב' בצ'ילה. זה

rtalmudi@gmail.com

5

12/2024 - 330 רעננה

Bring them Home now