זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אלטמרק אברהם בן משה וחיה יליד ברוק נטבוגן, פולין

נולדתי בשנת 8291 בברוק נטבוגן שבפולין. אבי היה סוחר בקר, ואמי עסקה בייצור גבינה ובמכירתה. כאשר הייתי בן 4 נשלחתי ללמוד ב"חדר". סבי לקח אותי תחת חסותו ובגיל 7 נשלחתי לבית הספר הפולני, אך העדפתי לבלות במשחקים ובשחייה בנהר. היו לי עוד שני אחים ושתי אחיות.

בתחילת המלחמה, בשנת 9391, הגיעו הגרמנים לעיר וכינסו את כל הגברים, הנשים והילדים בכנסייה והעלו את בתי היהודים באש. הגרמנים רצו לפוצץ את הכנסייה על כל היהודים, אך חזרו בהם. הגברים בני 81 - 54 נלקחו, השאר שוחררו. כששבנו לביתנו הסתבר כי כל חפצי הערך שהחבאנו בחצר נגנבו. הסתתרנו לילה אחד בבית של גוי שעבד עם אבא, ולאחר מכן המשכנו לעבר כפר רוסי, שם היו לנו קרובי משפחה. המסע לרוסיה היה קשה ומתיש. הגענו לנהר שגשריו הופגזו, אך בדרך נס פגשנו דייג שהכרנו, והוא העביר אותנו את הנהר בסירה. אבא החל לעבוד כשוחט בצבא האדום. בסוף 9391 נענה אבי להצעה . -30ºC לעבור להרי אורל. המסע נמשך כחודש. ישנו על דרגשי עץ כשבקרון היה רק תנור. בחוץ שרר קור של בחודשים הראשונים לשהותנו במקום היו התנאים סבירים, אך לאחר מעבר נוסף, תנאינו הורעו והתקשינו להשיג אוכל. בתום תקופת ההתחייבות, יצאנו לעבר סטלינגרד. אז גויסו אבא ואחי יצחק לצבא הרוסי. בשנת 6491 יצאתי לחפש את אבי ומצאתי אותו במכרה פחם. הצלחתי להבריחו אל מחוץ למכרה בקרון פחם ולהשיבו לביתו. את אחי יצחק איבדתי. בהמשך השנה ההיא חזרנו לפולין. לאחר שחזרנו לפולין התחלנו להתכונן לעלייה ארצה. לאחר כשנתיים, בספטמבר 8491, הגעתי לארץ כחייל בגיוס חוץ לארץ (גח"ל). אמי, אחי יעקב ואני סבלנו רעב כבד. הצלחתי למצוא גוויות בקר קבורות בשלג, ובמשך חצי שנה ניזונו מבשר זה.

בשנת 3591 נשאתי את אסתר לאישה.

בארץ עסקתי בגידול בקר ובמסחר בבקר.

לי ולאסתר יש שלושה ילדים: אלעזר, חיים-עמיחי וסיגלית, וכן-8 נכדים.

118