זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אלטמרק יעקב בן משה וחיה יליד ברוק נטבוגן, פולין

נולדתי בשנת 2391 בברוק נטבוגן שבפולין. אבי היה סוחר בקר ובעל אטליז. החווה של הוריי הייתה מעבר לנהר. אמי חצתה כל בוקר את הנהר בסירה על מנת לחלוב את הפרות. היא הכינה גבינות ומכרה אותן ואת החלב שחלבה לפנסיונים ולאנשים בעיירה. בביתנו היה בית קירור מאולתר, היחיד בכל האזור. עד גיל 7 למדתי ב'חדר'. היו לי שתי אחיות ושני אחים מבוגרים ממני.

בתחילת המלחמה, בשנת 9391, הגיעו הגרמנים לעיר ואספו את כל הגברים, הנשים והילדים בכנסייה למשך יומיים. הם שרפו את כל בתי העץ. כל בני משפחתי ברחו, והתחלנו לנדוד על מנת לחמוק מציפורני הנאצים. נדדנו במשך שנים עם סבי המבוגר. חצינו את נהר הבוג בסירות. את דרכנו עשינו בעגלות, חצינו נהרות בסירות והגענו לביאליסטוק ברוסיה. אבא החליט לנסוע להרי אורל שברוסיה, מתוך ציפייה והערכה שיקבל שם בית ועבודה לשנה, על פי ההסכם עם הממשלה. לאחר שנה הותר לנו לנסוע, ובחרנו להגיע למינסק שם היינו כחצי שנה. ביוני 1491 יצאנו ברכבת האחרונה שנסעה לסטלינגרד. אבי ואחד מאחיי, יצחק, נלקחו לצבא, אחי לא חזר. שתי אחיותיי נלקחו לחפירת שוחות נגד טנקים. סבא מצא מקלט בבית בתו בעזרת בן משפחה שהיה קצין בצבא האדום. החלטנו לברוח לסיביר, שם היינו שלוש שנים וחצי, עד סוף המלחמה. לאחר המלחמה, בשנת 6491, חזרנו לפולין. הצטרפנו לקבוצת גורדוניה. השליחים מארץ ישראל העבירו אותנו בחשאי ממדינה למדינה עד אשר הגענו לגרמניה. שהינו במחנות עקורים שלוש שנים עד עלייתנו ארצה.

עלינו באנייה “עצמאות" והגענו למחנה עתלית בשנת 9491.

בשנת 1691 נשאתי לאישה את צפורה.

עבדתי בחקלאות ובקידוח יסודות.

לי ולצפורה נולדו שלושה ילדים: משה, רונן, ושירי ויש לנו שמונה

נכדים.

119