זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

אפלבוים הדסה בת ישראל-מרדכי יגודה וחוה לבית רוטשטיין ילידת ורשה, פולין נולדתי בשנת 9291 בוורשה, פולין. אבי עבד בבית חרושת לשימורים. הוא נפטר לפני המלחמה והותיר אחריו את אמי ו-8 ילדים: יונה, משה, אברהם, שמואל, יצחק, יעקב רבקה ואותי. עם פרוץ המלחמה ב-1 בספטמבר 9391 החלו הפגזות כבדות ורצופות על ורשה. ברחנו לשדות. לאחר כמה ימים שבנו הביתה, בהמשך התחבאנו במקלט בבית

החרושת שלפנים אבא עבד בו. שוב ברחנו לכפרים מחוץ לעיר ולאחר זמן שבנו. אחיי, משה ואברהם, ברחו לעבר רוסיה מפחד שיילקחו לעבודות כפייה. הם שהו בביאליסטוק בתנאים קשים, כרבים מהפליטים שנסו מזרחה. בנובמבר 9391 חבר של אחיי הודיע לאמי מסר שגוי כי אברהם ומשה מבקשים שכל בני המשפחה יעזבו את ורשה ויצטרפו אליהם בביאליסטוק, בעוד שלאמתו של דבר הם רצו לחזור לביתם. אימא נטלה את ילדיה הצעירים יצאנו לעבר שטח ההפקר בין פולין לרוסיה, שם נאלצנו להמתין כחודש תחת כיפת השמים בקור ובשלג. לבסוף עברנו כל המשפחה את הגבול והגיענו לבית נופש “קולוניה דזיקה". התנאים במקום היו קשים. בעל הבית הקצה לנו חדר ועזר לנו לבנות אח להסקתו. שהינו שם כחצי שנה. רצינו לחזור לפולין, אך הרוסים העבירו אונו ברכבת משא לחבל קומי בצפון רוסיה. במקום שרר קור שהגיע 06-. בתחילה התקבלנו בחמימות והחיים היו נסבלים עד לפלישת גרמניה לברית המועצות ביוני °c לעתים ל 1491. כולם סבלו אז ממחסור במזון, מקור וממחלות. המבוגרים עבדו במנסרה, אני הלכתי לבית ספר בכפר. מאחר והייתי זכאית למנת לחם זעומה בלבד, עזבתי את בית הספר והחלתי לטפל בתינוק, ובתמורה קיבלתי כמה פרוסות לחם, את חלקן נתתי לאמי. חליתי במלריה ונזקקתי לזריקות חינין. אמי חלתה והיה צורך להעבירה לבית חולים, אך הדבר לא עזר, ובמאי 4491 היא נפטרה. לאחר חודשים אחדים קיבלנו אישור לחזור לפולין. אני ואחיי הגענו לאוקראינה, שם עבדתי בחקלאות. לאחר כחצי שנה, עם סיום המלחמה, שבתי לפולין, ללודז'. בשואה איבדתי את אמי. כל אחיי ואחיותיי שרדו, כולם הגיעו ארצה. אחי משה הצטרף לצבא אנדרס ובקהיר ערק וברח ארצה. את איזק פגשתי בגרמניה, ושני אחים היו אתי באניית המעפילים. הצטרפתי לקיבוץ ‘דרור', שם פגשתי את אברהם אפלבאום. לאחר פוגרום קילצה יצאנו בקבוצה בעזרת אנשי עלייה ב' לעבר צ'כיה, אוסטריה, גרמניה ולבסוף הגענו לאיטליה. ב-42 בדצמבר 7491 עלינו על סיפון אניית עץ רעועה בשם “האומות המאוחדות" עם עוד כ-035 מעפילים. האנייה הגיעה לחוף נהריה ב-1 בינואר 8491, שם עלתה על שרטון. חלק מהמעפילים הגיעו לחוף בשחייה, הנותרים הורדו לחוף בעזרת סירות של האגודה הימית, ומיד הוסתרו ביישובים הסמוכים. אני הייתי בקיבוץ גשר וברמת הכובש, בתחילת 9491 התגייסתי לצה"ל.

בשנת 9491 נישאתי לאברהם אפלבוים.

לאברהם ולי שתי בנות: עין-יה וחגית, וכן 6 נכדים ונין אחד.

122