זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

וישניצקי טולה בת אריה ומרים אברפירר ילידת לבוב, פולין

נולדתי בשנת 9291 בלבוב. אבי היה שותף במעדנייה, ואמי עקרת בית. היו לי שני אחים, יהושע ודב, ואחות צעירה, שושנה. היינו משפחה דתית מאוד ושמרנו שבת וחגים. מצבנו הכלכלי היה איתן, אך אבא שמר על צניעות ועזר לנזקקים. אימא עודדה אותנו, ילדיה, להצטיין בלימודים ולהרבות בפעילויות שונות. הוריי חינכו אותנו למתן עזרה לחלש וצדקה לנזקק. למדתי בבוקר בבית ספר פולני ואחר הצהריים בבית הספר היהודי “תרבות". היחסים בין היהודים והפולנים היו תקינים ולא סבלנו מאנטישמיות. עם תחילת המלחמה, היה השטח בשליטת הרוסים על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הרוסים אפשרו למעוניינים לצאת את העיר. הוריי העדיפו להישאר, אך לא עבר זמן רב עד שהוכרחנו לצאת. נשלחנו ברכבת לעבר רוסיה. לאחר נסיעה של כחודשיים ימים, בתנאים איומים, הגענו לאורל שבסיביר. התגוררנו במקום עד יוני 1491, אז המשכנו בנדודים לעבר אסיה התיכונה. תנאי החיים היו קשים. לאחר חצי שנה אבא חלה בטיפוס ונפטר, ולאחר חצי שנה גם אימא חלתה ונפטרה. נותרנו שלושה יתומים עריריים. בדרך לא דרך הצלחנו ליצור קשר עם (איגוד הפטריוטים הפולנים) שהקימה הקהילה הפולנית בברית המועצות בסיוע סטאלין, ששלח ZPP ארגון אותנו לבית יתומים פולני בצלק. בבית היתומים קיבלנו יחס טוב מצד מורים יהודים ואנשים נהדרים שפרסו עלינו את חסותם. נשארנו בבית היתומים עד שנת 6491.

בשואה איבדתי את הוריי, אריה ומרים, ואת אחי, דב, שנפטר ברוסיה.

ב-6491 חזרתי לפולין, תחילה לוורשה ואחר כך לליגניצה, שם הייתי כשנה בקיבוץ. באפריל 7491 הפלגתי באנייה “תיאודור הרצל" לעבר ישראל, אך הוגליתי לקפריסין למשך כשנה. בדצמבר 8491 הגעתי ארצה.

במשך שנתיים התגוררתי בקיבוץ חולתה ומשם עברתי לחיפה.

נישאתי לישעיהו וישניצקי ונולדו לנו שני ילדים: חיים ומרים. יש לנו שלושה נכדים.

במשך שנים הייתי פעילה נאמנה ב"בני ברית".

144