זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

זביצקי ישראל (לולק) בן חיים-דוד וחיה-הלה יליד סלומניקי, פולין

נולדתי בשנת 2291 בעיירה סלומניקי הסמוכה לקרקוב, פולין. אבי היה בעל מונופול למכירת משקאות חריפים. את המונופול, דבר חריג לגבי יהודים, קיבל מאביו לאחר שהסתיר את פיסלודסקי שברח מפני הרוסים. בנוסף היו לאבא טחנת קמח ובית מלאכה. אמי עבדה בחנות המשפחה. אבא שימש גם כראש הקהילה היהודית וחבר בעירייה המקומית. למדתי בגימנסיה קופצקה בקרקוב,

לשם נסעתי מידי יום ברכבת.

בשנת 9391, כאשר נכנסו הגרמנים לעיירה, הוציאו את אבי מהבית וירו בו למוות, אני קברתי אותו במו ידיי. אמי ואחיותיי נשלחו למחנה פלשוב, הועברו לאושוויץ - שם מצאו את מותן. אני, שהייתי אז נער בן 61, נלקחתי לעבודות פרך במחנה פרוקוצ'ים שליד קרקוב. לאחר שעברתי כמה מחנות הגעתי לפלשוב, משם הועברתי למחנה סקרזיסקו. במחנה זה פגשתי את אחותי גוסטי. התגלגלתי למחנות נוספים: פיוטריקוב, סוליוב, בוכנוואלד ודכאו. הייתי עם חבריי בקרון רכבת בדרכנו ליער לקראת הוצאתנו להורג, כאשר, למזלינו, הגיעו האמריקנים והצילו אותנו. לא הייתי מוכן לחיות במחנה עקורים מוקף גדר, לכן עברתי למינכן. חיזרתי אחר מניה שהייתה במחנה העקורים בלנדסברג ורציתי לעלות ארצה, אך היא שכנעה אותי להצטרף אליה ולעבור לאנגליה, שם נישאנו בשנת 8491. בתחילה הייתי מכונאי, ובהמשך עבדתי כ-04 שנה כסיטונאי בשר כשר. לאחר שפרשתי לגמלאות התנדבתי בעמותה יהודית שעסקה בחלוקת מזון לנצרכים. בשואה איבדתי את הוריי ואחיותיי. אחותי גוסטי שרדה ועלתה לארץ.

בשנת 8002 עליתי עם אשתי מניה לארץ בעקבות בתנו ג'ודי.

למניה ולי יש שתי בנות: סוזן וג'ודי וכן שישה נכדים וחמישה נינים.

145