זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

סרברניק שרה בת אברהם-לייב וטובה פרישמן ילידת ליֶז', בלגיה

נולדתי בשנת 9391 בליֶז', בלגיה. הוריי נולדו בפולין, אך היגרו מסיבות כלכליות והכירו בליֶז', שם נישאו. יש לי אח, וילי, המבוגר ממני ב-8 שנים. בשנת 0491, כאשר נכנסו הגרמנים לבלגיה, ברחה משפחתי לצרפת. בדרך הייתה תאונה דרכים ואבי ירד לעזור לפצועים. אמי ואנו, הילדים, המשכנו בנסיעה לדרום צרפת. אבא חזר לליֶז'. לאחר כמה חודשים, כאשר נודע לאמי כי אבא חזר הביתה, חזרנו גם

אנו.

באוגוסט 2491, כשהחלו לאסור יהודים ולשלוח אותם למחנות, בא אדם והציע להוריי להציל אותי. שמי שונה לסוזאן ונמסרתי למשפחה לא יהודית, משפחת פִירון, בכפר מומאל, שם הוסתרתי עד סוף המלחמה. הוריי לא ידעו בדיוק היכן אני נמצאת ועקבו אחר קורותיי מרחוק. בשנת 3491 ירד אבי למחתרת משום שחיפשו אותו, אימא נותרה עם אחי בבית. לילה אחד נכנסו אנשי הגסטאפו לבית ולקחו את אמי. אחי וילי הסתתר מתחת למיטה ולא נתפס. אמי נלקחה לכלא בליֶז', משם למכלן וב-3491.4.91 נשלחה לאושוויץ. היא נשלחה לבלוק 01, בלוק הניסויים הרפואיים. אמי יצאה לצעדת המוות בינואר 5491, ניצלה, ולאחר המלחמה חזרה לבלגיה. אחי שנותר בבלגיה מצא את אבא. מאחר ולאבא לא התאפשר לשמור עליו, שלח את וילי לפנימייה נוצרית באזור הארדן, שם שהה עד סוף המלחמה. איני יודעת על מעשיו של אבי במחתרת מאחר והוא לא סיפר דבר על כך.

במלחמה איבדתי רבים מבני משפחתי שנותרו בפולין; סבתות, דודים, דודות וילדיהם.

לאחר המלחמה אבי לקח אותי מהמשפחה המאמצת והיינו יחד עד שאימא שבה מאושוויץ. כאשר חזרה, לא הכרתי אותה. תלאות המלחמה גרמו לה למחלת לב והיא נפטרה בשנת 6791.

למדתי רוקחות באוניברסיטת ליֶז'. עבדתי במקצועי במעבדה של משרד הבריאות הבלגי עד יציאתי לגמלאות.

נישאתי לרנה סרברניק בשנת 3691. נפגשנו שנה קודם לכן בטיול ניצולי שואה לישראל.

עלינו לארץ בשנת 3002 בעקבות ילדינו.

לרנה ולי שני ילדים: ג'ואל-יעל ודוד וחמישה נכדים.

אני מתנדבת בבית איזי שפירא פעם בשבוע.

15