זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

כהן שרה בת יחזקאל וחיה אהרונוביץ ילידת לודז', פולין

נולדתי בשנת 7391 בלודז', פולין. הייתי בת יחידה להוריי. מצבנו הכלכלי היה ירוד. עם פרוץ המלחמה ברחנו לעבר רוסיה. הנסיעה ברכבת נמשכה זמן רב. לעתים הרכבת הופגזה והוריי היו נשכבים על האדמה ומגוננים עליי, בתם התינוקת. הגענו לכפר. החיים שם היו קשים מנשוא. בכפר לא היו מקלטים וההפגזות היו

תכופות. כאשר היו הפגזות מהאוויר היו הוריי נעמדים בפתח הבית ומתכוננים להימלט.

אבא שלי גויס לצבא הרוסי. בשעה שיצא מביתו, נשק לי, אך עיניי היו עצומות בגלל דלקת, כך שלא הייתי יכולה להיפרד ממנו כיאות. מאז לא שב יותר הביתה. אימא סיפרה לי כי אבא נלקח לעבודות כפייה, חלה ונפטר. בכפר התחלתי לבקר בגן ובבית ספר לילדי פליטים פולנים. המרחק לבית הספר היה גדול, ובנוסף סבלתי שם מהשפלה ומהצקות. ילדי הגויים התנכלו לי בשל יהדותי, אותם ימים זכורים לי כסיוט אחד מתמשך. חיי וחיי אמי ודודתי שהייתה אתנו, היו קשים. היו ימים רבים שבהם סבלנו מרעב ושעות רבות עמדתי בתור לחלוקת לחם. אמי ודודתי עבדו במשמרות במפעל בדים ואני נותרתי בבית לבד. אימא הצליחה להבריח מעט בדים מבית החרושת, ובתמורה השיגה מעט אוכל, בהמשך תפרה חזיות לפרנסת המשפחה.

מסוף המלחמה עד העלייה ארצה בשנת 8491 שהיתי עם אמי במחנות עקורים שונים.

בארץ הייתי גננת.

יש לי שלושה ילדים: אורלי, יונתן ומיכל וכן 6 נכדים.

151