זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

נבו גבריאל בן אליהו ואידה בולמן יליד פולטוסק, פולין

נולדתי בשנת 8391 בעיירה פולטוסק, לא הרחק מוורשה, פולין. אבי היה הצעיר מבין 11 אחים. משפחתו הייתה בעלת מאפייה, מחסידי גור ופעילים ב"פועלי ציון". אמי הייתה בת למשפחה בעלת בית חרושת לייצור סבונים. היה לי אח, בצלאל, שהיה מבוגר ממני ב-6 שנים.

עם תחילת המלחמה גורשו היהודים מזרחה לעבר רוסיה. לאחר כמה חודשים אפשרו ליהודים לחזור. שני אחיה של אמי שחזרו לפולין, תשעה אחי אבי, וכן הסבא שנותרו בפולין, מצאו את מותם בשואה, אלה שהמשיכו במסע מזרחה נותרו בחיים. אנו פנינו מזרחה. בעת שחצינו את נהר הבוג, רצה אחד החיילים לזרוק אותי, התינוק, למים כי העריך שסיכויי לשרוד נמוכים. אמי התחננה והצליחה לשכנעו לא לעשות זאת, והמשכנו במסע. עברנו דרך ביאליסטוק, פולוצק ובלרוס. אבא עבד שם במפעל טכסטיל. לאחר זמן מה נלקח אבי לעבודה במפעל לייצור טנקים במגניטוגורסק. אמי, סבתי, דודי ואנו, הילדים, נותרנו בעיר. ביוני 1491 המשכנו לנסוע הלאה לעבר הרי אורל. רק בשנת 3491, לאחר קרב סטלינגרד, פגשנו את אבי במגניטוגורסק. בעיר זו התחלתי ללמוד בבית ספר. סבתי נפטרה שם בשנת 4491. בשנת 6491 הותרה חזרתנו לפולין. הנסיעה ברכבת נמשכה שבועות. באחת התחנות ירדתי עם אחי למנוחה והרכבת החלה לנסוע. הוריי ניסו לעצור את הרכבת ואני ובצלאל פתחנו בריצה, “הריצה לחיים" כפי שאני מכנה זאת, והצלחנו לעלות חזרה לרכבת. בסופו של דבר הגענו לשצ'צין. חליתי בטיפוס ואושפזתי בעיר למשך כמה שבועות. חברנו לארגון “הבריחה" ואתם חצינו את הגבול לגרמניה והמשכנו לצרפת. ביולי 7491 עלינו על סיפון אניית המעפילים “אקסודוס - יציאת אירופה תש"ז". האנייה נעצרה בידי הבריטים והמעפילים נשלחו ב-3 אוניות גירוש חזרה לצרפת. אני זוכר כי בהפלגה חשתי ברע נלקחתי למרפאת האנייה שהייתה במגורי הצוות, שם טופלתי. גורשנו להמבורג ושהינו במחנה עקורים. ביוני 8491 הגענו ארצה באנייה “טטי", האנייה האחרונה שהגיעה לנמל תל אביב. נקלטנו במחנה עולים ברעננה. לאחר שלושה חודשים עברנו לכפר סבא, שם גדלתי ולמדתי עד גיוסי לצבא. שירתי בנח"ל המוצנח והייתי בקיבוץ ניר עוז שבנגב. בשנת 1691 נשאתי לאישה את דליה, גם היא חיילת נח"ל ששירתה בקיבוץ. בשנת 5691 עזבנו את הקיבוץ. למדתי כלכלה ומדעי המדינה. עבדתי בחברות “טבע" ו"כור סחר", והייתי בשליחויות בחו"ל מטעם חברות אלה. שנים רבות אני קשור לנושא הספורט; שיחקתי כדורגל ב"הפועל" כפר סבא, ועד היום אני משחק טניס. פרסמתי ספר “עושים צחוק מהעבודה" - על ניהול וארגון בניחוח הומוריסטי. אני משחק ברידג' ועוסק בגרפולוגיה בעיתות הפנאי. לדליה ולי שלושה ילדים: יעל, דן ומירה, וכן 3 נכדים.

159