זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

סקוצ'ילס שלמה בן חיים וחנה יליד אלכסנדרוב, פולין

נולדתי בשנת 1291 בכפר אלכסנדרוב, ליד העיר לודז', פולין. משפחתי הייתה משפחה דתית. אבי היה חייט. היו לי שישה אחים: ישראל-הרש, ברוך-לייזר, אברהם-יצחק, אפרים-פישל, דבורה-מרים וחיה-שרה. בילדותי למדתי ב"חדר", ולאחר מכן התחלתי לעבוד במקצועו של אבי, חייטות.

עם כניסת הגרמנים לכפר נאלצנו לענוד טלאי על הזרוע וגם משולש אדום על הגב. בשעה חמש אחר הצהריים התחיל עוצר ולא היה אפשר לצאת מחוץ לבתים. מאחר והיה זה כפר קטן, גורשנו לכפר אחר, גלובנה. בכפר זה נאמר לנו כי עלינו לצאת ממנו, אך לכל אחד ניתנה האפשרות לנסוע לאן שרצה. משפחתי החליטה לנסוע לוורשה, שם נכנסנו לגטו. המצב בגטו היה קשה. הוריי לא אכלו, את מנת המזון שלהם נתנו לנו, ילדיהם. לא עבר זמן רב עד שהוריי מתו מרעב. אחיי ואני שהינו בגטו עוד כשנתיים. נלקחתי למחנה מיידנק ולאחר זמן מה הועברתי לסקרז'יסקו קמיינה, שם עבדתי באינסטלציה במפעל התחמושת. עם התקרבות הרוסים הועבר המפעל על פועליו לבוכנוואלד. כאשר הכוחות המשחררים התקרבו, הועברתי למטהאוזן, שם שוחררתי ב-8 במאי 5491.

מכל משפחתי, הוריי וששת אחיי, אני היחיד שנותר בחיים.

חזרתי ללודז', שם הכרתי את לאה, ולאחר שבועות ספורים נישאנו. עם הגעת שליחים מארץ ישראל והתגברות האנטישמיות בעיר, התחלנו במסע מפרך לעבר ישראל. התארגנו בקיבוץ ונדדנו באירופה עד אשר הגענו למחנה עקורים בווינצהיים שבגרמניה. עם הכרזת המדינה יצאנו ממרסיי באנייה “קזרטה" והפלגנו לנמל חיפה. עם הגיענו לארץ הועברנו למחנה עולים ברעננה, שם גרנו בצריף במשך כ-8 חודשים.

עבדתי בחקלאות ובעיבוד פרדסים במשך 54 שנה עד יציאתי לגמלאות.

ללאה ולי נולדו ארבעה ילדים. אברהם, חנה, מינה וחיים. יש לי עשרים נכדים ותשעה נינים.

166

Made with FlippingBook - Online magazine maker