זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פיטלוק יצחק בן חנן ואדלה יליד לידא, פולין

נולדתי בשנת 8291 בלידא, פולין. אבי, חנן, היה סוחר בעץ ובעל בית מלאכה לייצור גלגלי עץ לעגלות, וכן שימש כגבאי בית הכנסת. אמי, אדלה, ניהלה את עסקי אבי בהעדרו וכן דאגה לארוחות תלמידי הישיבה שבאו לביתנו מאחר שאבא היה הגבאי. הייתה לי אחות צעירה ממני. מצבנו הכלכלי היה שפיר. למדתי בבית ספר יהודי שהשיעורים בו התנהלו בפולנית.

עם תחילת המלחמה גויס אבי לצבא הפולני. עם חלוקת פולין על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב עבר האזור לשליטת ברית המועצות וכל רכושנו הולאם. אבא שוחרר מהצבא והחל לעבוד בבית חרושת לבירה. בשנת 1491 כבשו הגרמנים את האזור והוציאו להורג יהודים רבים, העיר הופגזה ונשרפה. חיפשנו מסתור. אבי גויס לצבא הרוסי, שוחרר ושב לעבודה במפעל הבירה, וכל המשפחה הצטרפה אליו. גרנו במפעל. גם אני נלקחתי לעבודה ועסקתי בניסור עצים בבית החרושת לבירה. קניתי אקדח וניסיתי לחבור לפרטיזנים. באחת הפשיטות של הגרמנים נשלחו כל העובדים להשמדה במיידנק, אני הצלחתי לחמוק לקומה השנייה, לעקור את סורגי החלון ולברוח ליער. פולני, מכר של אבי, חשש להסתיר אותי, לכן המשכתי במנוסתי. הצטרפתי לפרטיזנים, לקבוצה של משפחת ביילסקי. הוריי התחבאו בעליית הגג. אחותי נשלחה למחנה השמדה, אך הצליחה לברוח בדרך לרכבת. הוריי יצאו ממחבואם וברחו אל המכר הפולני. הייתי עם הוריי ואחותי אצל הפרטיזנים כשנה וחצי, עד יולי 4491, אז נכבש המקום. בהמשך המשפחה התאחדה וחזרנו לעיר.

במלחמה איבדתי סבא, סבתא, דודים, דודות ובני דודים.

יצאנו מרוסיה בניירות מזויפים. עברנו דרך פולין, רומניה, הונגריה, אוסטריה עד שלבסוף הגענו לאיטליה. עלינו על אניית המעפילים “אנצ'ו סירני" והגענו לחיפה ב-71 בינואר 6491. האנייה נתפסה בידי האנגלים והועברנו למחנה המעצר בעתלית.

בשנת 4591 נשאתי לאישה את ציפי.

השתתפתי בקרבות מלחמת השחרור, במבצע קדש, ששת הימים ובמלחמת יום כיפור.

הייתי נהג מונית.

לציפי ולי נולדו שני ילדים: חני ודורון. זכינו לשישה נכדים. לצער המשפחה, נכדנו רועי נפטר בערב יום השואה .2009

172