זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

פלץ טרוק שרה בת אבא ומַלֶה טרוק ילידת פולטוסק, פולין

נולדתי בשנת 5291 בפולטוסק, פולין. להוריי היו אלה נישואין שניים. היינו משפחה אמידה. לאבי היו ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים: הינדה, צפורה, זיסל ושמואל ולאמי היו שתי בנות מנישואיה הקודמים: פרלה ואסתר, וביחד הביאו עוד שלושה ילדים: חיים, אני - שרה ורות.

הוריי היו דתיים מאוד. אבא היה חזן בבית הכנסת ולפרנסתו עבד בבית החרושת

שלו לייצור כובעים. ילדיו צפורה וחיים עבדו אתו. אני למדתי בבית ספר עממי יהודי.

ביום השני למלחמה נכנסו הגרמנים לעיר, הרגו יהודים והרסו חנויות. את אבי השפילו וגילחו את חצי זקנו. בערב סוכות, ספטמבר 9391, גורשנו מהעיר. הוריי והאחים: אסתר, חיים, רות ואני צעדנו ברגל לגבול רוסיה. הגענו לעיר גוברוב, סבלו שם מרעב כבד. בינואר 0491 היינו ליד ביאליסטוק שבפולין. מאחר שאבי התנגד לקבל דרכון רוסי גורשנו לסיביר ברכבת משא. משנת 0491 עד 2491 שהינו במחנות עבודה בסיביר ליד העיר סודלובסק. בשנת 1491 נפטר אבי בסיביר. כרבים אחרים, עברנו לאזור חם יותר - קזחסטן. אמי, מַלֶה, אחותה אסתר ואחיה חיים נפטרו בשנת 2491 בקזחסטן, כולם באותו יום, בדיוק שנה לאחר מות אבי. לאחר מות בני משפחתי המשכתי לחיות עם אחותי רות בעיר צ'מקנט ליד עיר הבירה של קזחסטן. חיינו שם עד 6491. לאחר המלחמה חזרתי עם אחותי רות לפולין, והגענו לעיר קטוביץ. לאחר כמה שבועות בקיבוץ, עברתי לגרמניה וחייתי בחוות ברנשטיין ליד מינכן במשך כשנה. כל חברי הקיבוץ עברו לאוסטריה. הגברים יצאו במסע רגלי לעבר איטליה, אך נתפסו והוחזרו. לאחר מכן, שבו כל חברי הקיבוץ לגרמניה. בנובמבר 7491 עברנו לצרפת, עלינו על סירות קטנות שהעבירו אותנו לאנייה שכמעט וטבעה. בשל כך העבירו אותנו לאנייה אחרת. ב-82 בדצמבר הועלינו על האנייה “כ"ט בנובמבר" עם עוד כ-086 מעפילים. עם הגעת האנייה לחיפה ב-1 בינואר 8491, גורשנו לקפריסין.

בקפריסין נישאתי לאליעזר פלץ, ושם נולדה בתי הבכורה. בינואר 9491 הגענו לארץ.

הייתי מנהלת חשבונות.

לאליעזר ז"ל ולי נולדו שתי בנות: מלי ז"ל ופנינה. יש לי 5 נכדים ו-2 נינים.

התנדבתי במל"ח (משק לשעת חירום) ברעננה והשתתפתי ב-"עֵדוֹת", הצגה של ניצולי שואה בעיר.

173