זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

קולה חיה בת משה ובלומה דרניצה ילידת גובורובו, פולין

נולדתי בשנת 4391 בעיירה קטנה גובורובו שבפולין. אבי היה סוחר נפט, איש ציבור וחסיד גור. אמי הייתה עקרת בית. היה לי אח מבוגר יותר, ישעיהו. היינו דתיים ציוניים מתנועת “המזרחי". בספטמבר 9391 פלשו הגרמנים לעיירה ובשבת בבוקר ציוו על היהודים להתייצב בכיכר העיר. במרתף ביתנו התחבאו שכנים ופליטים מעיירות סמוכות. אמי

סירבה להיכנס למרתף כי אחי ישעיהו נעלם. כשראתה מבעד לחלון כי הגרמנים יורים לתוך הבתים צעקה לכולם לצאת. האנשים שמעו בקולה ורצו אחריה לכיכר העיר, בזכותה ניצלו. בכיכר מצאנו את אחי. הוכנסנו לבית הכנסת. הגרמנים החלו לשרוף את בתי היהודים. הלהבות מביתנו היו הגדולות ביותר כי בחצר עמדו חביות הנפט של אבא. כאשר עמדו להצית את בית הכנסת על יושביו, התחבקנו ואמרנו “שמע ישראל". לפתע הגיע גרמני רכוב על אופנוע ופקד לשחרר את כולם. אני זוכרת כי חשבתי שזהו אליהו הנביא אליו התפללתי. לאחר כמה חודשים נדרשנו לעבור לביאליסטוק שהייתה בשליטת הרוסים. מאחר שסירבנו לקבל אזרחות רוסית, נשלחנו לסיביר. בדרך לסיביר ילדה אמי תינוק בשם דוד. התינוק שרד רק כמה חודשים ונפטר מרעב. במשך שנתיים חיינו בסיביר כשאנו סובלים מקור, ממחלות ומרעב. אבי ואחי עבדו בכריתת עצים. לאחר ששוחררנו ביוני 1491, החלטנו לנסוע מזרחה, למקום חם יותר. הגענו לגרוזיה. אישה טובה אספה אותנו לביתה, שם שהינו עד סוף המלחמה. בקיץ 5491 הצלחנו לצאת מרוסיה. הגענו ללודז' בפולין והתגוררנו שם שלוש שנים. התחלתי ללמוד בבית ספר עברי “לוחמי הגטאות". כילדה בת שתים עשרה עזרתי לאבי, פעיל “המזרחי", להקים את תנועת “השומר הדתי". ביולי 8491 יצאנו את פולין ונסעו לצרפת, שם המתנו לתורנו לעלות ארצה. הג'וינט דאג לצרכינו ובינתיים למדתי בבית ספר אליאנס. ביולי 9491 הגענו לישראל באנייה “עצמאות". נקלטנו במחנה “שער עלייה" ומשם נשלחנו למעברת בית ליד. לבסוף קיבלנו דירה בבית שאן. נמנינו עם עשר המשפחות הראשונות בעיירה. במלחמה איבדתי את אחי התינוק, דוִד, וכן דוֹד, מנחם מנדל פרברוב'ץ', אח של אמי, אשתו וחמשת ילדיהם.

נישאתי ליהודה ונולדו לי שני ילדים: מנחם וציפי. אני סבתא לשישה נכדים.

הגשמתי את חלומי. במאמצים מרובים סיימתי לימודי הוראה בסמינר תלפיות בתל אביב והייתי מורה עד יציאתי לגמלאות. בראשית שנות התשעים התנדבתי לעזור בקליטת העולים מרוסיה.

בשנת 2891 נישאתי לדב קולה. דב נפטר בשנת 6002.

זכיתי באות המתנדב מטעם עיריית רמת גן וכן באות “יקירת אמונה".

180