זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רוּצקי דב (ברל) ז"ל בן שמואל ושרה יליד ביאליסטוק, פולין

דב נולד בשנת 0391 בביאליסטוק, פולין. מאחר והיה תינוק חולה, בגיל 3 חודשים נמסר לטיפול במוסד פולני בשם קולינו, שם זכה לטיפול מסור. הילד הקטן התגעגע להוריו, ולעתים סבל מרעב בשל המחסור במזון. דב שהה במוסד עד הפרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב אז פלשו הגרמנים לברית המועצות, ביאליסטוק הייתה בין הערים הראשונות שהופגזו. ב-72 ביוני 1491 פלשו הגרמנים לעיר. הילדים פונו מהמוסד ברכבת, אך זו הופצצה והילדים התפזרו ביער. בתום ההפגזה חזרו לרכבת והמשיכו בנסיעה למינסק, משם לסמלנסק, קזיאן, סאראפול - נסיעה שנמשכה ימים רבים. למרות שהתקבלו בסבר פנים יפה, נאלצו לאחר כמה שבועות להמשיך בנדודים. הם הגיעו לגליאני, מקום השוכן על הר שהיה בעבר בית הבראה. היה שם קר ולא הייתה תאורה. זה היה מקום מבודד. הילדים לא למדו שם. הם הוחזרו לסאראפול, אך שם התגלעו ויכוחים על פתרון קבע, לבסוף הועברו לקראקולינו הסמוכה, שם עברו את חורף 2491 - 3491. הילדים עבדו במקום בגידול ירקות ועזרו לאיכרים המקומיים. ב-72 ביולי 4491 שוחררה ביאליסטוק. הילדים שמעו על כך ברדיו. הילדים ניסו ליצור קשר עם משפחותיהם, הילדים הפולנים קיבלו תשובה, היהודים לא. בשנת 5491 חזרו הילדים הפולנים לעיר הולדתם והילדים היהודים נותרו במקום. באפריל 7491 עלו דב ושאר חבריו בנמל סט שבצרפת על אניית המעפילים “תאודור הרצל" בדרכם ארצה. האנייה נתפסה בידי הבריטים והמעפילים גורשו לקפריסין. במחנה המעצר למד עברית, ובדצמבר של אותה שנה עלתה הקבוצה ארצה. הנערים נקלטו בקיבוץ גשר. עם פרוץ מלחמת השחרור גויס דב לצבא ונטל חלק בפעולות ההגנה מפני התקפות הצבא הירדני על קיבוץ גשר. בשנת 0591 עזב דב את הקיבוץ ועבר לתל אביב. תקופה מסוימת עבד בבניית הכור בדימונה, אחר כך קנה דירה בגבעתיים. בשואה איבד דב את הוריו ואת אחיו.

בשנת 5691 נשא לאישה את יהודית. לזוג נולדו שני ילדים: יאיר ודורית.

דב נהרג בשנת 7691 בתאונת עבודה בתעשייה באווירית בעת ששהה באזור חומרים מסוכנים.

דב אהב לסייע לאנשים. היה אדם שמח ושימח גם את הסובבים אותו.

יהי זכרו ברוך!

191

Made with FlippingBook - Online magazine maker