זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

גיטלמן יחיאל בן אריה וחיה יליד טרוינובקה, אוקראינה

נולדתי בשנת 0391 בכפר טרוינובקה. אבי היה סוחר בקר שסיפק בשר לתושבי האזור ולצבא הפולני. אחותי צעירה ממני בשנתיים. בתחילה שלטו הסובייטים באזור ולכן לא סבלנו, אך ב-1491 נכנסו הגרמנים והחלו הגזרות והסבל. באותם ימים כבר שמענו על גטאות ועל רצח יהודים.

בסוף 1491 הגיע לכפר גרמני אחד מלווה בכמה אוקראינים ולקחו את היהודים לגטו בעיר מנייביץ. במשך היום הסתתרנו בגן הירק הסמוך לבית, ובלילה ברחנו ליער, שם פגשנו את סבי וסבתי, הורי אמי ואת בן דודי, משה רייטר. התגוררנו באוהל שהקמנו. סבלנו מקור עז ומרעב. למשה היה רובה, ובכל פעם שהתקרבו אוקראינים, ירה באוויר, וכך נחלצנו מהתנכלויות. פעם בשבוע יצא מישהו להביא מעט מזון ולבוש מהכפר הסמוך. באחת ההתקפות הגיעו יותר אוקראינים, בהתקפה זו נהרגו אמי, סבי, סבתי ובן דודי. נותרתי עם אבי ואחותי. אבא צורף לפרטיזנים כי ידע להתעסק עם בשר. לאחר שהסובייטים כבשו את האזור בשנת 4491, גויס אבי לצבא האדום. לאחר זמן לא רב קיבלתי מכתב כי הוא נהרג בדרכו לחזית. התחלתי לעסוק במסחר. קניתי לחם ומכרתי אותו ברווח לחיילים רוסיים ברכבות. אחותי ואני נלקחנו לבית יתומים בעיר רובנו, שם סבלנו מהצקות הילדים הגויים. אדם בשם ישראל פוכטיק אסף אותנו לביתו, ושם היינו עד סוף המלחמה. היהודים החלו לחפש אחר מקום חדש. פוכטיק רצה להגר לארצות הברית, אך אני ידעתי כי נותרה לי דודה, אחות אמי, בארץ ישראל. הגענו לעיר ביטום שם זכינו לטיפול אונרר"א והג'וינט. אחותי ואני נשלחו לסנט אוטליין, מנזר שהוסב לבית הבראה לילדים ניצולי שואה, ואחר צורפו לתנועת ‘דרור' כהכנה לעלייה. בתחילת פברואר 7491 יצאנו מצרפת באניית המעפילים “המעפיל האלמוני", ובהגיענו לחוף פלמחים נתפסנו בידי הבריטים, נלקחנו לחיפה וגורשנו לקפריסין. לקראת סוף 7491 עליתי ארצה והצטרפתי עם חבריי לקיבוץ גליל ים.

מאחר שטרם גויסתי, עזבתי את הקיבוץ והצטרפתי לדודתי בתל אביב. עד גיוסי לצבא עבדתי בצרכנייה.

עם קום המדינה גויסתי לצה"ל ושירתי בחיל חימוש. בשנת 0591 השתחררי והתחלתי לעבוד ב"משביר לעולה" כעוזר מחסנאי. לאחר זמן מה קניתי משאית וסיפקתי סחורה ליישובי העולים במרכז הארץ.

בשנת 7591 נשאתי לאישה את הניה. התגוררתי בתל אביב, ואחר כך בבת ים.

להניה ולי נולדו שלושה ילדים: התאומות איריס וחגית, והבן ארנון. יש לנו שבעה נכדים.

קורות חיי מתועדים ב"יד ושם" ובחוברת “קשר בין דורי" שהוציאה לאור עיריית רעננה.

31