זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

חגואל אהרון (הנרי) דניאל בן אברהם-אלברט ודודון-עדינה יליד סלוניקי, יוון

נולדתי בשנת 1191 בסלוניקי, יוון. אבי למד חרטות באיטליה, והיה בעל בית חרושת לרהיטים בסלוניקי. אמי, דודון, הייתה עקרת בית, היא הייתה בת משפחת פלורנטין. בילדותי למדתי בבית ספר אליאנס ובהמשך בבית הספר הגבוה למסחר ולכלכלה.

התגייסתי לצבא היווני והשתתפתי במלחמה באיטלקים באלבניה. בשנת 1491 כבשו הגרמנים את סלוניקי. באותם ימים עסקתי במסחר חוטים עם הגרמנים. ב-3491 הוחרם העסק, יהודים הוכנסו לגטאות והחלו משלוחי יהודים למחנות ההשמדה בגרמניה. הוכנסתי לגטו וענדתי טלאי צהוב. ברחתי - ההתנגדות הלאומית של מקדוניה. עיקר תפקידי היה שמירה. EAM להרים והצטרפתי לפרטיזנים חברי ארגון לאחר כחצי שנה חזרתי לגטו סלוניקי, שם הייתי בסכנת חיים. חבריי השיגו לי תעודת זיהוי של יווני נוצרי בשם שונה והוציאו אותי מהגטו. עברתי לאתונה. ביום התחבאתי ובלילות יצאתי לחפש אוכל. לאחר שנה, במרס 4491, עליתי על סירה שהובילה סוכר והפלגתי לתורכיה. נתפסתי ונלקחתי לאיזמיר. הקונסול היווני נתן לי סכום כסף והמשכתי לבירות בלבנון משם לחאלב שבסוריה, שם נחקרתי בחשד לריגול. מחאלב יצאתי ברכבת לעבר חיפה. חבר אסף אותי ונסענו לתל אביב. למחרת יצאתי לטייל ברחובות העיר ופגשתי חבר ילדות ממשפחת רקאנטי. למרות שלא ידעתי עברית, ואף לא אנגלית, החבר סידר לי עבודה בבנק, לימים בנק דיסקונט.

בשנת 6491 נשאתי לאישה את טונה.

עבדתי בבנק עד יציאתי לגמלאות בגיל 17. בתפקידי האחרון הייתי סמנכ"ל בנק דיסקונט. הייתי בין המייסדים של הבורסה לניירות ערך ומנהל הקרן על שם ליאון רקאנטי למלגות.

הייתי ספורטאי; הרביתי לשחות, שיחקתי טניס, טניס שולחן וכדורעף.

לטונה ולי נולדו שלוש בנות: עדינה, רלי ודורית.

יש לי 7 נכדים ו-4 נינים.

43