זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

לזר אברהם בן חיים ואסתר יליד לריסה, יוון

נולדתי בלריסה שביוון בשנת 7291. כאשר הייתי בן 5 עברה משפחתי לעיר הנמל קאוואלה בחבל מקדוניה שבצפון-מזרח יוון. בעיר זו גרו עוד שלוש משפחות של אמי. בקאוואלה אבי עבד בחנות אריגים. בעיר הייתה קהילה יהודית תוססת, ואני נשלחתי ללמוד בבית ספר עממי יהודי. לאחר מכן המשכתי ללמוד מסחר בבית ספר ערב. את בר המצווה חגגתי בבית הכנסת בקאוואלה.

המלחמה ביוון החלה ב-82 באוקטובר 0491. איטליה הפשיסטית פתחה בהתקפה על יוון, אך היא נחלה מפלה. באפריל 1491 תקפו הגרמנים את יוון. יוון נכבשה וחולקה בין איטליה, בולגריה וגרמניה. העיר שבה גרתי הייתה בשליטת הבולגרים. אז החלו הבעיות. נאסר עלינו להסתובב באופן חופשי. כ-07 - 08 בני נוער מתבגרים נלקחו לעבודות פרך בבולגריה, ובכך הם ניצלו. בחורף 1491 נכנסו אנשי אס-אס לעיר. אבא שלי החליט לברוח, רבים מבני המשפחה התנגדו, אך עוד באותו לילה עלינו על סירה והפלגנו ללריסה שבמרכז יוון שהייתה תחת שלטון איטלקי. לאחר כחצי שנה, במרס 3491 החלו הטרנספורטים מסלוניקי לטרבלינקה ואושוויץ. רבים מיהודי קאוואלה והאזור הושמדו, פרט לצעירים שנלקחו למחנות עבודות כפייה בבולגריה, ובודדים, כמו משפחתי, שברחו מהעיר מבעוד מועד אל הכפרים בסביבה. מצאנו מחסה בכפר רצאני (היום מטקסוכורי), כפר שבו עסקו בייצור משי. הכפריים הגנו עלינו בקנאות. בשעה שהכפר הותקף, ברחנו להרים. הדבר חזר על עצמו פעמים אחדות. חיינו בכפר עד סוף המלחמה.

במלחמה מצאו את מותם כ-03 מבני משפחת אמי: בני משפחות מזרחי, אלחנתי ואזובי.

לאחר המלחמה החלטתי לעלות לארץ. הייתי בין מעפילי האנייה “חביבה רייק", שהגיעה לחיפה ביוני 6491.

התגייסתי לפלמ"ח ושירתי בחטיבת הנגב. הייתי בגדוד שהגן על כפר דרום. לאחר קום המדינה הצטרפתי לחיל הים.

הייתי מודד בכיר לתכנון כבישים במע"צ ועבדתי בחברה עד יציאתי לגמלאות.

בשנת 4591 נשאתי לאישה את עדה פטר. יש לנו שתי בנות וארבעה נכדים.

44