זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

בן חורין (קנשט) חנה בת משה ושרה שלנגר ילידת פרנקפורט, גרמניה

נולדתי בשנת 4291 בפרנקפורט, גרמניה, להורים ממוצא פולני. הייתי הבת הבכורה, אחריי נולדו אחותי רחל ואחי יעקב. בשל מקרי אנטישמיות בשנת 0391 עברנו לשטרסבורג שבצרפת. אבי היה סוחר שקי יוטה, ולאמי הייתה חנות מכולת. יהודים רבים היו בין לקוחותיה. הוריי היו ציונים דתיים והשתייכו לארגון ה"מזרחי". למדתי בבית ספר יסודי ציבורי ופעמיים בשבוע למדתי ב"תלמוד תורה". את לימודי היהדות המשכתי גם בתקופת התיכון אצל מורה פרטי ורב והייתי פעילה בתנועת בני עקיבא. באוגוסט 9391 נשלחתי עם אחותי ללימוז' שבעומק צרפת, מאחר והוריי חשבו ששם בטוח יותר. התחלתי לעבוד בעיר כמזכירה של הרב המקומי, הרב דויטש, שהיה המורה שלי ליהדות בתיכון. הרב ואני היינו חברים במחתרת הצרפתית ופעלנו רבות להצלת יהודים. השגנו תעודות מזויפות ובכך מנענו שילוח יהודים למחנות עבודה. קשריי הטובים עם הז'נדרמריה עזרו לי במשימתי. כל תקופת המלחמה שהיתי בעיר תחת זהות שאולה בשם אני סביניאק. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הצטרפו אליי הוריי ואחיי. הם נאלצו לעבור מדירת מסתור אחת לשנייה. נשארתי בלימוז' עד סוף המלחמה, שם הכרתי את יעקב ז"ל שחזר מהשבי הגרמני. לאחר נישואינו בשנת 5491 עברנו לעיירה סמוכה לפריס, שם עבד בעלי כמזכיר “הפועל המזרחי". שם נולדו שני ילדינו הראשונים. יעקב עבר לנהל בית ילדים בעיר ווז'ין ליד אורליאן שבו התחנכו צעירים ניצולי שואה. בשנת 9491 עלינו ארצה ונקלטנו בכפר בתיה. בתחילה היה בעלי נגר ומורה למלאכה. בהמשך לימד בבית ספר “יבנה". לאחר לימודיו באוניברסיטה היה מורה למדעים. עבדתי 72 שנה כמזכירה ב"אמונה" ברעננה. על התנדבותי בתחומים רבים ושונים זכיתי בתואר “יקירת העיר רעננה".

ליעקב ולי נולדו ארבעה ילדים: דבורה, מיכאל, עקיבא ויאיר. יש לי 13 נכדים ו-04 נינים!

בעלי יעקב תיעד את קורות חייו בספר שהוענק לילדינו. על פועלו והתנדבותו קיבל גם הוא את התואר “יקיר העיר רעננה". יעקב נפטר בשנת 8991, יהי זכרו ברוך!

67