זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ציגלר הרי בן יהושע ושולמית יליד קמניץ, גרמניה

נולדתי בשנת 4291 בקמינץ, גרמניה. הייתי בן יחיד להוריי. משפחתי היגרה מפולין לגרמניה. אמי הייתה עקרת בית ואבי מנהל מחלקה במפעל טקסטיל. בשנת 0391, בגלל התעוררות הנאציזם, עברנו לצרפת. המעבר לא היה קל. לאחר כמה שנים חזרנו ללודז' בפולין. שוב היה עליי להסתגל לשפה חדשה.

מלחמת העולם השנייה פרצה ב-1 בספטמבר 9391. בינואר 0491 הייתה משפחתי בין הראשונות שגורשו מלודז' ליסלו בדרום פולין. בתחילה הצלחנו להתקיים בעזרת הוועד היהודי המקומי. הוריי ניסו לחזור ללודז', אך הצליחו להגיע רק עד צ'נסטוחובה. בגטו צ'נסטוחובה נלקחנו, אבי ואני, לעבודות כפייה בניקוז הנהר המקומי וגם לעבודה במפעל הנשק. ב-22 בספטמבר 2491 החלו לחסל את הגטו. הופרדתי מהוריי שנשלחו למקום לא ידוע. נותרתי לבדי. נכלאתי במפעל הנשק “האסק". בינואר 5491, עם התקרבות הרוסים לאזור, נשלחתי למחנה בוכנוואלד. באפריל 5491 הגיעו חיילים אמריקנים ושחררו את המחנה. רב צבאי בשם הרשל שכטר פעל למתן עזרה לניצולים. בין היתר דאג להקמת חדרי חולים. אני הייתי בין ראשוני המתנדבים לעבוד בהם. לכל ניצול ניתנה האפשרות לבחור את הארץ אליה הוא רוצה לחזור. אני בחרתי להצטרף לקבוצת צעירים שמטרתם הייתה להגיע לארץ ישראל.

במלחמה איבדתי את הוריי ועוד 42 קרובים מבוגרים ו-21 צעירים.

עליתי ארצה באנייה “מטרואה" ב-9 בספטמבר 5491 באופן לגאלי. לאחר חודש במחנה עתלית, עברה הקבוצה עמה נמניתי לקיבוץ אפיקים. הצטרפתי ל"הגנה". לאחר הכשרה של שנתיים, הקימה הקבוצה את “קיבוץ בוכנוואלד" - קיבוץ נצר סירני.

בשנת 8491 נשאתי לאישה את לאה.

עזבנו את הקיבוץ, התגייסתי לצה"ל ולאחר שהשתחררתי עבדתי ב"אלקו". התקדמתי בתפקידי, והייתי מנהל אחד ממפעלי “אלקו" עד יציאתי לגמלאות.

ללאה ולי יש שתי בנות: שולמית ונעמה וכן 4 נכדים.

תורת הגזע הצידוק לפעולות הגרמנים נגד היהודים. לשיטתם, הגזע הארי טוב יותר מאחרים.

הגרמנים טענו כי בתפיסה זו חל שיבוש ועל הגזע העליון לנסות ולתקן את המעוות.

72