זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

ברזילי יעקב בן שרה ויצחק אייזנר יליד דברצן, הונגריה

נולדתי בשנת 3391 בדברצן, הונגריה. את הישרדותי אני זוקף לזכות תושייתה וחושיה של אמי, היא זו שניתבה את מסלול חיינו. לפני השילוח מדברצן הימרה אמי על הרכבת הנוסעת לאוסטריה, האחרות נסעו לאושוויץ. במקרה אחר, בחרה אמי לשבת באולם המתנה בווינה במקום שהיה הגשר בין החיים למוות, פצצה שנחתה על גג המבנה הרגה חצי מיושבי המקום, כפסע היה ביני ובין המוות.

במחנה ברגן בלזן חסכה אמי מפיה לטובת ילדיה. לפני שחרור המחנה הוציאו הגרמנים שלוש רכבות מלאות יהודים במטרה להשמידם מחוץ לברגן בלזן, הרכבת שבה הייתי נסעה הלוך ושוב, וב-31 באפריל 5491 שוחררה בידי האמריקנים.

בשנת 9491 עליתי עם עליית הנוער, אמי ואחותי עלו מאוחר יותר.

נדַרתי נֶדֶר שלא אדרוך על אדמת גרמניה. לימים שיניתי את נדרי וקבעתי כי אסע לגרמניה רק לאחר שיצירה מיצירותיי תבוצע שם. בשנת 8002 הגעתי לברגן בלזן בפעם הראשונה לאחר המלחמה.

אני נשוי למלכה ואב לשלושה בנים: יורם, חגי וערן.

אני מוכר כמשורר בארץ ובעולם. כתבתי ספרי שירה ופרוזה, חלקם בנושא השואה.

בהיזכרי אני מזיל טיפות דיו על נייר המכתבים שלי.

כיום, כגמלאי, אני פועל בכמה מישורים.

אני כותב שירה ופרוזה ומתרגם ספרות הונגרית. מתוך עשרת ספריי, ארבעה הם בנושא השואה. על יצירתי נכתבו מחקרים אקדמיים. חלק מספריי תורגמו לאנגלית ולהונגרית. אני פעיל בנושא החינוך, מרצה בפני בני נוער בבתי ספר, במועדוני גמלאים ובחוגי בית. נבחרתי להיות “סופר אורח" מטעם משרד החינוך ובתוקף כך מרצה בבתי ספר ברחבי הארץ וגם בחוץ לארץ. אני חי ויוצר ובא במגע עם יוצרים ועם בני נוער. אני נפגש עם בני נוער בבתי ספר בחוץ לארץ ומעודד אותם להסתפח אל המחנה הדוגל בשלום ובאחווה. בנוסף, אני פעיל בפיתוח קשרי תרבות בין ישראל והונגריה, ומייצג את ישראל בסיוע משרד החוץ. אני חבר במועצת “יד ושם" וכן חבר באגודת הסופרים. תחום נוסף וחשוב, בעל פן ארצי ועולמי, הוא יצירותיי המולחנות. כ-021 מיצירותיי הולחנו, והן מבוצעות על ידי מיטב התזמורות, המקהלות וההרכבים הקאמריים בארץ ובעולם. היצירות מבוצעות בטקסי זיכרון, ומושמעות ברדיו ובטלוויזיה. הוזמנתי לעצרת הממלכתית ביום השואה והגבורה בכנסת להיות חלק מהתכנית האמנותית. מיצירותיי הופקו עד כה שלושה תקליטורים. בפעילויותיי חובקות עולם אלו אני תורם להנחלת מורשת השואה לדורות הבאים, להגברת הידע של בני נוער בעולם בכלל ובאירופה בפרט, לקירוב לבבות ולהטמעת לקחי השואה על מנת שטרגדיה כגון זו שהייתה מנת חלקו של העם היהודי, לא תחזור לעולם.

79