זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

הללי ולורט אדית בת ברוך (רובאט) והלנה (אילונה) ולורט ילידת בודפשט, הונגריה

נולדתי בשנת 0491 בבודפשט, הונגריה. להוריי היה בית מסחר לחומרי בניין. היינו משפחה אמידה. אבי היה חילוני ואמי מסורתית. סבתי מצד אמי, קמילה, חיה אתנו. אני הייתי הבת השישית של הוריי. אחיי ואחיותיי היו: יוסף (יושקה), מרים (יולישקה), בנימין (אצ'י), אברהם (ג'ורקה), יהודית, ישראל (מיטשו, מיקלוש), רחל ובלומה.

מאחר שנולדתי בעיצומה של המלחמה, אני זוכרת במעורפל בריחה ממקום מסתור אחד למשנהו וכן את רעש ההפצצות. ביום שבו נולדתי נלקח אבי למחנה עבודה, ואמי נשארה לבדה עם שבעה ילדים. כל משפחתי, כולל אבא, ניצלה הודות לחסיד אומות עולם אלק הורבט, שכן גוי שלנו אשר חירף את נפשו וסיכן את משפחתו כדי להצילנו. במשך כל שנות המלחמה הוא דאג להחביא אותנו במקומות מסתור שונים. הוא השתמש במסמכים של אשתו ושל ילדיו. אשתו נהרגה באחת ההפגזות בדרכה לאחד ממקומות המסתור בהם היינו. הורבט אף הציל את אבא בכך שהחזיר אותו לבודפשט ממחנה העבודה, רגע לפני שנשלח לאושוויץ. כאשר הייתי בת 4, הורבט לקח אותי ואת אחי בנימין לקרובי משפחתו בכפר טיספורד. למרות הפסטורליות הכפרית, סבלתי מאוד מהניתוק מאמי והתנהגתי בפראות. אחי, שהיה רק בן 01, ניסה לשמור ולהשגיח עליי על מנת שלא אסתבך בצרות. עם התקדמות בעלות הברית להונגריה ולבקשתה של אמי, הורבט התחיל לאסוף את אחיי המוסתרים והחזיר את כולנו ממקומות המחבוא לבודפשט. אימא, שהייתה ציונית, החלה לשלוח אותנו בשנת 5491 עם תנועות נוער לכיוון גרמניה, ולבסוף היא, אבי ואחי הקטן הצטרפו אלינו. היינו כשנתיים במחנה העקורים אשאו ליד מינכן. ארבעה מאחיי עלו ביולי 7491 על האנייה “אקסודוס", ואילו אני, הוריי ואחי הקטן הגענו ארצה באוניה “פאן יורק", היא האנייה “קיבוץ גלויות", בינואר 8491.

השתקענו בגבעת עלייה ביפו, שם סיימתי את בית הספר העממי, לאחר מכן יצאתי לעבוד.

בשנת 8591 התחתנתי עם יעקב (יענקל'ה) הללי.

בשנת 8791 התחלתי לעבוד במשרד ראש הממשלה, שם עבדתי עד יציאתי לגמלאות. במהלך השנים למדתי באוניברסיטה וסיימתי תואר ראשון במנהל עסקים.

ליעקב ולי שלושה ילדים: אורגילית, גדי ואושרית. אנו חווים נחת משישה נכדים.

83