זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

מרק מרדכי בן ישראל ואילנה יליד שוורד, הונגריה

נולדתי בשנת 7291 בכפר שוורד, לא הרחק מטרגו-מורש שבטרנסילבניה, אז תחת שלטון הונגריה. אבי עסק במסחר ובחקלאות. היה לי אח, שלמה, שהיה מבוגר ממני בשנתיים. בכפר חיו רק שתי משפחות יהודיות. בילדותי הלכתי לגן ילדים בכפר. בית הספר היסודי היה בעיירה הסמוכה, סוואטה. בשנת 8391 התחלתי ללמוד בגימנסיה בטרגו-מורש. את משפחתי ראיתי פעם בשבוע כאשר אבי הגיע

לעיר לצורך עסקיו. בשנת 9391 עבר השלטון לידי ההונגרים. עקב הגבלת מספר היהודים בבתי ספר, הופסקו לימודיי, אז עברתי לכיתה נמוכה יותר בבית ספר יהודי. בשנת 1491 אישרו ההונגרים הקמת תיכון יהודי עצמאי ואני למדתי בו. התקופה שבה למדתי בתיכון היהודי (פולגרי) היא המשמעותית ביותר בחיי. החינוך שם היה הטוב והנכון ביותר, המורים והמחנכים היו מהטובים ביותר. הלימודים נמשכו עד 4491. בחודש אפריל 4491 נסגר בית הספר ואני חזרתי לביתי. ב-3 במאי 4491 הוציאו ז'נדרמים את היהודים מביתם וריכזו אותנו במרכז הכפר, משם נלקחנו למעין גטו בכפר הסמוך, סוואטה. היהודים מהאזור נשלחו לטרגו-מורש, שם הוכנסנו לבית חרושת ללבנים לשבועות ספורים. מטרגו-מורש יצאו שלושה טרנספורטים לאושוויץ. אני ומשפחתי ואח של אבי היינו בטרנספורט הראשון. הרכבת הגיעה לאושוויץ בחג שבועות, יוני למשך 3 שבועות ואחר C 4491. בסלקציה הופנתה אמי עם כל הנשים לעבר תאי הגזים. אני הועברתי ללאגר כך נשלחתי למטהאוזן. בדרכנו עברה הרכבת דרך וינה, שם ראיתי להפתעתי אנשים, כאילו אין מלחמה בעולם. במחנה הופרדתי לראשונה מאבי ומאחי. נשלחתי למחנה לווין, גוזן 2, אחי נשלח לאבנזה. עבדתי בחפירת תעלות. הקאפו ראה כי אני יודע לעבוד בכלים חקלאיים, לכן קיבלתי תפקיד טוב יותר - שטיפת סירי אוכל. כך יכולתי לגרד מעט תוספת מזון. בהמשך נשלחתי לעבוד בבית חרושת למטוסי מסרשמיט, שם עבדתי כ-8 חודשים. יום אחד הגיעה הוראה לפנות את כל היהודים. הוחזרתי למחנה מטהאוזן, בו פגשתי להפתעתי את אבי לאחר כשנה שלא התראינו. הבאתי עמי חתיכת בשר, אבי החליף אותה במעיל כדי שאוכל להצטרף אליו ולא אהיה חריג בלבושי. הוצעדנו במשך 3 ימים לעבר מחנה גונסקירכן. בדרך הצלחנו לתלוש תפוחי אדמה ולבשלם בחניית הלילה. ביום שישי, 4 במאי 5491, ברחו הגרמנים, ולמחרת הגיעו האמריקנים ושחררו אותנו. חזרתי הביתה, אך מיד המשכתי לעבר בודפשט ואודריה. אחי שלמה עלה ארצה דרך בולגריה בשנת 6491. אבי עלה בשנת 0591, ואילו אני נשארתי ברומניה.

בשנת 2591 נשאתי לאישה את יהודית, ונולד לנו בן. בשנת 1691 עלינו ארצה.

בתחילה עבדתי כשכיר, ובהמשך הצטרפתי לאחי בחברת תובלה. העסקים התרחבו, ולאחר מות אחי, לקחתי על עצמי את חברת הבניין “בוני בניין ופיתוח", כיום בני ושותפיו מנהלים את החברה. אני ממשיך לתרום לחברה מניסיוני.

ליהודית ולי נולד בן: זאב, ויש לנו 3 נכדים ו-3 נינים.

. “תמונת מחזור, ספר זיכרון לתיכון היהודי (פולגרי) מחזור 3491 - 4491" הוצאתי לאור חוברת

89