זוכרים לדורות - תיעוד ניצולי שואה תושבי רעננה

רייכמן יצחק בן דב ורבקה יליד רפורמאטוס-קובאשאדה, הונגריה

נולדתי בשנת 7291 בכפר רפורמאטוס-קובאשאדה, הונגריה. היינו רק שתי משפחות יהודיות בכפר. בבית היו 61 ילדים; אני הילד העשירי מ-41 ילדים שנולדו לאמי, אשתו השלישית של אבי. עד גיל 21 למדתי בכפר בבית ספר ממשלתי, ואחר הצהריים ב"חדר". בני משפחתי התפרנסו היטב משתי חנויות: חנות מכולת וחנות משקאות, ששימשה גם כבית מרזח.

עם פרוץ המלחמה התגברה האנטישמיות והוטלו הגבלות על היהודים. עד 1491 עבדתי בעבודות שונות. עד חורף 3-2491 גרתי בעיר בקשסבא ולמדתי חייטות. חליתי בדלקת ריאות שהסתבכה לשחפת ואושפזתי בעיר גיולה. בתחילת 4491 הוחזרתי הביתה לאחר שלא הותר לי לשהות בסנטוריום. במרס 4491 נכנסו הגרמנים להונגריה. משפחתי הוכנסה לגטו, במשך כמה שבועות עבדנו בחקלאות, ולאחר מכן נשלחנו לגטו גדול בעיר בקשסבא, שם עבדתי בבית חרושת לטבק עד חג השבועות 4491. מהגטו יצאו שני טרנספורטים; האחד יצא ביום שבת למחנה הריכוז ברגן בלזן. אבי המתין למשלוח ביום רביעי מאחר אמר: “למה לנסוע בשבת?" - אנו נשלחנו לבירקנאו. אני זוכר שבסלקציה אחותי המבוגרת ממני בשנתיים החזיקה את התינוק של אחת מאחיותיי, והגרמנים שלחו אותה עם הנשים והילדים. לאחר כשבועיים נשלחתי ל"מחנה הצוענים". בהמשך נשלחתי לבוכנוואלד בגרמניה. במהלך הסלקציה הצלחתי לאחר שלושה ניסיונות להיכנס לשורה של אנשים בריאים. במהלך שלושת ימי הנסיעה ברכבת לבוכנוואלד רק שתינו מים. לאחר שלושה שבועות במחנה הסגר התחלתי לעבוד בנשיאת אוכל מהמטבח לאסירים בבית חרושת סמוך. נשארתי שם כ-3 חודשים. באוקטובר 4491 שרדתי במזל את הפצצת מטוסי בעלות הברית. לאחר כחודש הועברנו לבית החרושת “נידרושל" להרכבת מטוסים, ועבדתי בחדר האוכל. שברתי את ידי ונשלח חזרה לבוכנוואלד שם היא גובסה ולאחר כחודשיים התחלתי לעבוד כחייט.

ביום 5491.4.11 נשמעו קולות הטנקים האמריקנים המתקרבים, הגרמנים הרימו ידיים ונכנעו.

במלחמה איבדתי את הוריי, שמונה אחים ושלושה האחים חורגים ונשותיהם.

כשלושה חודשים לאחר שחרור המחנה חזרתי להונגריה. נסעתי לבודפשט וחברתי לקומונה של ‘הפועל המזרחי' ו'בני עקיבא', שהתכוננו להקים קיבוץ בארץ. מבודפשט יצאתי במסע לארץ ישראל בסיוע “תנועת הבריחה" לבלגרד ביוגוסלביה, ועליתי על אניית המעפילים “ההגנה". ב-2 באוגוסט 6491 הורדנו מהספינה ונשלחנו למחנה המעצר בעתלית למשך שלושה חודשים. הייתי ממקימי הקיבוץ “במישור", ועבדתי בביח"ר לשוקולד. “במישור" התפרק לאחר כשנה, אז עברתי לקיבוץ בארות יצחק. ב-4591 עזבתי את הקיבוץ.

נשאתי את הלה לאישה בשנת 6591. להלה ולי נולדו 3 ילדים: רבקה, הדס, דוד ויש לנו 9 נכדים.

עבדתי בביקורת חלב במסגרת ארגון מגדלי בקר, הייתי עצמאי ושותף במגהצה, עבדתי במשרד החקלאות כמדריך חקלאי, ויצאתי לפנסיה לאחר 31 שנים כפקיד ייצור ב"ויטה".

98