סיפור חיים - סיפורה של שרה גולדשטיין

, אילוייה

- מפודו

) סוריקה גולדשטיין לבית ינקו ,

סיפורה של שרה (

רומניה

אבא היה סנדלר

מאבא ואמא , שהיו אמנם אנשים פשוטים -

ה" זיכרונות ה ראשונים הם שלי

גם כשלא היה . המוטו שלהם היה :

אבל השקיעו ב י ובאחי הצעיר , הכל

ואמא עקרת בית –

ו סתכל

לנו כל הזמן . אבא תמיד אמר :' אל ת

ני אדם בחוץ ובפנים .' את זה שיננו הם

בּ יוה'

עם זה יצאנו לחיים ."

למעלה אלא למטה , ותרא ו כמה טוב ל '.כם

( רנה לבית מנדלוביץ ' )

'לצ

2391 ,

נולדה באוקטובר

גולדשטיין לבית , ינקו

) סוריקה

( שרה

וד ול ָ ד ינקו ( שבישראל שינה את שם משפחתו ליניב .) כל המשפחה לדורותיה התגוררה

, אילוייה המרוחקת 12 דקות נסיעה ברכבת מהעיר האוניברסיטאית החשובה

- פודו

יירה עב

יונס ( בארץ הוא שינה את

הצעיר ממנה בשנה היה ,

, אחיה

.) שמו של

יאסי ( ברומנית יאש :

שמו ליונתן ונפטר לפני שנים אחדות .)

סבה של שרה שרת בצבא רומניה ונהרג במלחמת העולם הראשונה .

על , ה שבת ת שבת הי

לנו היה סביר . הבית היה צנוע אבל לא חס . דבר לנו ר

ש כלכלי ה מצב ה"

הוא חבש

. עיירות

פי כל הכללים , אמא אפתה עוגות ואבא שמר את השבת , כפי ש ג בו נה היה

זוכרת את תבשילי השבת של

לא עישן אני .

חגים ב שבתות ו

כיפה כש הלך לבית בו , כנסת ה-

על ידנו התגוררה תופרת

, אמא את ה גפילטע פיש , את הקיגל עם הבצל , . סולת הת ועוג את

ומפני שהייתי קטנת

שנ תנה לאמא שאריות בדים כדי שאמא תוכל להכין לי מהם , בובות

, מידות אמא הצליחה גם לתפור מהם בגדים ". עבורי

שרה זוכרת את הימים הראשונים לפרוץ המלחמה .

" בבית דיברו על הפלישה לפולין . אני זוכרת שסיפרו שמ כ ר זים את היהודים ברחובות

, מסוימים בגטאות , ושאסור להם לצאת משם . לא הבנתי איך תתכן ג ז רה כזאת , למרות שגם

לא חשנו שנאה מצדם ולא אנטישמיו לא . ת

, עם זאת

, היהודים חיינו בנפרד מהרומנים .

, אנחנו

הרגשנו הבדל בינינו לבינם . הייתי בת שבע ולא הבנתי הרבה ממה שדיברו בבית על

ני זוכרת שאמרתי לאמא שהייתי

המלחמה . אבל הבנתי שמתרחשים דברים לא טובים וא ,

רוצה להיות תינוקת כמו זו של השכנה שלנו , כדי שלא להבין את ה מתרחש סביבי ."

ראינו את הקרונות שהסיעו

זוכרת את המראות הקשים של ראשית המלחמה :"

מידי יום

שרה

במשך 12 שעות ביממה . ידענו שהילדים האלה לא

ילדים במסגרת ה גירוש לטרנסניסט , ריה

אנחנו יהודים ו ש אסור לנו לדבר ." בשלב הזה היהודים כבר ענדו

גם ש הבנתי

יחזרו הביתה ו,

טלאי צהוב .

" אני זוכרת את היום שעצרו את כל הגברים מגיל 21 עד 02 , הביאו אותם לחצר של תחנת

היה מיד אחרי הפוגרום הגדול ביהודי יאסי .

המשטרה , ובחצות התכוונו להרוג את כולם זה.

1

Made with FlippingBook flipbook maker