סיפור חיים - סיפורה של חוה (אווה) בלאו קון

1957 . אני נולדתי בבית החולים בעפולה , בשנת השלג המפורסמת ,

הורי גרו בבית לחם הגלילית עד

1950 . י אמי ס פרה שאבי הלך בשלג שעות לטבעון , כדי להשיג עבורה משאבת חלב , כיוון שלא הצליחה לה ניק אותי . לאחר הלידה שלי ביקשה אמי לתת לי שם מודרני ולא גלותי . היא התייעצה עם האחות בבית החולים שטפלה בה וזו הציעה לה לקרוא לי . מירה ע , שפירושו כך אמרה , נסיכה . אמי לא ידעה שהאחות הייתה ערבייה וזה היה שמה בערבית . אחותי רונית נולדה בשנת 1957 . לאחר שבע שנים בבית הטמפלרי נבנתה בישוב שכונה חדשה ועברנו אליה , לבית דו משפחתי , למשך שלוש שנים . משם עברנו לקריית טבעון . הורי התגרשו בשנת 1961 . , אמי אחותי ואני עברנו לקריית , מוצקין לגור יחד עם סבתי .

סבתי אלה ואחיה הצעיר שאנדור בביקורו בארץ

תי נפטרה

. חיפה אמי הצטרפה אליהן ועבדה לצדן בס.

סבתי ודודתי ניהלו מסעדת פועלים במפרץ

בשנת י אחותי נ שאה ועברה לרעננה ואמי עברה לעיר בעקבותיה . ברעננה הכירה אמי שכן , שהיה אלמן ממוצא הונגרי , בשם אמרה בלאו ונשאה לו . הם חיו חיים טובים ונעימים יחדיו . אמי עבדה כמטפלת גם ברעננה , תחילה ב טיפלה ילדים שלי ושל אחותי אחר לו מכן טיפלה ב ילדים אחרים . היא נודעה כמטפ ל ת מיתולוגית בזכות ההבנה הנדירה שהייתה לה לנפשם של ילדים . תמיד זיהתה בכל ילד את הצרכים המיוחדי - ם שלו מה משמח אות ו ומה מעניין . אותו כל הילדים בהם טיפלה אהבו אותה אהבה עזה . אמי סיפרה לי , , בהומור כי בעודה מטפלת בילדי זוג מן הקריות סיפרו לה בני הזוג כי הם חושבים ת ילד הבא לע נוסף , לעולם אך זאת בתנאי ש אמי תתחייב ל שמש כמטפלת שלו . מאמי קיבלנו מסר מאוד חשו ,ב שהיא העבירה לנו במילים ובמעשים , והוא שאשה חייבת לבנות את עצמה כך שתוכל לעמוד ברשות עצמה , מבלי להיות תלויה באיש , , כלומר שחייבים לרכוש השכלה ומקצוע . , כיום , אמי שכבר אינה בריאה וחיה עם מטפלת , מוקפת בבני משפחתה שגרים בקרבתה : , בנותיה נכדיה וניניה אוהבים ש ומוקירים אותה ומבקרים אותה לעיתים תכופות . 1979 . אמי החלה לעבוד כמטפלת בתינוקות .

8