סיפור חיים - סיפורה של חיה וולך

לעלות ולבנות את ביתם בקיבוצים שונים . פריצת מלחמת העולם השנייה שיבשה את כל התוכניות . הללו

לאחר סיום לימודיה בג י ללמוד בסמינר למורים בעיר והכשירה את עצמה להוראה לגיל הרך . בקיץ 3204 עברו העיר והאזור לשליטת הרוסים , אבל עד הפלישה הגרמנית לבריה " מ ביוני 3203 , נמשכו החיים פחות או יותר כסדרם , מבחינת משפחתה של חיה . , מנסיה יהח המשיכה

חיה בצעירותה , 3212

. הכל חיה מספרת :

ביוני 3203 השתנה

שני " אחי גוייסו לצבא האדום ; אבי היה חולה ונלקח לבית החולים וזמן רב מאוד לא ידענו דבר על . גורלו הצבא הגרמני והצבא הרומני ( בן בריתו ) החלו להשתלט על האזור והפחד והאימה מפני הצפוי , לנו , היהודים הלכו וגברו מיום ליום . אמי הפצירה בי לברוח לתוך שטחי ברית המועצות והיא ואחותי הצעירה חיפשו גם הן מקום מסתור ; עשיתי כעצת אמי והתחלתי לנדוד בדרכים יחד עם אלפי יהודים , אחרים אבל בעצם , , לבדי מזרחה לתוך ברית המועצות . חודשים ארוכים הלכתי ברגל ממקום למקום , רעבה וחסרת כל ; לפעמים עבדתי , פה ושם , בעבודות מזדמנות , וזכיתי לקבל פרוסת לחם א ו דבר מה , לאכול אבל רוב הזמן סבלתי מרעב נורא , ובעיקר קשה היה לי לראות אנשים אחרים אוכלים , כאשר בטני שלי הומה מרעב ! בסופו של דבר הגעתי לרוסיה האסיאתית , לקזחסטאן , ושם מצאתי עבודה בבית חרושת שייצר נעליים עבור הצבא האדום . עבדתי שם כמחסנאית וגיליתי בין הפועלות נשים יהודיות שדיברו ביניהן יידיש . התגוררתי אצל שתי נשים רוסיות מבוגרות שקראתי להן ". דודות " הן נהגו בי יפה , ולעיתים קראו לי לאכול איתן ארוחת ערב והקלו על רעבוני המתמיד . באמצעות אותן נשים יהודי ות שפגשתי במקרה , נכנסתי לחוג של יהודים יוצאי פולין שברחו , , כמוני לתוך ברית המועצות מפני הגרמנים . כך הכרתי את מי שיהיה , בעלי יצחק וולך , ולאחר זמן נרשמנו כזוג ". נשוי

חיה ויצחק וולך , 3201

2