סיפור חיים - סיפורה של רייזל פוקס (וינדלינג)

¼¸¸¶ ǴøÀ »È ³Ç´Ã¸À ±¿¸»²¿¸´ ÀÆ´Ã »µ¸¸Ç

Ç´· ³ÇÈ ³°Éº´ ³°¸ÈƳ

¶´ºÈ» ¯» ¼»´Á»´ Ç´ºµ» ¼Èȸ ¼²¯ »º»

É´¯´Ç ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á ¼Á ²¶¸ ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á³ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À´ ¼¸¸È¸¯³ ¼³¸É´¿´Çº¸µ ²´Á¸É° °Ç ¹ÇÁ ¼¸¯°³ É´Ç´²³ ¾Á½»´ ¼½ÅÁ ¾Á½» ³¿¿ÁÇ ¸°È´É ³¯´È³ ÉÈÈ» ɸÇÀ´½³ ´¿É°´¶ ¼³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »È ¾´Çº¸µ³ Ç´½¸È´ ²´Á¸É³ ´ºµ ¯»´ ¸Å¯¿³ ÇǴų ¸ Á ´¶°·¿´ ´±Ç³¿È ³¯´È³ É´¿°Ç´Æ ¾´¸»¸½ ´Åǯ° ¸²´³¸³ ¼Á³ ɽ´ÆÉ É¯ É´¯Ç» ¯Å¸È É´Ç´²» ¼¸Çº´µ ÇÃÀ» ¹È½³ ·Æ¸´Çà ¯´³ ³µ ²´Á¸É ·Æ¸´Çà ´°´ ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á° ¼¸¸ÉÇ°¶ ¼¸É´Ç¸È» ±¯³ ɽµ´¸° É¿È° Ç´¯» ǸÁ³ ¸°È´É ³¯´È ¸»´Å¸¿ º »È ¼¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À ¼°´Ç ³¿¿ÁÇ ¸°È´É É´°²¿É½´ ¼¸°²¿É½ ÉÅ´°Æ ¸ Á ÁÅ´°½ ·Æ¸´Çó ³µ °´È¶ ¼µ¸½» ¼Åǽ´ ¼¿½µ½ É´°Ç ´È¸²Æ³´ ´½ÉÇ¿È É´²´É ¼É¸¿Á¿È »Á É´¶ÃȽ³ ¸¿°´ ¼¸ÇƸ³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »º» ³²´É ɴǽ» ³¯´È³ ÉôÆɽ ¼¸¸È¸¯³ ¼º¸Ç´Ã¸À ɯ ²ÁÉ» ´¿¸É´¸¿Ã» ¹º° É´º´Çº³ É´»Æ ¯»³ É´¸´´¶³´ ¼¸ÈƳ É´¿´Çº¸µ³ ³°Ç³ ³ÁÆȳ³´ Ľ¯½³ »Á ¸É´º¸¯³ É´°²¿É½³ É´´Å» ³²´É ɴǸÀ½° ³ÁÅ´°È Ȳ´Æ ɺ¯»½ ¼²´Á¸É°´ ¼¸Ç´Ã¸À» ³°ÈƳ° ³°Ç ɴȸ±Ç°´

ɸ¸Ç¸Á »È ³¶´´Ç³ ±¯° ÉDZ´°½³ ³¸¸À´»º´¯³ ɶ´´Ç» ³Æ»¶½» ³²´É ³µ °´È¶ ¼µ¸½° ³»´Áó ´ɸȴ ³º¸½É³ »Á ³¿¿ÁÇ

»´³¸¿³´ ¾´±Ç¯³ ³½µ´¸³ »Á ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á» ³²´É ·Æ¸´Çó »È

¸»È ¸»·¸±¸²³ ·½Ç´Ã³ Çɯ³ »Á° ¸ÆÀ¿¸·´´Æ ¸À´¸» ɲ¶´¸½ ³²´É´ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸Ç´Ã¸À ²´Á¸É» ²¶´¸½³ ·¿Ç·¿¸¯³ Çɯ ɽƳ »Á Çɯ° °´»¸È³´ ɸ»·¸±¸²³ ³º¸ÇÁ³ É´²´°Á »º Á´Å¸° »Á´ ³¯´È³ ³¯»½ É´°²¿É³°

סיפורה של רייזל פוקס ) וינדלינג ( מפביאניצה ,

פולין

) כפי שסופר לנכדתה עדינה פריד ( , סבתי רוז פוקס , נולדה במאי 1923 בשם רייזל וינדלינג , בעיר

ה פביאניצ

, בה

) Pabianice ( , עיר מחוז בפרובינציית זלוד ' פולין שב

התקיימה

עד השואה קהילה יהודית גדולה . סבתא הדגישה בתחילת סיפורה , שסיפור הה י שרדות שלה הוא " מעשה י ִ סּ ִ נ " גדול או השגחה פרטית . קשה היה לי כנערה להתעלם מהאופ טימיות והאמונה שמלווים אותה אז , כמו היום כ , שנהגה לחזור על " : המשפט יהיה טוב ." למרות החוויה הנוראה של השואה הדגישה סבתי שתקופת השואה דווקא חיזקה את אמונתה ה " בקב ואף לקחה החלטה מאז להיות שמחה תמיד . ארבעה נסים הצילו את חייה : שלושה בני אדם או שלושה מלאכים שנש י " לחו ע ובקבוק זכוכית אחד ... בחרתי לספר את הסיפור של סבתא על פי סדר הנסים . סבתא גדלה במשפחה אריסטוקרטית עשירה . אביה יוסל וינדלינג היה חבר מועצ ת העיר ובעל מפעל גדול , אדם מוכר ואהוב על בני הקהילה . ָ אביה נהג לדאוג לח ָ ת ן ביום חתונתו ולהזמין לביתו לארוחות החג בני ישיבה עניים . ילדותה ה יי תה מאושרת . רייזל למדה בביה ס " " בית יעקב " ואהבה לקר ו א גם בלילה מתחת לשמיכה . המשפחה כללה חמישה אחים : אחיה הבכור ביירל היה נשוי לנכדה של הגאון מווילנה ולו שני י , דיםל לייבל היה תלמיד חכם ובעל הסמכה לרבנות ונשוי לנכדה של הרב הראשי של חסידי גור . האב דאג להשיא את הבנים לבנות ממשפחות מכובדות ומשכילות . אחריהם נולד , חזקי האח השלישי היה גדול ש, מרייזל בשלוש שנים ושנתיים אחרי ריי זל נולדה , הינדה האחות הצעירה . הא מא של סבתי הייתה אשה משכילה ומכובדת . אחת הנשים היהודיות היחידות שהעסיקה טבחית ו , עוזרת מה שמדגיש את עושרה של המשפחה . רייזל נזכרת בחיוך איך הי תה י מתגנבת בלילה לטעום את העוגיות שהאם אפתה . הקהילה היהודית נחשבה לקהילה , מבוססת דתית מאד , דבר לא רמז על העתיד לקרות .

ה" הקב

ההורים של סבתי רחל ויוסל וינדלינג .

1

בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה , כשהגרמנים פלשו לפולין . הנאצים חילקו את העיר פביאניצה (*) ייםנלש : החלק החדש והחלק הישן . משפחת סבתי התגוררה באזור . החדש מאחר שביתם היה גדול אכלסו ב משפחות יהודיות רבות מהחלק שנסגר . שנה

חדריו

לאחר מכן צומצם האזור והפך לגטו . אחד

-ב)*( 7 בספטמבר 1939 נכבשה העיר פביאניצה בידי ה גרמנים ואלו החלו מיד בביצוע מעשי התעללות ביהודיה , תוך הרס בית הכנסת והסבתו לאורוות סוסים יודנרט ה. , שמונה בעיר בהמשך , נצטווה לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים , ו להכין רשימה של 500 יהודים לגירוש ל קאלושין . בפברואר 1940 רוכזו יהודי העיר בצפיפות רבה ב גטו שהוקם בה , בו הועסקו בסדנאות טקסטיל ובבתי חרו . שת מעת לעת שולחו קבוצות של יהודים מהגטו שבעיר ל גטו לוד 'ז . בתחילת 1942 הועסקו רבים מיושבי הגטו שבעיר במיון חפציהם ובגדיהם של הנרצחים ב מחנה ההשמדה , חלמנו אשר הובאו למחסן בעיר . - בין ה 16 -ל 20 במאי 1942 גטו חוסל פביאניצה . ביושביו נערכה , סלקציה במסגרתה הוטבעה האות A על הכשרים לעבודה ועל כל היתר הוטבעה האות .B במהלך ה אקציה ערכו הגרמנים סריקה קפדנית בבתי הגטו וירו במסתתרים . את החולים ב בית החולים בגטו השליכו הגרמנים מהחלונות . לאחר מ , כן הוחזקו יהודי הגטו כיומיים במגרש ספורט במרכז העיר , תוך ירי במתנגדים . משם הועברו כ - 5,600 יהודים ל גטו לוד ו' ז כל היתר שולחו ישירות בקרונות משא למחנה ה השמדה חלמנו . -מכ 9,000 יהודי פביאניצה שרדו את רק השואה 148 ניצולים . סבתי עבדה במפעל חיילים נאצים כמה כל . חודשים נעשתה סלקציה שבה אנשים הועברו לגטאות אחרים . אחיה ל ייבל נהרג באחת הסלקציות הללו ואחיה הבכור ביירל נשלח למחנה עבודה אחר . , חזקי האח שנותר , היה המשענת הדואגת לרייזל ולמשפחתה . רייזל מספרת על סלקציה גדולה שהתבצעה כחצי שנה אח .כ" בסלקציה הזו הופרדו הנשים מהגברים ו צעירים מ ה ה מבוגרים והועברו לגטו ליצמנשטאט . 'זלודב , סבתי אחיה חזקי ואחותם הקטנה הינדה , הופרדו מההורים והיו מיועדים להגיע למחנה עבודה ו אילו ההורים הופנו למחנה השמדה . באותו לילה גמלה ההחלטה בלבם של סבתי וחזקי , " צוות" שהיו מחובר לכל דבר , לעשות הכל על מנת לחלץ את הוריהם למחנה ההשמדה . חזקי וסבתי השתחלו ועברו גדר שחצצה בין שני חלקי הגטו , הצליחו להגיע להורים והבריחו אותם לחלק שיועד לה י שלח

שעבדו בו

מלהגיע

2

כשבדרך נורו

למחנה עבודה . למחרת בבוקר נשל ח ה המשפחה לגטו ליצמנשטאט , 'זלודב

גיסתה ואחייניתה של סבתי ע " י נאצי שרצה להפגין את כוחו . החיים ב גטו ' לודז היו קשים מנשוא . כל יום נער כה סלקציה , מי להשמדה ומי לעבודה . סבתי ישהי תה צעירה וחסונה , נהגה לעמוד לפני , אמה כשהיא צובטת את לחייה שיאדימו או מחפשת בפחי האשפה משהו אדום למרוח על הלחיים , י כדי לה ראות בריאה יותר ולהסתיר את האם של א תשלח למוות . האמא של סבתי עבדה בגטו במפעל שמיין את בגדי הנ . ספים דברי ערך שנמצאו בכיסים נשמרו ובעזרתם הצליחה האם להשיג אוכל למשפחה . אף פעם הצליחה להחליף יהלום יקר ערך בכיכר לחם . האם עשתה הכל כדי להשיג אוכל . הייתה נוהגת לברוח מחוץ לגטו ולהגיע לשדות הכפר ו לאסוף קטניות או מי ביוב לשתייה . סבתא עבדה בגטו במפעל שהכין מג י נים לנעלי החיילים מגבעולי חיטה יבשים . קולעים צמות מהגבעולים , הצמות חוברו ונוצרה מעטפת מחממת לנעלי החיילים . רייזל נהגה בסוף היום לאסוף את גרגרי החיטה שנשרו מהגבעולים ושמרה אותם לשבת . האם הכינה בסוף השבוע מהגרגרים שנאספו בצק שיצר מעין לביבה קטנה ומיו חדת לשבת . א בנוש הרעב בגטו הופנתה אצבע מאשימה נגד יו " ר היודנראט , חיים רומקובסקי מלך " , )*( ," היהודים כפי שכונה . כל מנות האוכל הועברו ליו " ר היודנראט ועליו היה לדאוג לחלוקה . שווה במקום חלוקה שווה רק הגיע מיעוטו ליהודי הגטו . בין שלל תפקידיו היה רומקובסקי אחראי להמליץ מי מהילדים יישלח למחנה השמדה , דבר שעורר כנגדו כעס רב . אני זוכרת איך סבתא התבטאה בחריפות על מעשי רומקובסקי " איך מישהו משלנו יכול להתנהג כמו נאצי ... ואיך שכנע הורים לשלוח את ילדיהם למוות ". (*) חיים ר ומקובסקי עשה רבות בתחום ארגון החיים הפנימיים בגטו מ. ערכת השירותים הבסיסיים שהקים תפקדה באופן מסודר , בהתחשב בנסיבות הקשות , והקלה לא מעט על סבלם של התושבים . היו תחומים שבהם נעשתה עבודה יוצאת דופן בהשוואה לגטאות אחרים , במיוחד בפעילות בתחומי החינוך , הבריאות והסעד . פעולותיו של רומקובסקי גררו ביקורות נוקבות שהחלו כבר בתקופת המלחמה . רבים ראו בו את האשם המרכזי בסבל הגדול שחוו בשנות השואה ורק ניצולים בודדים הביעו הערכה למעשיו או הבנה למניעיו . רבים ראו בנכונותו להקריב חלק משמעותי מהציבור היהודי בעת הגירושים – חציית , קו אדום היה לעבור אך , אפשר היה לראות כי שיתוף הפעולה של רומקובסקי נגזר מכורח המציאות , ולא מתוך הזדהות עם האידאלים של הנאצים . מדיניותו של רומקובסקי האריכה את חיי הגטו בשנתיים והביאה בסופו של דבר גם למספר גדול יותר של ניצולים ) בהשוואה לגטאות אחרים .( העדויות והמקורו ת השונים העוסקים בקורותיו של רומקובסקי וגטו לודז ,' מציירים את רומקובסקי כאישיות מורכבת ומלאה ס ירותת . הוא הציל רבים מיהודי גטו לודז ' ובו בזמן שלח אף יותר יהודים אל מותם . המחלוקת סביב דמותו של רומקובסקי עדיין פתוחה ותימשך עוד הרבה שנים .

הם היו

שאסור

3

רומקובסקי שותה מ

רק

-ב 1944 נסגר הגטו ונערכה סלקציה כ שמרבית היהודים נשלחים לאושוויץ . רומקובסקי

עזר

אך סופו היה שהוא נשלח בעצמו בין

לנאצים ו ה כין רשימת שילוח למחנה , השמדה ה

הראשונים לתאי הגזים . ב הועברו קרונות בקר , ספוגים בריח פגרים , לאושוויץ . בכניסה למחנה ה השמדה נאמר להם שהם יכולים להתקלח ולהתרענן במקלחות . גם הכניסה למקלחות נעשתה לאחר סלקציה של גברים מנשים , כשהשאר מופנים למחנה , עבודה תוך הבטחה ש יגיעו למקלחות אח .כ" האב נשלח למקלחות ורייזל , , סבתי לא ראתה יותר את אביה . " צעקות שמע ישראל ", ריח של גז ועשן עלו מהן . סבתי התחילה לחשוב שהמקלחות מובילות ישירות למוות והיא התקדמה עם אחותה ואמה בתור הנשים . גם הסבון הגס ובעל הריח המוזר , שניתן להן , עורר בליבה . חששות אך היא ניסתה להדוף את החששות בתקווה שאולי יהיה טוב והדאגה היא פ רי . דמיונה כשהופנו למקלחות תאי הגזים , צץ לפתע גרמני זקן ושלף אותה ועוד שתי נערות מתוך תור הנשים , ללא הסבר , כשסבתי נאבקת בו ורוצה לחזור לאחותה ולאמה . הגרמני נתן לה חבל ובד לעטוף את גופה . העירום בדיעבד הבינה סבתי שהנאצי הזה הציל את חייה עד . היום חוזרת סבתי ל נק ודה הזו ה " הקב בה , שלח לה מלאך מושיע , וזה היה ראשון המושיעים . , סבתי אחותה והוריה בדרך למקלחות , חשה סבתי שמשהו מוזר מתרחש -ם ש ה נשלח עם עוד -כ 300 בנות לעבודת קשה ביותר בפסי הרכבת "ב, צעדת המוות " צנחו כמה בנות אל מותן . מטרת העבודה הקשה הייתה לבחון מי מהבנות שורדת . בסוף יום עבודה הי ו יורים בבנות שלא עמדו במעמסה ומשליכים אותן לבור . כ לאחר שנה של עבודת מפרכת נותרו -כ בחיים 35 שאמורות היו ) המוות שנמצא בקצה הפסים כל יום בו (

סבתי

בנות

לפני השילוח נבחרו עשר ב , נות שלא

להישלח לברגן בלזן ב . סלקציה נוספת שנערכה

בלילה

. למוות ש סבתי ידעה מה משמעות כי , אי הגזים ת

, סבתי כדי להישלח

יכלו לעבוד יותר ,

ביניהן

ושמעה אותה אומרת לה שהיא שומרת עליה והקב ה "

לשם נשלחה האם , חלמה על משגיח לבל יאונה לה כל רע .

האם

למחרת נלקחו הבנות למטווח מול הבור , וסבתי רייזל מעודדת בביטחון את ה בנות שלא יאונה להן רע , כי היא קבלה הבטחה . הבנות סברו שמחמת הרעב והמחלות רייזל מד מיינת ואולי אף השתגעה . בהגיען למטווח נצט ו ו הבנות להתפשט ולהסתובב ) . סבתי מתארת לי בנקודה הזו את מגפי הנאצים : מגפיים עם מסמרי ברזל בסוליות , ששימשו אותם לדריכה עד מוות על יהודי ם שפרפרו עדיין אחרי הירי ( . כאשר החייל הנאצי יורה בבחורה שעמדה לפני

4

, סבתי הוא דורך ע ל בקבוק זכוכית שהיה מונח תחת השלג , ורסיסי הבקבוק עפים ו חודרים . רגלו ל הנאצי מתפתל מכאבים ו הב סבתי ו נות מנצלות את רגע הפציעה ובורחות לבאראק ) הקרוב צריף מעץ במחנה עבודה (. ההצלה הזאת , בזכות הבקבוק , חיזקה אצל סבתי את האמונה ש אכן שומר עליה מכל משמר . בצריף מצאה סבתי נערה שעזרה לה מאד ונתנה לה בגדי נערה שנפטרה יום קודם ואוכל שחסכה מפיה . היה זה מעשה חסד גדול וגם מזל גדול לרייזל . למזלה של סבתי התחלף המשמר למחרת , כך שההחלפה בין הבנות לא התגלתה . סבתי הייתה חלשה מאד והתקשתה לעבוד . הנערה שדאגה לסבתי עזרה לה גם בעבו דה ואף עמדה לפניה בסלקציות כדי שלא יבחינו בחולשתה . הנערה הזו הייתה המלאך השני . כעבור מספר חודשים , עם תום המלחמה , מובלים השורדים מהבאראק ברכבת לברגן )*( בלזן וחיילים בריטיים הגיעו לחלצם . הקצינים היו לגמרי לא מוכנים למראות המחנה , תמונות הזוועה שראו גרמו להם לזעזוע גדול . ביום השחרור ובימים שלאחריו נגלו מראות קשים לעיני המשחררים . מרבית האסירים לא יכלו לזוז ממקומם . הם שכבו על הדרגשים , חולים , עייפים רעבים ו צמאים . האסירים במחנה המשיכו למות במספרים גדולים : בימים שלאחר השחרור מצאו את מותם כ - 14,000 . אסירים הבריטים , שנחרדו מזוועות המחנה , כמויות מזון עצומות אל הכלואים המורעבים ; אלו שאכלו אוכל רב לאחר שנות רעב ארוכות – קיבתם לא יכלה לעכ ל את המזון ורבים מהם מתו מאכילה מופרזת . כל קבוצת חיילים מהצבא הבריטי דאגה לקבוצת ניצולים . בסבתי טיפל חייל יהודי אנגלי , הרב הש, בנגרט בחין בניצולים שנפטרים מאכילה מופרזת . בנגרט פעל בתבונה ואמר לסבתי שיש לו כדורים מיוחדים שיבריאו . אותה סבתי הסכימה להצעתו כ. ל כמה שעות הגיע הבריטי והגיש לסבתי שני " כדורים " ומעט מרק , עם הנחיה מפורשת ש " אסור לך לאכול כי אז הכדורים לא יועילו ." כך נהג בנגרט במשך כחודש וסבתי הכניסה לפיה כמויות מדודות של אוכל עם " " הכדורים עד שקיבתה הסתגלה לאכול רגיל . רק אז גילה לה הרב ש " היו " הכדורים עצם סו ב כריות מנטה שהצילו את חייה מאכילת יתר . גם היום , כשסבתי לא חשה , טובב היא לוקחת י סוכר ית מנטה , שנקראות בפיה " סוכריות הקסם ". החייל הבריטי היה כמובן המלאך . השלישי עם סיום המלחמה הגיעו שליחים מא " י וניסו לעזור לסבתי לאתר קרובי משפחה . הם הצליחו לאתר את ביירל , אחיה הגדול , ואת חזקי אחיה השני ואת בת הדודה . סבתי שמעה בצער איך חזקי , אחיה האהוב , שרד את השואה נורה ע אך " י איכר פולני שחשד בו בגנבה . -ב )*( 15 באפריל 1945 נכנסה קבוצה קטנה של קצינים בריטים אל ברגן . בלזן -

אלוהים

העבירו

5

, למדה באוניברסיטה ספרות וקורס

סבתא הגיעה לאחר המלחמה ללנדסבורג גרמניה שב

י ה סבת רייזל את סבא שלי

תפירה כדי שתוכל לפרנס את עצמה . דרך חברותיה הכיר

ברל

1946 הם מתחתנים .

-בו פוקס

ים בארגוני יהודים המטפלים בניצולים

סבא מחליט לעזוב את גרמניה , ולשם כך נעזר הם

1949 נולדה שירלי , בתם הבכורה .

-ב. טיני לסינס

גרמניה ב"הלאר

ומ ים מ הגר

סבתא עם שירלי הקטנה

נמסי סינטי עברה המשפחה לגור בוויליאמסבורג שבברוקלין כדי לחיות בתוך קהילה דתית יותר ו, שם נולד . אברהם לאחר מספר שנים עברו , סבתי סבי ושני ילדיהם לג ור בחווה לגידול תרנגולות ' בניו ג חווה , רסי אותם בכבוד . כע שר שנים חיו סבי וסבתי בחווה . כשגדלו הילדים הם עברו לניו י ורק לברוקלין , ליד ביירל , האח הבכור של סבתי . סבי פתח חנות בגדים גדולה וסבתי עבדה כמזכירה . שם נולדה מלכי , אמא שלי .

ה שפרנס

6

סבא וסבתא עם שירלי ואברהם כשמלאו לסבא 64 הוחלט לעלות לארץ ולגור ליד קרובי משפחה שגרו כבר בארץ -ב . 1977 המשפחה הגיעה והתיישבה ב . תל אביב סבי עליו השלום נפטר לפני מספר שנים .

ארצה

סבא וסבתא

7

הם זכו להקים משפחה ענפה ומפוארת , שכל ילדיה דתיים . 3 ילדים , 14 נכדים -ו 46 ! נינים

, לסיום אני חייבת להוסיף שהסיפור של סבתי חשף בפני סבתא אופטימית " ללא תקנה ! " סבתא שחושבת תמיד שכל דבר שקורה הוא לטובה . גם אירועים קשים בחיינו מתקבלים אצלה בהבנה ואמונה : 'ס" -" שערט אבאיז כך רצה הקב " . ה שיקרה

על השואה אומרת סבתי שאילו לא קרתה , לא היינו מגיעים לא ...י"

אפילו

8

KWWS ZZZ HDV\ÀLS FR LO HDV\ÀLS KRORFDXVW VWRULHV KWPO