סיפור חיים - סיפורה של רייזל פוקס (וינדלינג)

¼¸¸¶ ǴøÀ »È ³Ç´Ã¸À ±¿¸»²¿¸´ ÀÆ´Ã »µ¸¸Ç

Ç´· ³ÇÈ ³°Éº´ ³°¸ÈƳ

¶´ºÈ» ¯» ¼»´Á»´ Ç´ºµ» ¼Èȸ ¼²¯ »º»

É´¯´Ç ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á ¼Á ²¶¸ ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á³ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À´ ¼¸¸È¸¯³ ¼³¸É´¿´Çº¸µ ²´Á¸É° °Ç ¹ÇÁ ¼¸¯°³ É´Ç´²³ ¾Á½»´ ¼½ÅÁ ¾Á½» ³¿¿ÁÇ ¸°È´É ³¯´È³ ÉÈÈ» ɸÇÀ´½³ ´¿É°´¶ ¼³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »È ¾´Çº¸µ³ Ç´½¸È´ ²´Á¸É³ ´ºµ ¯»´ ¸Å¯¿³ ÇǴų ¸ Á ´¶°·¿´ ´±Ç³¿È ³¯´È³ É´¿°Ç´Æ ¾´¸»¸½ ´Åǯ° ¸²´³¸³ ¼Á³ ɽ´ÆÉ É¯ É´¯Ç» ¯Å¸È É´Ç´²» ¼¸Çº´µ ÇÃÀ» ¹È½³ ·Æ¸´Çà ¯´³ ³µ ²´Á¸É ·Æ¸´Çà ´°´ ³¿¿ÁÇ É¸¸Ç¸Á° ¼¸¸ÉÇ°¶ ¼¸É´Ç¸È» ±¯³ ɽµ´¸° É¿È° Ç´¯» ǸÁ³ ¸°È´É ³¯´È ¸»´Å¸¿ º »È ¼¸¸¶ ¸Ç´Ã¸À ¼°´Ç ³¿¿ÁÇ ¸°È´É É´°²¿É½´ ¼¸°²¿É½ ÉÅ´°Æ ¸ Á ÁÅ´°½ ·Æ¸´Çó ³µ °´È¶ ¼µ¸½» ¼Åǽ´ ¼¿½µ½ É´°Ç ´È¸²Æ³´ ´½ÉÇ¿È É´²´É ¼É¸¿Á¿È »Á É´¶ÃȽ³ ¸¿°´ ¼¸ÇƸ³ ³¯´È³ ¸»´Å¸¿ »º» ³²´É ɴǽ» ³¯´È³ ÉôÆɽ ¼¸¸È¸¯³ ¼º¸Ç´Ã¸À ɯ ²ÁÉ» ´¿¸É´¸¿Ã» ¹º° É´º´Çº³ É´»Æ ¯»³ É´¸´´¶³´ ¼¸ÈƳ É´¿´Çº¸µ³ ³°Ç³ ³ÁÆȳ³´ Ľ¯½³ »Á ¸É´º¸¯³ É´°²¿É½³ É´´Å» ³²´É ɴǸÀ½° ³ÁÅ´°È Ȳ´Æ ɺ¯»½ ¼²´Á¸É°´ ¼¸Ç´Ã¸À» ³°ÈƳ° ³°Ç ɴȸ±Ç°´

ɸ¸Ç¸Á »È ³¶´´Ç³ ±¯° ÉDZ´°½³ ³¸¸À´»º´¯³ ɶ´´Ç» ³Æ»¶½» ³²´É ³µ °´È¶ ¼µ¸½° ³»´Áó ´ɸȴ ³º¸½É³ »Á ³¿¿ÁÇ

»´³¸¿³´ ¾´±Ç¯³ ³½µ´¸³ »Á ³¿¿ÁÇ Æ¸É´´³ ¶Çµ¯³ ¾Á½» ³É´½Á» ³²´É ·Æ¸´Çó »È

¸»È ¸»·¸±¸²³ ·½Ç´Ã³ Çɯ³ »Á° ¸ÆÀ¿¸·´´Æ ¸À´¸» ɲ¶´¸½ ³²´É´ ¸»´Å¸¿ »È ¼³¸Ç´Ã¸À ²´Á¸É» ²¶´¸½³ ·¿Ç·¿¸¯³ Çɯ ɽƳ »Á Çɯ° °´»¸È³´ ɸ»·¸±¸²³ ³º¸ÇÁ³ É´²´°Á »º Á´Å¸° »Á´ ³¯´È³ ³¯»½ É´°²¿É³°

סיפורה של רייזל פוקס ) וינדלינג ( מפביאניצה ,

פולין

) כפי שסופר לנכדתה עדינה פריד ( , סבתי רוז פוקס , נולדה במאי 1923 בשם רייזל וינדלינג , בעיר

ה פביאניצ

, בה

) Pabianice ( , עיר מחוז בפרובינציית זלוד ' פולין שב

התקיימה

עד השואה קהילה יהודית גדולה . סבתא הדגישה בתחילת סיפורה , שסיפור הה י שרדות שלה הוא " מעשה י ִ סּ ִ נ " גדול או השגחה פרטית . קשה היה לי כנערה להתעלם מהאופ טימיות והאמונה שמלווים אותה אז , כמו היום כ , שנהגה לחזור על " : המשפט יהיה טוב ." למרות החוויה הנוראה של השואה הדגישה סבתי שתקופת השואה דווקא חיזקה את אמונתה ה " בקב ואף לקחה החלטה מאז להיות שמחה תמיד . ארבעה נסים הצילו את חייה : שלושה בני אדם או שלושה מלאכים שנש י " לחו ע ובקבוק זכוכית אחד ... בחרתי לספר את הסיפור של סבתא על פי סדר הנסים . סבתא גדלה במשפחה אריסטוקרטית עשירה . אביה יוסל וינדלינג היה חבר מועצ ת העיר ובעל מפעל גדול , אדם מוכר ואהוב על בני הקהילה . ָ אביה נהג לדאוג לח ָ ת ן ביום חתונתו ולהזמין לביתו לארוחות החג בני ישיבה עניים . ילדותה ה יי תה מאושרת . רייזל למדה בביה ס " " בית יעקב " ואהבה לקר ו א גם בלילה מתחת לשמיכה . המשפחה כללה חמישה אחים : אחיה הבכור ביירל היה נשוי לנכדה של הגאון מווילנה ולו שני י , דיםל לייבל היה תלמיד חכם ובעל הסמכה לרבנות ונשוי לנכדה של הרב הראשי של חסידי גור . האב דאג להשיא את הבנים לבנות ממשפחות מכובדות ומשכילות . אחריהם נולד , חזקי האח השלישי היה גדול ש, מרייזל בשלוש שנים ושנתיים אחרי ריי זל נולדה , הינדה האחות הצעירה . הא מא של סבתי הייתה אשה משכילה ומכובדת . אחת הנשים היהודיות היחידות שהעסיקה טבחית ו , עוזרת מה שמדגיש את עושרה של המשפחה . רייזל נזכרת בחיוך איך הי תה י מתגנבת בלילה לטעום את העוגיות שהאם אפתה . הקהילה היהודית נחשבה לקהילה , מבוססת דתית מאד , דבר לא רמז על העתיד לקרות .

ה" הקב

ההורים של סבתי רחל ויוסל וינדלינג .

1

בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השניה , כשהגרמנים פלשו לפולין . הנאצים חילקו את העיר פביאניצה (*) ייםנלש : החלק החדש והחלק הישן . משפחת סבתי התגוררה באזור . החדש מאחר שביתם היה גדול אכלסו ב משפחות יהודיות רבות מהחלק שנסגר . שנה

חדריו

לאחר מכן צומצם האזור והפך לגטו . אחד

-ב)*( 7 בספטמבר 1939 נכבשה העיר פביאניצה בידי ה גרמנים ואלו החלו מיד בביצוע מעשי התעללות ביהודיה , תוך הרס בית הכנסת והסבתו לאורוות סוסים יודנרט ה. , שמונה בעיר בהמשך , נצטווה לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים , ו להכין רשימה של 500 יהודים לגירוש ל קאלושין . בפברואר 1940 רוכזו יהודי העיר בצפיפות רבה ב גטו שהוקם בה , בו הועסקו בסדנאות טקסטיל ובבתי חרו . שת מעת לעת שולחו קבוצות של יהודים מהגטו שבעיר ל גטו לוד 'ז . בתחילת 1942 הועסקו רבים מיושבי הגטו שבעיר במיון חפציהם ובגדיהם של הנרצחים ב מחנה ההשמדה , חלמנו אשר הובאו למחסן בעיר . - בין ה 16 -ל 20 במאי 1942 גטו חוסל פביאניצה . ביושביו נערכה , סלקציה במסגרתה הוטבעה האות A על הכשרים לעבודה ועל כל היתר הוטבעה האות .B במהלך ה אקציה ערכו הגרמנים סריקה קפדנית בבתי הגטו וירו במסתתרים . את החולים ב בית החולים בגטו השליכו הגרמנים מהחלונות . לאחר מ , כן הוחזקו יהודי הגטו כיומיים במגרש ספורט במרכז העיר , תוך ירי במתנגדים . משם הועברו כ - 5,600 יהודים ל גטו לוד ו' ז כל היתר שולחו ישירות בקרונות משא למחנה ה השמדה חלמנו . -מכ 9,000 יהודי פביאניצה שרדו את רק השואה 148 ניצולים . סבתי עבדה במפעל חיילים נאצים כמה כל . חודשים נעשתה סלקציה שבה אנשים הועברו לגטאות אחרים . אחיה ל ייבל נהרג באחת הסלקציות הללו ואחיה הבכור ביירל נשלח למחנה עבודה אחר . , חזקי האח שנותר , היה המשענת הדואגת לרייזל ולמשפחתה . רייזל מספרת על סלקציה גדולה שהתבצעה כחצי שנה אח .כ" בסלקציה הזו הופרדו הנשים מהגברים ו צעירים מ ה ה מבוגרים והועברו לגטו ליצמנשטאט . 'זלודב , סבתי אחיה חזקי ואחותם הקטנה הינדה , הופרדו מההורים והיו מיועדים להגיע למחנה עבודה ו אילו ההורים הופנו למחנה השמדה . באותו לילה גמלה ההחלטה בלבם של סבתי וחזקי , " צוות" שהיו מחובר לכל דבר , לעשות הכל על מנת לחלץ את הוריהם למחנה ההשמדה . חזקי וסבתי השתחלו ועברו גדר שחצצה בין שני חלקי הגטו , הצליחו להגיע להורים והבריחו אותם לחלק שיועד לה י שלח

שעבדו בו

מלהגיע

2

כשבדרך נורו

למחנה עבודה . למחרת בבוקר נשל ח ה המשפחה לגטו ליצמנשטאט , 'זלודב

גיסתה ואחייניתה של סבתי ע " י נאצי שרצה להפגין את כוחו . החיים ב גטו ' לודז היו קשים מנשוא . כל יום נער כה סלקציה , מי להשמדה ומי לעבודה . סבתי ישהי תה צעירה וחסונה , נהגה לעמוד לפני , אמה כשהיא צובטת את לחייה שיאדימו או מחפשת בפחי האשפה משהו אדום למרוח על הלחיים , י כדי לה ראות בריאה יותר ולהסתיר את האם של א תשלח למוות . האמא של סבתי עבדה בגטו במפעל שמיין את בגדי הנ . ספים דברי ערך שנמצאו בכיסים נשמרו ובעזרתם הצליחה האם להשיג אוכל למשפחה . אף פעם הצליחה להחליף יהלום יקר ערך בכיכר לחם . האם עשתה הכל כדי להשיג אוכל . הייתה נוהגת לברוח מחוץ לגטו ולהגיע לשדות הכפר ו לאסוף קטניות או מי ביוב לשתייה . סבתא עבדה בגטו במפעל שהכין מג י נים לנעלי החיילים מגבעולי חיטה יבשים . קולעים צמות מהגבעולים , הצמות חוברו ונוצרה מעטפת מחממת לנעלי החיילים . רייזל נהגה בסוף היום לאסוף את גרגרי החיטה שנשרו מהגבעולים ושמרה אותם לשבת . האם הכינה בסוף השבוע מהגרגרים שנאספו בצק שיצר מעין לביבה קטנה ומיו חדת לשבת . א בנוש הרעב בגטו הופנתה אצבע מאשימה נגד יו " ר היודנראט , חיים רומקובסקי מלך " , )*( ," היהודים כפי שכונה . כל מנות האוכל הועברו ליו " ר היודנראט ועליו היה לדאוג לחלוקה . שווה במקום חלוקה שווה רק הגיע מיעוטו ליהודי הגטו . בין שלל תפקידיו היה רומקובסקי אחראי להמליץ מי מהילדים יישלח למחנה השמדה , דבר שעורר כנגדו כעס רב . אני זוכרת איך סבתא התבטאה בחריפות על מעשי רומקובסקי " איך מישהו משלנו יכול להתנהג כמו נאצי ... ואיך שכנע הורים לשלוח את ילדיהם למוות ". (*) חיים ר ומקובסקי עשה רבות בתחום ארגון החיים הפנימיים בגטו מ. ערכת השירותים הבסיסיים שהקים תפקדה באופן מסודר , בהתחשב בנסיבות הקשות , והקלה לא מעט על סבלם של התושבים . היו תחומים שבהם נעשתה עבודה יוצאת דופן בהשוואה לגטאות אחרים , במיוחד בפעילות בתחומי החינוך , הבריאות והסעד . פעולותיו של רומקובסקי גררו ביקורות נוקבות שהחלו כבר בתקופת המלחמה . רבים ראו בו את האשם המרכזי בסבל הגדול שחוו בשנות השואה ורק ניצולים בודדים הביעו הערכה למעשיו או הבנה למניעיו . רבים ראו בנכונותו להקריב חלק משמעותי מהציבור היהודי בעת הגירושים – חציית , קו אדום היה לעבור אך , אפשר היה לראות כי שיתוף הפעולה של רומקובסקי נגזר מכורח המציאות , ולא מתוך הזדהות עם האידאלים של הנאצים . מדיניותו של רומקובסקי האריכה את חיי הגטו בשנתיים והביאה בסופו של דבר גם למספר גדול יותר של ניצולים ) בהשוואה לגטאות אחרים .( העדויות והמקורו ת השונים העוסקים בקורותיו של רומקובסקי וגטו לודז ,' מציירים את רומקובסקי כאישיות מורכבת ומלאה ס ירותת . הוא הציל רבים מיהודי גטו לודז ' ובו בזמן שלח אף יותר יהודים אל מותם . המחלוקת סביב דמותו של רומקובסקי עדיין פתוחה ותימשך עוד הרבה שנים .

הם היו

שאסור

3

רומקובסקי שותה מ

רק

-ב 1944 נסגר הגטו ונערכה סלקציה כ שמרבית היהודים נשלחים לאושוויץ . רומקובסקי

עזר

אך סופו היה שהוא נשלח בעצמו בין

לנאצים ו ה כין רשימת שילוח למחנה , השמדה ה

הראשונים לתאי הגזים . ב הועברו קרונות בקר , ספוגים בריח פגרים , לאושוויץ . בכניסה למחנה ה השמדה נאמר להם שהם יכולים להתקלח ולהתרענן במקלחות . גם הכניסה למקלחות נעשתה לאחר סלקציה של גברים מנשים , כשהשאר מופנים למחנה , עבודה תוך הבטחה ש יגיעו למקלחות אח .כ" האב נשלח למקלחות ורייזל , , סבתי לא ראתה יותר את אביה . " צעקות שמע ישראל ", ריח של גז ועשן עלו מהן . סבתי התחילה לחשוב שהמקלחות מובילות ישירות למוות והיא התקדמה עם אחותה ואמה בתור הנשים . גם הסבון הגס ובעל הריח המוזר , שניתן להן , עורר בליבה . חששות אך היא ניסתה להדוף את החששות בתקווה שאולי יהיה טוב והדאגה היא פ רי . דמיונה כשהופנו למקלחות תאי הגזים , צץ לפתע גרמני זקן ושלף אותה ועוד שתי נערות מתוך תור הנשים , ללא הסבר , כשסבתי נאבקת בו ורוצה לחזור לאחותה ולאמה . הגרמני נתן לה חבל ובד לעטוף את גופה . העירום בדיעבד הבינה סבתי שהנאצי הזה הציל את חייה עד . היום חוזרת סבתי ל נק ודה הזו ה " הקב בה , שלח לה מלאך מושיע , וזה היה ראשון המושיעים . , סבתי אחותה והוריה בדרך למקלחות , חשה סבתי שמשהו מוזר מתרחש -ם ש ה נשלח עם עוד -כ 300 בנות לעבודת קשה ביותר בפסי הרכבת "ב, צעדת המוות " צנחו כמה בנות אל מותן . מטרת העבודה הקשה הייתה לבחון מי מהבנות שורדת . בסוף יום עבודה הי ו יורים בבנות שלא עמדו במעמסה ומשליכים אותן לבור . כ לאחר שנה של עבודת מפרכת נותרו -כ בחיים 35 שאמורות היו ) המוות שנמצא בקצה הפסים כל יום בו (

סבתי

בנות

לפני השילוח נבחרו עשר ב , נות שלא

להישלח לברגן בלזן ב . סלקציה נוספת שנערכה

בלילה

. למוות ש סבתי ידעה מה משמעות כי , אי הגזים ת

, סבתי כדי להישלח

יכלו לעבוד יותר ,

ביניהן

ושמעה אותה אומרת לה שהיא שומרת עליה והקב ה "

לשם נשלחה האם , חלמה על משגיח לבל יאונה לה כל רע .

האם

למחרת נלקחו הבנות למטווח מול הבור , וסבתי רייזל מעודדת בביטחון את ה בנות שלא יאונה להן רע , כי היא קבלה הבטחה . הבנות סברו שמחמת הרעב והמחלות רייזל מד מיינת ואולי אף השתגעה . בהגיען למטווח נצט ו ו הבנות להתפשט ולהסתובב ) . סבתי מתארת לי בנקודה הזו את מגפי הנאצים : מגפיים עם מסמרי ברזל בסוליות , ששימשו אותם לדריכה עד מוות על יהודי ם שפרפרו עדיין אחרי הירי ( . כאשר החייל הנאצי יורה בבחורה שעמדה לפני

4

, סבתי הוא דורך ע ל בקבוק זכוכית שהיה מונח תחת השלג , ורסיסי הבקבוק עפים ו חודרים . רגלו ל הנאצי מתפתל מכאבים ו הב סבתי ו נות מנצלות את רגע הפציעה ובורחות לבאראק ) הקרוב צריף מעץ במחנה עבודה (. ההצלה הזאת , בזכות הבקבוק , חיזקה אצל סבתי את האמונה ש אכן שומר עליה מכל משמר . בצריף מצאה סבתי נערה שעזרה לה מאד ונתנה לה בגדי נערה שנפטרה יום קודם ואוכל שחסכה מפיה . היה זה מעשה חסד גדול וגם מזל גדול לרייזל . למזלה של סבתי התחלף המשמר למחרת , כך שההחלפה בין הבנות לא התגלתה . סבתי הייתה חלשה מאד והתקשתה לעבוד . הנערה שדאגה לסבתי עזרה לה גם בעבו דה ואף עמדה לפניה בסלקציות כדי שלא יבחינו בחולשתה . הנערה הזו הייתה המלאך השני . כעבור מספר חודשים , עם תום המלחמה , מובלים השורדים מהבאראק ברכבת לברגן )*( בלזן וחיילים בריטיים הגיעו לחלצם . הקצינים היו לגמרי לא מוכנים למראות המחנה , תמונות הזוועה שראו גרמו להם לזעזוע גדול . ביום השחרור ובימים שלאחריו נגלו מראות קשים לעיני המשחררים . מרבית האסירים לא יכלו לזוז ממקומם . הם שכבו על הדרגשים , חולים , עייפים רעבים ו צמאים . האסירים במחנה המשיכו למות במספרים גדולים : בימים שלאחר השחרור מצאו את מותם כ - 14,000 . אסירים הבריטים , שנחרדו מזוועות המחנה , כמויות מזון עצומות אל הכלואים המורעבים ; אלו שאכלו אוכל רב לאחר שנות רעב ארוכות – קיבתם לא יכלה לעכ ל את המזון ורבים מהם מתו מאכילה מופרזת . כל קבוצת חיילים מהצבא הבריטי דאגה לקבוצת ניצולים . בסבתי טיפל חייל יהודי אנגלי , הרב הש, בנגרט בחין בניצולים שנפטרים מאכילה מופרזת . בנגרט פעל בתבונה ואמר לסבתי שיש לו כדורים מיוחדים שיבריאו . אותה סבתי הסכימה להצעתו כ. ל כמה שעות הגיע הבריטי והגיש לסבתי שני " כדורים " ומעט מרק , עם הנחיה מפורשת ש " אסור לך לאכול כי אז הכדורים לא יועילו ." כך נהג בנגרט במשך כחודש וסבתי הכניסה לפיה כמויות מדודות של אוכל עם " " הכדורים עד שקיבתה הסתגלה לאכול רגיל . רק אז גילה לה הרב ש " היו " הכדורים עצם סו ב כריות מנטה שהצילו את חייה מאכילת יתר . גם היום , כשסבתי לא חשה , טובב היא לוקחת י סוכר ית מנטה , שנקראות בפיה " סוכריות הקסם ". החייל הבריטי היה כמובן המלאך . השלישי עם סיום המלחמה הגיעו שליחים מא " י וניסו לעזור לסבתי לאתר קרובי משפחה . הם הצליחו לאתר את ביירל , אחיה הגדול , ואת חזקי אחיה השני ואת בת הדודה . סבתי שמעה בצער איך חזקי , אחיה האהוב , שרד את השואה נורה ע אך " י איכר פולני שחשד בו בגנבה . -ב )*( 15 באפריל 1945 נכנסה קבוצה קטנה של קצינים בריטים אל ברגן . בלזן -

אלוהים

העבירו

5

, למדה באוניברסיטה ספרות וקורס

סבתא הגיעה לאחר המלחמה ללנדסבורג גרמניה שב

י ה סבת רייזל את סבא שלי

תפירה כדי שתוכל לפרנס את עצמה . דרך חברותיה הכיר

ברל

1946 הם מתחתנים .

-בו פוקס

ים בארגוני יהודים המטפלים בניצולים

סבא מחליט לעזוב את גרמניה , ולשם כך נעזר הם

1949 נולדה שירלי , בתם הבכורה .

-ב. טיני לסינס

גרמניה ב"הלאר

ומ ים מ הגר

סבתא עם שירלי הקטנה

נמסי סינטי עברה המשפחה לגור בוויליאמסבורג שבברוקלין כדי לחיות בתוך קהילה דתית יותר ו, שם נולד . אברהם לאחר מספר שנים עברו , סבתי סבי ושני ילדיהם לג ור בחווה לגידול תרנגולות ' בניו ג חווה , רסי אותם בכבוד . כע שר שנים חיו סבי וסבתי בחווה . כשגדלו הילדים הם עברו לניו י ורק לברוקלין , ליד ביירל , האח הבכור של סבתי . סבי פתח חנות בגדים גדולה וסבתי עבדה כמזכירה . שם נולדה מלכי , אמא שלי .

ה שפרנס

6

סבא וסבתא עם שירלי ואברהם כשמלאו לסבא 64 הוחלט לעלות לארץ ולגור ליד קרובי משפחה שגרו כבר בארץ -ב . 1977 המשפחה הגיעה והתיישבה ב . תל אביב סבי עליו השלום נפטר לפני מספר שנים .

ארצה

סבא וסבתא

7

הם זכו להקים משפחה ענפה ומפוארת , שכל ילדיה דתיים . 3 ילדים , 14 נכדים -ו 46 ! נינים

, לסיום אני חייבת להוסיף שהסיפור של סבתי חשף בפני סבתא אופטימית " ללא תקנה ! " סבתא שחושבת תמיד שכל דבר שקורה הוא לטובה . גם אירועים קשים בחיינו מתקבלים אצלה בהבנה ואמונה : 'ס" -" שערט אבאיז כך רצה הקב " . ה שיקרה

על השואה אומרת סבתי שאילו לא קרתה , לא היינו מגיעים לא ...י"

אפילו

8

הפורמט הדיגיטלי שלי

כל הזכויות שמורות לאתר הפורמט הדיגיטלי שלי - יוסי קווטינסקי אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר בפרסום זה

יש לקבל אישור מהפורמט הדיגיטלי שלי לשימוש בחומר בפרסום זה

עיצוב, הפקה והוצאה לאור אתר הפורמט הדיגיטלי יוסי קװטינסקי תקשורת רק ױרטואלית אני כבד שמיעה yoqva@inter.net.il אימײל: 052-6770011 . טל

easyflip4u.com

https://www.easyflip4u.com/easyflip-holocaust-stories