סיפור חיים - סיפורו של ברוך מור

1

סיפורו של ברוך מור , רומניה.

באוקטובר 1941 בעיר

ברוך מור נולד ב - 12

ן בוטושא שבצפון רומניה, העיר הסמוכה לדורוחוי,

1915 .

1908 , ונתן (נוטה) מנישיסטרו , יליד

דלה (אידל), ילידת

לגבול אוקראינה לא ,

קרוב

בלידתו סייעה מיילדת.

את סבתו מצד אמו, ברכה, לא הכיר מאחר שנפטרה צעירה. בעלה היה סבא פ א בל (שרגא)

שווייצר (אולי כי הגיע משוויץ). כולם התגוררו בבוטושא ן בשכונה שכל תושביה היו יהודים.

עם זאת חל איסור על התכנסויות של היהודים, ולטקס ברית המילה של ברוך נאלצו הקרואים

להתגנב אחד אחד. -

סב ו וסבתו מצד אביו היו חיים ואתל משיניסטרו והם התגוררו באותה שכונה, ברחוב סמוך.

הם האריכו ימים, עלו ארצה ונפטרו כאן. מרבית יהודי השכונה עלו ארצה.

" לאבא היו שני אחים ואחות : יצחק , רבקה (לימים מוסקוביץ') ו אברהם. כולם שרדו ועלו

מלחמת

לארץ. לאברהם לו אשתו בטי היו שלוש בנות – מרים, רחל וצוזי , ובן, ראובן, שנה בג ר

- סנדר אלכסנדר, בתיה, ציפורה, מינה.

אשתו עדה היו ארבעה ילדים -

יום כיפור. ול צחק לי

ועלו ארצה במועדים שונים.

כולם שרדו את המלח

מה

לאימא היו אחים ואחיות: חיה, מלכה, מנוחה, רפאל ואבנר.

ברוך אינו יודע כמה דורות התגוררה המשפחה בעיר זו ומנין הגיעה אליה. "אצלנו בבית לא

הִרבו לדבר ולכן אני לא יודע פרטים ואירועים." רק כעבור שנים רבות שמע ברוך קטעי

סיפורים מקרובי משפחה שונים והצליח לאחות מעט את קרעי המארג המשפחתי. את

מרבית אירועי הילדות שלו הוא זוכר מסיפורים ששמע מאמו.

"זיכרונות הילדות המועטים שלי כוללים את העדרו של אבא מהבית , מאחר שהוא נלקח

שהיה רצען, כדי לעשות

לעבודות כפייה חודשים אחדים לפני שנולדתי. לקחו אותו מאחר

של אבא , יצחק , שהיה חייט במקצועו,

רצועות עור לרתמות של סוסים בשביל הצבא. וחיא

ואברהם, שהיה עדיין נער, עבדו בתחנת הרכבת בסַבּלות."