סיפור חיים - סיפורו של ברוך מור

3

אחיה של אימא, אבנר, נספה עם אשתו וילדיו בשואה. האח הצעיר, רפאל, ניצל, אבל אשתו

ושלושת ילדיה נעלמו במהלך המלחמה. אחר כך רפאל עלה לארץ, נישא מחדש והוליד 7

ילדים.

" לימים אימא סיפרה מעט על הימים הקשים ההם, ואני זוכר שדיברה על האזעקות ו סיפרה

שהתחבאנו מתחת למיטה."

ברוך אינו זוכר את אירועי השנים שלאחר מכן.

-ב 1951 קיבלה המשפחה מהשלטונות הקומוניסטיים היתר עלייה לישראל.

"אבא היה אז איש צעיר, כבן 35 . שלחו אותנו למעברת "קקון" בעמק חפר , מול טוּל כּרם. אני

זוכר את השנה הראשונה שהייתה גשומה מאד. גרנו באוהל ו אני זוכר ש צפנו במים על

ארגזים. אבא עבד בחקלאות בקיבוץ ה מעפיל הסמוך. כעבור חודשים אחדים בנו במעברה

צריפים, בסמוך יותר לטול כרם. התגוררנו שם כשנה. בנימין, בעלה של רחל, אחייניתה של

אימא (בתה של אחותה מנוחה), עבד בהסתדרות, והוא סידר לנו מעבר למעברת בית - עולים

ברעננה, שבה היה באותה תקופה ערב - רב של עולים חדשים.

" הייתי אז כבן עשר, ומאחר שהמעברה הייתה ליד בית הספר 'יבנה , ' הורי רשמו אותי אליו,

ושם למדתי מכיתה ד' עד כיתה ח'.

הייתי תלמיד טוב.

ברוך בטקס בר - המצווה שלו